יהדות
הסוד להרוות את הצימאון: המסר של פרשת השבוע ליהודים
מאז מעמד הר סיני נוצר בלב כל יהודי חלל שקשה למלא. בפרשת השבוע מסתתרת התשובה לשאלה כיצד ניתן לשוב לאותם רגעים נאצלים של חיבור ואור.
׳משכן׳ ׳מקדש׳ ׳אוהל מועד׳, נשמע כמו צֶבֶר מילים נרדפות, אבל ביהדות לכל מונח חשיבות ועומק, את משמעות שתי המילים הראשונות אין צורך להסביר, אבל למשמע המילים ׳אוהל מועד׳ רובנו מדמיינים אוהל ועליו שלט גדול עם זמני קבלת קהל, אבל נפלאות דרכיה של לשון הקודש, ומסתבר ש׳אוהל מועד׳ היא נוסחת חיבור אלוקית.
׳אוהל׳ בלשון הקודש הוא לא רק בית עראי אלא גם מקום מואר, כמו שכתוב "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ" (איוב כ"ט ג) לכן ׳אהיל׳ הוא מרכיב הקשור במנורה, לאור זאת "אוהל" הוא כינוייה של התורה הַמְּכוּנָה אור כנאמר ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״ ולכן לומדי תורה מתוארים כ׳יושבי אוהל׳, כלומר אנשים המתכנסים אל האור, כנאמר על יעקב אבינו "איש תם ישב אהלים".
אם כן ׳אוהל׳ רומז על מעלת לימוד התורה המחברת בורא ונברא. אך מה הוא "מועד"?
בלשון הקודש ישנם שני מושגים הקשורים בזוגיות - נודע, ונועד.
נודע משמעותה היכרות על פי נסיון החיים ועומד הדעת, ככתוב "נודע בשערים בעלה" כלומר, אם את רוצה להכיר את בעלך, זה תלוי בשיעור ומידת ההבנה והניסיון.
נועד לעומת זאת הוא תיאור של עצם הקשר כי נועדנו זה לזו, כלומר אנחנו יחד לא בגלל שזו היתה האופציה ההגיונית מכל ייתר האפשרויות שהיו על השולחן, אלא כי אנחנו באמת אחד במהות שלנו ואין אפשרות שלא נהיה יחד.
בקיצור, לא מספיק לגור באוהל יחד, לא מספיק להתבשם מחכמת התורה, צריך להיות מיועדים ונודעים זה לזה, לעבוד על הקשר ולהכיר בכך שנועדנו להיות יחד ואי אפשר אחרת.
׳אוהל מועד׳ אם כן, מבטא בשתי מילים קצרות את נוסחת החיבור המיוחד בין יהודים לבורא שהחלה לפעול מאז מתן תורה, המפגש הקצרצר בו נחשפנו לאלוקים מילא אותנו בתחושת משמעות עמוקה שרק אלוקים יודע להעניק בהיותו המשמעות של הכל, אבל לחזור למרגלות ההר אי אפשר, ועל כך יהודים תוהים מה ירווה את צמאונם, כיצד ישובו לאותם רגעים נאצלים? איך ימלאו את חייהם במשמעות ואור?
על כך משיב הקב״ה בראשית פרשתנו: וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה, בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד. הקב"ה בעצם אומר למשה רבינו שאת הצימאון האדיר - ה׳מדבר׳ - שנוצר בכל יהודי מאז מתן תורה אפשר להרוות בשלימות על ידי לימוד תורה, על ידי כניסה ׳לאוהל׳ מתוך הכרה שזו לא סתם חכמה אלא ״מועד״ מקום מפגש בין שני חצאים שנועדו להיות יחד, שם הם שבים ומתאחדים שוב לאחד.
עוד ב-
שבת שלום
הרב יואל
הרב יואל
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



