משפט
דרמה משפטית: העניקה לעובדת שלה דירה ברמת אביב והתחרטה
קשישה ערירית החליטה לתת לעובדת שלה במתנה דירה בשכונת רמת אביב ששוויה מיליוני שקלים. אלא שלאחר סכסוך ביניהן היא פנתה לבית המשפט וטענה כי לא התכוונה להעניק לה את הדירה. בית המשפט נדרש להכריע במאבק על דירת היוקרה
דירה יוקרתית ברמת אביב הישנה, אישה ערירית ללא ילדים, עובדת שקיבלה את דירה במתנה, ומנהל עיזבון שטוען שהכל היה מעשה תרמית הפכו למאבק משפטי סוער.
התובעת היא גיורת שעלתה לישראל בשנות החמישים עם בעלה, והם רכשו מספרה בשכונת רמת אביב. למעלה מ-30 שנה עבדה שם ספרית שבהמשך תספר כי היא ובעלה היו בקשר חם ואוהב עם בעלת המספרה ובעלה.
בשנת 2006 החליטה הקשישה בעלת המספרה להעניק את דירתה במתנה לספרית שלה. בתצהיר המתנה מ-2006 נכתב: "מתנה זו ניתנת כאות הוקרה לסיעוד הנפשי והפיזי שניתן ויינתן לי ע"י מקבלי המתנה, אשר מתייחסים אליי כאם ואשר דואגים וידאגו לכל צרכיי עד אחרית ימיי".
המסמכים קבעו כי הנתבעים "יהיו מנועים מלעשות שום עסקה מכל סוג שהוא לרבות השכרה ו/או מכירה" כל זמן שהמנוחה בחיים. הם חתמו על דיווחי מס והצהרות על ביצוע העברת הדירה והיא נרשמה על שמם של הספרית ובעלה.
המפנה ביחסים אירע בשנת 2009, כאשר המנוחה פיטרה את הספרית מהמספרה תוך העלאת טענות שונות כלפיה ולאור זאת היא ערכה צוואה חדשה שבה לא הורישה דבר לספרית ובעלה. זמן קצר לפני פטירתה בגיל 92, היא גילתה כי דירתה רשומה כבר על שם הספרית שעבדה אצלה ובעלה והחליטה להגיש תביעה לבית המשפט ובו דרשה לבטל זאת.
לאחר פטירתה, המשיך מנהל העיזבון את ניהול התביעה בבית המשפט זאת בטענה שמסמכי המתנה משנת 2006 היו חסרי תוקף. לטענתו, הספרית ובעלה "ניצלו את חולשתה ותמימותה של המנוחה ואת העובדה שבאותה עת התובע לא יכול היה להיות בסביבתה ולהגן עליה וגרמו לה לחתום על מסמכי המתנה שהיא לא הבינה את משמעותם".
מנהל העיזבון טען כי מששמעה המנוחה אודות גילוי רישום הדירה על שם הנתבעים, "היא הגיבה 'בתדהמה ובהלם' ואמרה לו שהיא מעולם לא הסכימה לתת את הדירה לנתבעים והם רימו אותה".
מנגד, הזוג הנתבע טען כי עמדו לצד המנוחה לאורך השנים וכי היחסים ביניהם היו כיחסי משפחה קרובים. הם טענו כי היחסים בין הספרית למנוחה היו כמו "יחסי בת ואם". גם עורך הדין שערך את מסמכי המתנה העיד כי הספרית "הייתה יד ימינה, עם בעיות רפואיות לתאם רופאים, ללכת למוסדות של המדינה. הקשר ביניהם היה חזק מאוד...האמון ביניהן היה אמון של כמו אם ובת".
לאחר דיונים משפטיים ממושכים, השופט דחה את התביעה וקבע כי המתנה שהעניקה המנוחה לנתבעים הייתה תקפה. השופט קבע כי עורך הדין "העיד שהמנוחה הגיעה אליו עצמאית והייתה צלולה לחלוטין. לדבריו: 'היא חכמה מאוד. היא גם מחקה דברים מייפוי הכוח...היא ידעה מה היא רוצה'".
לגבי טענת התובע שמדובר היה במתנה לאחר מיתה, קבע השופט כי "אין מדובר אם כן במתנה שתחול רק לאחר פטירת המנוחה אלא במתנה מחיים שהושלמה ברישום".
השופט גם דחה את הטענה שהנתבעים הפרו התחייבות לסעוד את המנוחה, בקובעו כי המתנה לא הייתה מותנית: "מדובר בציון עובדה ביחס לעבר ובתחזית לעתיד. המנוחה לא התנתה את המתנה בכך שהנתבעים יבצעו עבורה בעתיד דבר כלשהו".
השופט תהה מדוע התביעה הוגשה רק ב-2022, אף שהתובע גילה על רישום הדירה כבר ב-2018: "עובדה זו מעוררת תמיהה ומלמדת שאף התובע לא סבר כנראה שיש עילה לביטול המתנה".
בסיכום, קבע השופט: "לא הוכח שנפל פגם כלשהו בגמירות הדעת של המנוחה כשחתמה על תצהיר המתנה ולא הוכח שהיא לא הבינה את משמעות המסמכים עליהם חתמה". התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 100,000 שקלים.
עוד ב-
סכסוכים ותביעות על רקע של מימוש צוואות הן דבר נפוץ, בעבר דיווחנו על אב ובתו שניסו להשתלט על נכסיה של האם עד שבית המשפט התערב. כמו גם על מקרה שבו הבן נפטר מסרטן והאב תבע את האם כדי להשיג את דירתו. לעתים, מי שמשתלטים על צוואות באופן לא חוקי הם זרים שמנצלים את מצבם של הקשישים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



