משפט
סוכנות הידיעות הגדולה בעולם תפצה במאות אלפי שקלים: זאת הסיבה
צלם עיתונות ישראלי שעבד בסוכנות הידיעות האמריקנית AP הגיש נגדה תביעה לבית הדין לעבודה, בין היתר על על פיטורים שלא כדין ואי תשלום שעות עבודה. השופטים קיבלו החלטה מעניינת
בפסק דין שניתן השבוע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, זכה צלם עיתונות בתביעה של מאות אלפי שקלים נגד סוכנות הידיעות הגדולה בעולם. בית הדין קבע כי הצלם, שעבד כמנהל מחליף במשך שנים רבות, לא קיבל תמורה הולמת ופוטר שלא כדין.
התביעה, שהגיש סבסטיאן שיינר נגד סוכנות הידיעות Associated Press (AP), התמקדה בטענות לגבי אי תשלום שעות נוספות ושעות שבת, פיטורים שלא כדין והפרת זכויות עובדים נוספות.
הסיפור מתחיל בשנת 2006, כאשר שיינר החל לעבוד עבור AP כצלם עצמאי. בשנת 2012 הפך למעמד של עובד שכיר, אך התפתחותו בחברה לא הסתיימה שם. משנת 2015 החל שיינר לשמש כמחליף של דושאן ורניץ, מנהל הצלמים, ומשנת 2017 קודם רשמית לתפקיד סגן מנהל הצלמים.
עדויות שהוצגו בבית הדין חשפו כי התובע ניהל בפועל צוות של יותר מ-12 צלמים ברחבי ישראל והשטחים, כולל צלמים בעזה ובירושלים. התכתובות שהוצגו מעידות על פעילות ניהולית נרחבת - מתכנון משמרות ועד אישור הוצאות פרילנסרים.
נקודת מפנה חשובה התרחשה בנובמבר 2012, במהלך מבצע "עמוד ענן", כאשר שיינר החליט, בעקבות אירוע שחווה, כי הוא לא יכול יותר לצלם באזורי עימות ומלחמה. למרות זאת, כפי שנקבע בפסק הדין, הוא המשיך לעבוד כצלם באירועים אחרים וכמנהל מחליף.
"התובע הוכיח כי בכל התקופה הוא לא הפסיק לעבוד כצלם גם בשטחים. תמונות שצילם מופיעות באתר של הנתבעת ומעידות על צילום תמונות מעימותים אלימים בישראל ובשטחים", נכתב בפסק הדין.
העיקר מהתביעה התמקד בטענה כי שיינר עבד כמנהל מחליף במשך מאות ימים מבלי לקבל תמורה הולמת. לטענתו, הוא ביצע 486 ימי החלפה שטרם התיישנו, מתוכם כ-20% ביום המנוחה השבועי.
בית הדין קבע כי עבודת הניהול דרשה לפחות 4 שעות נוספות ביום מעבר לעבודתו כצלם, וכי התובע קיבל רק 125 דולר לשבוע החלפה - סכום שנמצא זעום ביחס להיקף העבודה הנדרש.
נושא מרכזי נוסף שעלה בתביעה היה עבודה בשבתות. בהסכם העבודה נקבע כי התובע יקבל תשלום אקסטרה עבור עבודה בשבת, אך בפועל הוא קיבל רק ימי חופשה פיצויים ללא תשלום נוסף.
בית הדין מצא כי ההסדר היה בעייתי במיוחד כאשר התובע עבד במשך חודש ימים ברצף. עד אפריל 2020, שיינר עבד לעתים שבועות שלמים מבלי לקבל מנוחה שבועית של 36 שעות כנדרש בחוק.
בסוף שנת 2021, זומן שיינר לשימוע ובזימון צוין כי הסיבה היא "ירידת העניין העולמי בחדשות מישראל" וצורך בצמצום משרות. אולם בעדויות שנשמעו בבית הדין התברר כי הטעמים האמתיים היו שונים.
"הסיבה שנמסרה לתובע בטרם פיטוריו היא צמצומים בנתבעת. זכותו של התובע הייתה להתגונן כנגד טענות אלו אולם הנתבעת כלל לא הזכירה אותן לאורך הליך הפיטורים", קבע בית הדין.
בחקירות הנגדיות העידה עובדת החברה שהתובע נבחר לפיטורים מסיבות מקצועיות ולא בגלל צמצומים כפי שנטען בתחילה. AP טענה כי שיינר כמעט לא עבד בפועל ולא היה מתאים לעבודה. לטענת החברה בחמש השנים האחרונות לעבודתו, שיינר צילם רק 67 ימים בממוצע בשנה, לעומת 120 ימים שצילמו עמיתיו. לטענתם, הוא עבד בפועל רק כ-25 שעות בחודש.
אולם בית הדין לא השתכנע מהטענות הללו, בין השאר בשל היעדר תיעוד כנדרש ובשל הסתירות בגרסאות השונות שהוצגו.
בסופו של יום, השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור קבעו כי התביעה מתקבלת בחלקה והורו על תשלום גמול שעות עבודה בגין עבודה בשבת כצלם בסך 39,096 שקלים, גמול שעות עבודה בגין עבודת התובע כמנהל בסך 214,061 שקלים, גמול שעות עבודה בגין עבודת התובע בשבת כמנהל בסך 67,720 שקלים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 20,000 שקלים ופיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 שקלים. בסך הכל למעלה מ-345,000 שקלים.
בנוסף, נקבע כי החברה תשלם שכר טרחת עורך דין בסך 35,000 שקלים והוצאות משפט בסך 2,000 שקלים, כאשר כל הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מינואר 2022.
עוד מבהיר פסק הדין כי גם במשרות אמון כמו צילום עיתונאי, שבהן לא חל חוק שעות עבודה ומנוחה, עובדים זכאים לתמורה בגין עבודה מעבר לימי העבודה הרגילים.
עוד ב-
כזכור, דיווחנו כי ויקטורי פיטרה מנהל סניף באשמת גניבת סיגריות, אך העובד לא ויתר ויצא למאבק. כמו כן, פרסמנו כי עשרות מעסיקים מבקשים לפטר את עובדיהם שיצאו למילואים. במקרה אחר פרסמנו אודות עובד שיצא למילואים ופוטר מחברת ההייטק בה עבד וכעת הוא שוקל לתבוע אותה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
