המועצה האזורית חוף אשקלון, המאחדת 21 יישובים ובהם כ־21 אלף תושבים, עתרה לבג"ץ נגד ראש הממשלה ושר האוצר, בדרישה לתקן לאלתר את החלטות הממשלה מס’ 2973 (22.4.2025) ו-3303 (4.8.2025) כך שכלל יישובי המועצה ייכללו ברשימת היישובים הזכאים למענה שיקומי ופיתוחי.

בעתירה נטען כי החלטות הממשלה חורגות באופן קיצוני ממתחם הסבירות, מפלות לרעה את יישובי המועצה ביחס לרשויות סמוכות ולעיר אשקלון, ופוגעות בתכלית השיקום שנקבעה בחוק שיקום חבל התקומה.

העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד רז נזרי, אבינעם סגל-אלעד ונדים עבוד ממשרד פירון, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לדברי העותרת, אף שהמועצה פועלת כיחידה מוניציפלית אורגנית אחת עם מרקם חיים משותף, שירותי חינוך, רווחה, בריאות, חוסן ותשתיות אזוריים, רק שישה יישובים בתחומה הוכרו כ"יישובי חבל התקומה", בעוד 15 יישובים נוספים שנפגעו קשות באירועי 7 באוקטובר ובמהלך הלחימה, הוצאו לחלוטין ממתווי הסיוע.

בעקבות כך, שישה יישובים במועצה אזורית חבל אשקלון הוגדרו כ"יישובי חבל התקומה" ואילו חמישה עשרה יישובים שבתחום המועצה ועומדים בהגדרה הברורה והטבעית של יישובים שעוטפים את יישובי העוטף, לא זכאים לסיוע כלשהו על אף הימצאותם בקרבה לעוטף. עוד נטען, כי ישנם יישובים אחרים שמצויים במרחק של למעלה מ- 20 ק"צ והם נכללו בהחלטה.

על פי העתירה, העיר אשקלון כולה נכללה במענה, אף שחלק מיישובי המועצה גובלים בה פיזית, לעיתים מעברו השני של הכביש. "האבסורד מתחדד עוד יותר, לנוכח ההחלטה על הכללת העיר אשקלון כולה להחלטת הממשלה והגדרתה כעיר אשר זכאית לסיוע.

כידוע, המועצה האזורית חוף אשקלון עוטפת את העיר אשקלון מדרום ממזרח ומצפון, כאשר חלק מיישובי המועצה נמצאים כמטחווי קשת מהעיר עצמה, לעיתים כאשר כביש בודד מפריד ביניהם...עיני העותרת אינה צרה בעיר אשקלון או בכל יישוב אחר, אך הדעת אינה סובלת אפליה כה בוטה וחמורה. הדעת אינה סובלת זו, וגם המשפט לא יכול לקבל זאת, ועל כן יש לתקן אפליה זו על-ידי הכללת כלל יישובי המועצה האזורית ברשימת היישובים הזכאים לסיוע", כך נכתב. 

עוד נטען כי המתודולוגיה שאימצה המשלה מבוססת על אינדיקטורים טכניים חלקיים ושאינם אחידים, ללא שקיפות של ניקוד היישובים בפועל, ותוך התעלמות מהפגיעה החברתית-קהילתית, הנפשית והתפקודית המתמשכת בכל רחבי המועצה.

לדברי העותרים, הפיצול הפנימי בתוך המועצה סותר את העיקרון השיקומי ואת תכלית ההחלטות והחוק המצריכים ראייה מערכתית והקצאת משאבים אזורית. לכן, העותרים סבורים כי ישנה אפליה כפולה של המועצה אשר באה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה.

מהנימוקים שהוצגו, עולה כי מעבר לכך שיישוביה (שאינם בחבל התקומה) אינם זכאים לסיוע פרטני, המועצה עצמה לא נכללה בהגדרת "רשויות ההחלטה" הזכאיות לתקציבי חיזוק רוחביים בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התשתיות, הכלכלה והביטחון, תקציבים מהם נהנות הרשויות הסמוכות. בכך נוצר פער בלתי סביר הפוגע ביכולת המועצה להעניק שירותים בסיסיים ולנהל תהליכי שיקום.

נוכח הטענות הללו, העותרים העותרים מבקשים צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא תתוקנה החלטות 2973 ו-3303 כך שהמועצה וכלל יישוביה ייכללו ברשימות הזכאות; לחילופין, לקבוע מנגנון שיקומי-אזורי מחייב למועצה כולה.

עוד ב-

אהוד ברק נגד נתניהו: "הוא ירד מהפסים, איש מופקר ומפקיר"

לכתבה המלאה

לטענת העותרת, מדובר בתיקון נקודתי וייחודי שנועד לתקן את העוול שנעשה לעותרת ואינו יוצר השלכות רוחב, שכן ביתר מועצות העוטף כלל היישובים כבר נכללו בהחלטות הסיוע. בג"ץ קבע כי המדינה תמסור את תגובתה עד חודש נובמבר הקרוב.