משפט

ייפוי כוח מתמשך ללא ליווי משפטי: מבורך או ניצול?

עו"ד ובעלת משרד עורכי הדין ענבל גרשון, המתמחה בתחום דיני משפחה - במאמר שינסה להסביר אם ייפוי כוח מתמשך ללא ליווי משפטי הוא רפורמה מבורכת או ניצול חסרי ישע?
מערכת ice | 
בית משפט-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
ייפוי כוח מתמשך ללא ליווי משפטי: רפורמה מבורכת או פתח לניצול ופגיעה בחסרי ישע?
עו"ד ענבל גרשון
בשנים האחרונות, הפך ייפוי הכוח המתמשך לאחד הכלים המשפטיים המשמעותיים ביותר בתחום דיני המשפחה. מעל 260 אלף מסמכים הופקדו מאז נפתח המסלול ב־2017, ורבים כבר נכנסו לתוקף. זהו כלי שמסייע לקדם אוטונומיה, תכנון מוקדם, שמירה על כבוד האדם והפחתת מעורבות שיפוטית מיותרת, ולכן אין פלא שהוא הפך לאלמנט מרכזי בחיי משפחות רבות.
אלא שכעת מבקש משרד המשפטים לבצע שינוי עמוק בכללי המשחק: לאפשר לכל אדם לערוך ייפוי כוח מתמשך בעצמו, באופן דיגיטלי וללא ליווי של עורך דין שעבר הכשרה ייעודית. שינוי זה מוצג כרפורמה חברתית שמטרתה להנגיש את הכלי לאוכלוסיות נוספות ולהפחית עלויות. אך מאחורי הכוונה הטובה מסתתרות שאלות כבדות משקל: משפטיות, משפחתיות ואתיות, שעשויות להשפיע על עשרות אלפי אזרחים דווקא ברגעים הרגישים ביותר בחייהם.
מה מציע התיקון החדש?
תזכיר החוק שפורסם  בימים האחרונים, קובע כי מי שמעוניין לערוך ייפוי כוח מתמשך יוכל לבחור בין שני מסלולים:  האחד: המסלול הקיים, עריכת המסמך אצל עורך דין שהוכשר לכך; השני: עריכה עצמית מקוונת, שבה הממנה ימלא את המסמך לבדו באמצעות מערכת דיגיטלית. בסיום התהליך ייפגש הממנה עם "בעל מקצוע": רופא, עו"ס, אח/ות, פסיכולוג או עורך דין, שיוודא כי הוא כשיר, מבין את משמעות המסמך וחותם מרצונו החופשי.
מהם האתגרים של התיקון החדש?
כיום, מי שמוסמך לערוך את המסמך הוא עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת, שנועד להגן על הממנה מפני השפעה בלתי הוגנת, למנוע ניצול ולוודא שהמסמך מנוסח כראוי:  משפטית, משפחתית ורכושית. המעבר לעריכה עצמית עלול ליצור שלוש סכנות מרכזיות:
הראשונה: עלייה במסמכים פגומים - ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך מורכב אשר כולל הוראות רכוש, בריאות, ניהול חשבונות, סכסוכים משפחתיים ופיקוח. מסמך שנערך ללא ידע משפטי עלול להיפסל ברגע האמת, בדיוק כאשר הממנה כבר אינו כשיר ואינו יכול לתקן טעויות.
השנייה: חשיפה לניצול - בפועל, המשמעות היא שבן משפחה דומיננטי יכול לנסח את המסמך עבור הממנה, ללא שום עיניים מקצועיות שיזהו לחץ, פחד או מניפולציה. הפגישה עם בעל המקצוע, שאינו מוכשר משפטית, לא מהווה תחליף לבקרה אמיתית.
השלישית: פערים בין אוכלוסיות - מי שיוכל להרשות לעצמו עדיין יערוך את המסמך אצל עו"ד, אך אוכלוסיות מוחלשות יקבלו גרסה דיגיטלית חלשה יותר. התוצאה עלולה להיות הרחבת פערים - לא צמצומם.
הנגשה, הורדת העומס על המערכת וחסכון במשאבים: יש גם יתרונות
חשוב לומר תזכיר החוק מנסה לקדם מטרה ראויה ולהתמודד עם חסם אמיתי: העלות. לפי נתוני משרד המשפטים, מרבית ייפויי הכוח המתמשכים מופקדים כיום על ידי על ידי אוכלוסיות מבוססות מבחינה כלכלית וחברתית, בעוד שבפריפריה החברתית והגיאוגרפית שיעורי השימוש בכלי - נמוכים משמעותית.
לכן, יש היגיון ברעיון לייצר מסלול נגיש וזול יותר עבור אוכלוסיות הפחות מגיעות לעורכי דין, במיוחד עבור מי שעצם העלות של אלפי שקלים היא חסם שמונע מהם לתכנן את עתידם ולשמור על כבודם.
מעבר לכך, התיקון עשוי להקל על מערך האפוטרופסות ולחסוך למדינה משאבים יקרים. ההבדל התקציבי בין הפעלת ייפוי כוח מתמשך לבין הליך של מינוי אפוטרופוס הוא עצום, ובמערכת ציבורית עמוסה, כל מנגנון שמפחית בירוקרטיה ומקטין את תדירות ההתערבות השיפוטית הוא בעל ערך. גם הניסיון לשפר את התהליך הדיגיטלי, המורכב והמסורבל כיום, הוא צעד נכון כשלעצמו.
הוזלת עלויות בלי פגיעה בהגנות המשפטיות, איך לאזן את מנגנון ייפוי הכוח המתמשך?
במקום לבטל את הליווי המשפטי, נכון לחזק אותו ולהתאים אותו למציאות החברתית: לקבוע תעריף מרבי ומסובסד לעריכת המסמך, להקים מסלולי תמיכה כלכליים לקשישים ולאנשים עם מוגבלות, ולהרחיב את פריסת עורכי הדין המוכשרים בתחום גם בפריפריה.
בנוסף, ניתן לשפר משמעותית את הממשק הדיגיטלי, אך לא כתחליף למקצועיות משפטית, אלא ככלי עזר: מערכת מקוונת שתפחית טעויות טכניות, תתריע על סעיפים סותרים ותכוון את הממנה לניסוחים נכונים, לצד פגישה עם עורך דין מוסמך שיבצע בקרה מהותית.
פתרון נוסף הוא הקמת “מרכזי ייעוץ קהילתיים” ברשויות המקומיות, בדגש על הפריפריה, שיספקו ייעוץ ראשוני ללא עלות ויפנו לעורכי הדין המוכשרים בתחום במחיר מפוקח. מנגנון כזה גם יסייע לאנשים בודדים ולמשפחות מוחלשות, וגם ימנע מצב שבו אנשים מנסחים מסמכים מורכבים ללא ידע בסיסי בהשלכותיהם.
הנגשה היא מטרה חשובה. אבל היא חייבת להיעשות בזהירות, ברגישות וללא ויתור על ההגנה הדרושה למי שמפקיד את עתידו בידי מערכת המשפט. 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה