משפט

פליי דובאי תשלם מאות מיליונים? הפיצוי המטורף שהנוסעים צפויים לקבל

בעקבות אירוע החטיפה והריסוק שהסעיר את המדינה, מומחים משפטיים מעריכים כי חברת התעופה מאיחוד האמירויות תעמוד בפני תביעות ענק מצד הנוסעים

מערכת ice | 4/10/2026 3:48 עקבו אחרינו בגוגל

המטוס אמנם הגיע לבסוף בשלום ליעדו, אך עבור 174 הנוסעים הישראלים שהיו עליו, האירוע שהתחולל באוויר עשוי להיות רחוק מסיום. לאחר ניסיון החטיפה והריסוק שאירע בשבוע שעבר במהלך טיסת פליי דובאי לישראל, מומחים לדיני תעופה מעריכים כי כל אחד מהנוסעים עשוי להיות זכאי לפיצוי שיגיע לכ-250 אלף דולר - גם כאשר לא נגרמה פגיעה גופנית ישירה.

אחת הסוגיות המרכזיות שעשויות להשפיע על ההליך היא המקום שבו תתנהל התביעה נגד חברת התעופה מאיחוד האמירויות. עו"ד דבורה שטורמן, ממשרד עורכי הדין האמריקאי Motley Rice, המחזיקה בניסיון רב בתביעות הנוגעות לאסונות תעופה ולליטיגציה תעופתית בינלאומית, העריכה בהתבסס על מקרים קודמים כי הפיצוי עשוי להגיע לכ-250 אלף דולר עבור כל נוסע.

משפטנים כבר בוחנים את האפשרויות המשפטיות מכוח אמנת מונטריאול, לרבות השאלה האם ניתן יהיה לנהל את ההליכים בארצות הברית ולא בישראל. מעבר לטראומה המיידית, מומחים מציינים כי אצל חלק מהנוסעים עלולות להתגלות בהמשך השלכות נוספות, ובהן התקפי חרדה, פוסט-טראומה ואף בעיות שמיעה.

המסגרת המשפטית המרכזית הרלוונטית למקרה היא אמנת מונטריאול, שנכנסה לתוקף בישראל בשנת 2011 ומסדירה את אחריות חברות התעופה בטיסות בינלאומיות. בהתאם לאמנה, חברת תעופה עשויה לשאת באחריות כאשר נוסע נפגע כתוצאה מתאונה שהתרחשה במטוס או בזמן העלייה והירידה ממנו.

לנוסעי פליי דובאי עשוי לעמוד גם תקדים ישראלי משמעותי במיוחד, שנולד בעקבות אחד מאירועי חטיפת המטוסים המפורסמים בהיסטוריה הישראלית. בשנת 1984 דן בית המשפט העליון בתביעתם של נוסעים שהיו על טיסת אייר פראנס שיצאה מנתב"ג לפריז בשנת 1976 ונחטפה לאנטבה.

באותו פסק דין, המוכר כ"הלכת דדון", נקבע כי חטיפת מטוס יכולה להיכלל בהגדרת "תאונה". משמעותית לא פחות הייתה הקביעה שלפיה גם נזק נפשי שאינו מלווה בהכרח בפגיעה פיזית עשוי להיכלל במסגרת הנזקים הרלוונטיים. בפסק הדין נכתב: "חטיפת מטוס אייר-פראנס לאנטבה נחשבת כפעולה במסגרת 'תובלה אוירית'... הנזק שנגרם בעקבותיו לנוסעים, אפילו הוא נפשי גרידא, הינו 'חבלה גופנית אחרת' כתוצאה מ'תאונה' שאירעה 'בתוך כלי הטיס'".

במקרה ההוא לא זכו הנוסעים בפיצויים, אולם הסיבה הייתה התיישנות התביעה, שהוגשה לאחר שחלפו יותר משנתיים - פרק הזמן שנקבע באמנה. למרות דחיית התביעה, העיקרון המשפטי שנקבע בנוגע לחטיפה ולנזק נפשי נותר בתוקף. ההלכה אף הוזכרה בשנת 2022 בבית המשפט המחוזי במסגרת עניין איבריה נגד פלישר, שבו נקבע כי ניתן לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה בעקבות עיכוב כבודה.

אלא שפיצוי לנוסעי פליי דובאי אינו מובטח באופן אוטומטי. יהיה צורך להוכיח שהאירוע אכן התרחש, להציג את הנזק שנגרם לכל תובע ולהראות קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה הנטענת.

גם גובה הפיצוי אינו סכום אחיד שנקבע מראש. אמנת מונטריאול משתמשת ביחידת חישוב המכונה זכויות משיכה מיוחדות, SDR. כאשר מדובר בנזק שנגרם כתוצאה מ"תאונה", אחריות חברת התעופה היא כמעט מוחלטת עד 151,880 זכויות משיכה מיוחדות, סכום השווה לכ-630 אלף שקל.

במקרים שבהם הנזק שיוכח גבוה יותר, הנוסע יכול לנסות לתבוע פיצוי נוסף. בשלב זה עשויה חברת התעופה להשתחרר מאחריות אם תצליח להוכיח שהנזק לא נגרם בשל רשלנות או אשמה מצידה.

בפועל, משמעות הדברים היא שההליך המשפטי עשוי להתמקד לא רק בעצם האירוע החריג, אלא גם בשאלת האחריות לו ובנזקים שהותיר אצל הנוסעים. אם חברת התעופה תצליח להראות שהנזק לא נבע מרשלנות, ממעשה או ממחדל בלתי חוקי שלה או של עובדיה, או שהאחריות מוטלת באופן בלעדי על צד שלישי, היא עשויה לנסות ולהתגונן מפני חלק מהדרישות.

עוד ב-

הטייס מטיסת האימים מדבר לראשונה: "המודל לחיקוי הכי גדול שלי"

לכתבה המלאה

כך, בעוד שהנוסעים עדיין מתמודדים עם השלכות האירוע הדרמטי שעברו בדרכם לישראל, מתחילה להתגבש במקביל זירה נוספת - משפטית וכלכלית. אם ההערכות יתממשו, האירוע שהסתיים ללא התרסקות וללא פגיעה פיזית ישירה בנוסעים עלול להוביל בסופו של דבר לתביעת ענק ולפיצויים מצטברים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.