בארץ

הכלכלה היצירתית: זה מנוע הצמיחה שישראל מפספסת

במדינות שונות בעולם, הכלכלה היצירתית הפכה לכוח מניע של צמיחה, תעסוקה וחדשנות. בריטניה, קנדה ושוודיה הבינו את כוחה של הכלכלה היצירתית והחלו להשקיע בה משאבים רבים. ישראל חייבת ללמוד מאותן מדינות ולקדם מחקר יצירתי ככלי לצמיחה כלכלית

ד"ר טל חסדאי- ריפא, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב | 21/4/2025 17:56

במדינות רבות בעולם, הכלכלה היצירתית הופכת לכוח מניע מרכזי של צמיחה, תעסוקה וחדשנות. מחקר מבוסס יצירה, המשלב בין חדשנות פורצת דרך ליצירתיות אמנותית ועיצובית, אינו רק עניין תרבותי אלא מנוע כלכלי של ממש.

מדינות כמו בריטניה, קנדה ושוודיה כבר הבינו כוחה של הכלכלה היצירתית ומשקיעות בה משאבים רבים. ישראל, עם ההון האנושי הייחודי שלה המלא במגוון ומצוינות יצירתית, חייבת להבין את הפוטנציאל הכלכלי העצום ולקדם מחקר יצירתי ככלי לצמיחה כלכלית.

בריטניה מהווה דוגמה מובהקת למדינה שהכירה בחשיבות התעשיות היצירתיות ככלי לצמיחה כלכלית. בשנת 2023 תרמו התעשיות היצירתיות כ-124 מיליארד ליש”ט לכלכלה הבריטית, המהווים 5.2% מהתמ”ג.

סקטורים כמו טכנולוגיות מידע, עיצוב מוצר וחווית משתמש, קולנוע וטלוויזיה מובילים את התרומה המשמעותית הזו. הממשלה הבריטית אף הגדירה את התעשיות היצירתיות כאחד משמונת הסקטורים המרכזיים באסטרטגיה התעשייתית שלה, במטרה להמשיך ולחזק את תרומתן לכלכלה.

קנדה, ובמיוחד העיר טורונטו, משקיעה רבות בפיתוח התעשיות היצירתיות. דו”ח עירוני מצביע על כך שהעיר מתכננת להקים מרכזים יצירתיים חדשים, לעודד שיתופי פעולה בין אמנים, מעצבים וחברות טכנולוגיה ולתמוך בפסטיבלים ואירועים תרבותיים.

בטורונטו לבדה, התעשיות היצירתיות מעסיקות כ-160,000 עובדים ותורמות קרוב ל-12 מיליארד דולר לכלכלה המקומית. ההשקעה בתשתיות אלו נועדה לחזק את המעמד של טורונטו כמרכז תרבותי וכלכלי מוביל, ולהגביר את התעסוקה והצמיחה הכלכלית בעיר. העירייה מכירה בכך שהתעשיות היצירתיות אינן רק מנוף לתיירות ולתרבות, אלא גם מגזר המניב הכנסות משמעותיות ותומך בצמיחה העסקית והיזמית בעיר.

שוודיה מכירה בחשיבות התעשיות היצירתיות ומשקיעה במחקר כדי להבין את תרומתן הכלכלית. דו”חות רשמיים של המדינה מראים כי כיום התעשיות היצירתיות אחראיות לכ-3.3% מהתמ"ג השוודי והן כוללות תחומים כמו עיצוב מוצרים, קולנוע, מוזיקה ומשחקי וידאו.

ההשקעה בסקטור זה מאפשרת לשוודיה לשמר את מעמדה כמובילה עולמית בחדשנות עיצובית וטכנולוגית. המדינה מקדמת תוכניות מחקר ומענקים ליזמים יצירתיים, מתוך הבנה שתעשיות אלו מספקות פתרונות

בישראל, המחקר האקדמי עדיין מתבסס ברובו על תפיסות מסורתיות המעוגנות בפרסום מאמרים בכתבי עת, הצגת מחקרים בכנסים וכתיבת טקסטים כאמצעים כמעט בלעדיים להפצת ידע. בעוד שמודל זה תורם משמעותית לפיתוח הידע הבסיסי, הוא אינו בהכרח ממצה את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי הטמון במחקר האקדמי.

הכוונה לפוטנציאל שיאפשר לקהלים חדשים להיחשף לידע פורץ דרך ובה בעת יאפשר חיבורים בין-תחומיים המשלבים יצירה חומרית ותרבותית עם השפעה חברתית וכלכלית. מוסדות אקדמיים שמובילים במחקר מבוסס יצירה, מחוללים שינוי בתפיסות מסורתיות הן של אופני ייצור ידע והן של עבודה עם חומר.

בכך, הם מאפשרים חדשנות המובילה לשינוי בתעשיות יצירתיות ועל המשק הישראלי בשורה של סקטורים; טכנולוגיה, חלל, רפואה, סביבה ואפילו תחבורה. במציאות המשתנה במהירות של המאה ה-21, התמקדות בחדשנות יצירתית היא תנאי קריטי לצמיחה כלכלית ולחיזוק יתרונה התחרותי של ישראל בזירה הגלובלית.

מחקר יצירתי אינו מתמקד רק בפיתוח ידע תיאורטי, אלא חותר ליצירת פתרונות חדשניים בעלי השפעה ממשית. הוא עוסק בהתמודדות עם אתגרים עכשוויים כגון פיתוח חומרים מתקדמים, קיימות, חדשנות רפואית ושיפור חוויית המשתמש במוצרים ושירותים. באמצעות שילוב בין מחקר יישומי לעשייה מעשית, מחקר מבוסס יצירה מגשר בין רעיונות חדשניים לתעשייה, ומתרגם אותם למוצרים ופתרונות ברי-יישום בעלי ערך כלכלי משמעותי.

עיצוב ואמנות אינם רק מנועי צמיחה כלכליים, אלא גם כלים מרכזיים לעיצוב חברה פתוחה, שוויונית ודמוקרטית יותר, כזו שמעודדת דיאלוג בין קבוצות מגוונות ומייצרת סביבות מחיה המותאמות לצרכים המשתנים של אוכלוסיות שונות.

מחקר מבוסס יצירה מאפשר לפתח מרחבים המעודדים חשיבה ביקורתית, מעורבות אזרחית ושיח ציבורי פתוח. באמצעות תהליכים אלו, ניתן לבנות כלים ומערכות המקדמים נגישות, הכלה ושוויון הזדמנויות. עיצוב ואמנות מעצבים את תפיסת המרחב הציבורי, את דרכי התקשורת ואת תהליכי קבלת ההחלטות. בכך, מחזקים את הדמוקרטיה, משפרים נגישות ומשאבים ומעמיקים את תחושת השייכות הקולקטיבית.

הממשק שבין יצירה לטכנולוגיה, מתוך הבנה שעיצוב ואמנות אינם רק כלים אסתטיים, אלא גם יכולים לתפקד כמנגנונים לפתרון בעיות - הוא ספירה מפוספסת בסטארט-אפ ניישן. הכרה בחשיבות המחקר היצירתי והגדלת ההשקעה בו יכולים להוביל לצמיחה כלכלית משמעותית, לחיזוק הקשרים בין האקדמיה לתעשייה ולמיצוב ישראל כמרכז עולמי לחדשנות מבוססת יצירה. לישראל יש את כל מה שנדרש כדי להפוך למעצמה של מחקר יצירתי: חשיבה מחוץ לקופסה, תרבות של יזמות ומוסדות אקדמיים מובילים בתחומי האמנות והעיצוב.

שילוב בין עיצוב, מדע, הנדסה ומדעי החברה מאפשר פיתוח של מודלים חדשים לחדשנות ולכלכלה יצירתית. הגישה הרב-תחומית הזו מובילה לשיתופי פעולה עם תעשיות מתקדמות, מרכזים רפואיים, חברות טכנולוגיה, רשויות עירוניות וגורמים ממשלתיים, אשר רואים בעיצוב כוח מניע לשינוי ולפיתוח כלכלי.

אך בניגוד לבריטניה, קנדה ושוודיה, כאן טרם הבינו את הפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון בעיצוב ובמחקר יצירתי. ברוב המקרים, ההשקעות הציבוריות מופנות למחקר מדעי או טכנולוגי "מסורתי", בעוד שהחדשנות העיצובית נתפסת עדיין כמותרות.

במציאות של עולם משתנה, שבו יצירתיות הופכת למטבע החזק ביותר, ישראל חייבת להשתחרר מהתפיסה המיושנת הזו. השקעה במחקר יצירתי היא לא רק צורך תרבותי, אלא גם מהלך כלכלי חכם. אם נבין זאת, נוכל להפוך למובילים עולמיים לא רק בהייטק אלא גם ביצירתיות ולראות בכך מנוע צמיחה אמיתי.