בארץ

ערב יום הזיכרון, העצוב בשנה; כך זה נראה בתמונות | צפו, זכרו ודמעו

בערב שבו כל מדינה הופכת לבית אחד של זיכרון, הדממה בטקסים, האורות המתעמעמים, והחיבוק בין קברניטים לשכולים, ואפילו העמידה הקרובה בין הצ'ילבות – כולם מספרים סיפור של עם שלם שמתקשה לשחרר, אבל מבטיח לזכור לעד. זוכרים ודומעים

מערכת ice | 30/4/2025 6:17

בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, מדינת ישראל עוטפת את עצמה בכאב וזיכרון. רחובות מתמלאים בשקט, אורות הערים מתעמעמים, והלבבות של כולנו נפתחים כדי לזכור ולהוקיר את אלה שנפלו למען קיומנו כאן.

בטקס הרשמי והמרגש בכותל המערבי – חיילים ונציגי כוחות הביטחון עומדים דום בזיכרון דומע, ראשם מורכן, והאור מרצד על פניהם הכואבות. מאחוריהם נדלקות נרות זיכרון, וכל נר מספר סיפור של חיים שנגדעו.

צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

במהלך הטקס המרכזי בכותל המערבי, נראה נשיא המדינה יצחק הרצוג עם רעייתו מיכל מדליקים את אבוקת הזיכרון. מולם ניצבים חיילים, אנשי ציבור וקהל רב – כולם בדום, כולם שווים ברגע של זיכרון וכבוד לנופלים. הלהבה הבוערת היא סמל נצחי לגבורת הלוחמים ולנחישות העם לזכור ולא לשכוח.

צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

במקביל, בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, שם שורות של קברים מוארים בפנסים קטנים ודגלי ישראל. כל קבר – עולם ומלואו, חלום שנגדע, משפחה שבורה, וכל כך הרבה כאלה הצטרפו בשנה האחרונה. לצד המצבות ניצבים קרובי משפחה, נשענים זה על זו בשתיקה עמוקה, מחוברים בכאב.

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בבית העלמין הצבאי, ניתן לראות מאות משפחות שפקדו את קברי יקיריהם – רבים מהם חיילים צעירים, לוחמים, ילדים של כולנו. דגלי יחידות, פרחים, ודמעות של קרובים מספרים סיפור של כאב אישי גדול שאין לו נחמה. במרכז התמונה – אם מחבקת את בנה, אולי אח שכול, אולי חבר לנשק – החיבוק הזה, השקט, אומר הכול.

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בטקס ביד לבנים ובכנסת עומדים קברניטי המדינה ובנות זוגם, נואמים בפאתוס, אבל גם ובעיקר נזכרים בחבריהם, ובחיילים אותם שלחו לקרב. גם כשאב שכול מתפרץ בכאב, ראש הממשלה ניגש אליו, מחבק, מאזין ומשתתף בצער.