בארץ

מזרח תיכון ירוק וחדש: ההזדמנות ההיסטורית לתעשיית האקלים-טק הישראלית

כאשר ביקורו של הנשיא טראמפ בערב הסעודית מתמקד בקידום הסכמי סחר ושיתופי פעולה כלכליים, אנו עומדים בפני צומת דרכים שעשויה לשנות את פני התעשייה הישראלית. נורמליזציה עם סעודיה עשויה לפתוח את הדלת לשיתוף פעולה אזורי בנושאי אקלים וקיימות
עברי ורבין | 
ישראל וערב הסעודית (צילום shutterstock)

המגעים המדיניים המתקדמים בין ארצות הברית לערב הסעודית, העשויים להוביל להסכם שלום היסטורי עם ישראל, נושאים עמם לא רק משמעויות ביטחוניות-מדיניות אלא פוטנציאל אדיר לשיתוף פעולה כלכלי-סביבתי חסר תקדים. 

בימים אלו, כאשר ביקורו של נשיא ארה"ב טראמפ בממלכה הערבית מתמקד בקידום הסכמי סחר ושיתופי פעולה כלכליים בהיקפים עצומים, אנו עומדים בפני צומת דרכים שעשויה לשנות את פני התעשייה הישראלית ולהציב את ישראל כמעצמת אקלים-טק עולמית.
הדו"ח האחרון של רשות החדשנות מצביע על התפתחות מרשימה בתחום האקלים-טק הישראלי; 946 חברות סטארט-אפ הפועלות בתחום, גיוס של 9.5 מיליארד דולר מאז 2018 ו-257 מיליון דולר שהושקעו על ידי רשות החדשנות בשנתיים האחרונות. נתונים מרשימים אלו מעידים על הפוטנציאל האדיר הטמון בתעשייה זו, אך הסכם עם סעודיה עשוי להיות הקטליזטור שיקפיץ את התחום לגבהים חדשים.
במקביל, ערב הסעודית מובילה מהפכה ירוקה משל עצמה. "היוזמה הירוקה הסעודית" שהושקה בשנת 2021 וחזון 2030 מציבים יעדים שאפתניים; ייצור 50% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2030, הפחתת פליטות פחמן ב-278 מיליון טון שנתי עד 2023, נטיעת 10 מיליארד עצים ושיקום 40 מיליון הקטר (כ-400,000 קמ"ר) של קרקע מדורדרת. למיזמים האלה, הוקצו למעלה מ-186 מיליארד דולר, מדובר בסכום עצום העשוי לשמש מנוף לחברות ישראליות.
פרויקט הדגל הסעודי NEOM, העיר העתידנית המתוכננת לפעול על אנרגיה מתחדשת בלבד, ממוקמת במרחק של כ-50 ק"מ בלבד מאילת. מדובר במעבדה עירונית של קיימות השואפת למשוך את מיטב המוחות והטכנולוגיות העולמיות בתחום. האקו-סיסטם הישראלי של אקלים-טק מתאים לצרכים הללו כמו כפפה ליד.
מהיכרותי עם השוק הסעודי, דרך הקשרים המקצועיים של המשרד שלנו הפועל בעיר ריאד, אני יכול להעיד כי הצמא לפתרונות בתחומי המדבור, חיסכון במים, אנרגיה מתחדשת, חקלאות מדברית ואקו-תיירות הוא עצום. ישראל, כמובילה עולמית בפתרונות אלה, ניצבת בעמדה אידיאלית לספק את הטכנולוגיות הנדרשות למימוש החזון הסעודי.
שילוב ההון הסעודי, שאיפותיה האסטרטגיות והצרכים הסביבתיים העצומים של הממלכה, יחד עם החדשנות הישראלית, יכול ליצור אקוסיסטם אזורי שיפעל כמכפיל כוח לשתי הכלכלות. במסגרת ספרי "אחריות תאגידית 2.0" שיצא לאור לאחרונה, בחנתי כיצד שיתופי פעולה חוצי-גבולות בתחום הקיימות מהווים זרז לצמיחה כלכלית ולחדשנות טכנולוגית.
האתגרים האקלימיים המשותפים לאזורנו – מדבור, מחסור במים, תלות בדלקים פוסיליים והצורך באבטחת מזון – דורשים פתרונות משותפים. נורמליזציה עם סעודיה עשויה לפתוח את הדלת לשיתוף פעולה אזורי רחב בנושאי אקלים וקיימות, תוך יצירת מודל חדש של דיפלומטיה סביבתית.
האחריות המוטלת על כתפי המגזר העסקי היא להיערך כבר עכשיו למציאות החדשה – לזהות הזדמנויות, ליצור קשרים עסקיים ולפתח מודלים של שיתוף פעולה. הסכם שלום עם ערב הסעודית יכול להפוך את ישראל לא רק לצומת תחבורה אזורי, אלא גם למוקד של קיימות וחדשנות סביבתית במזרח התיכון.
 



כותב המאמר הוא עברי ורבין, מנכ"ל Good Vision, מקבוצת פאהן קנה GT ישראל.

(צילום: זיו קורן)

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה