בארץ

בכירי המשק בקריאות נחרצות: רפורמות בכלכלה, התעסוקה וההשקעות

במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, מספר בכירים ישראלים הזהירו מפני השלכות הרסניות לכלכלה הישראלית; בין הבכירים מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, מנכ"ל רשות החדשנות, יו"ר הבורסה לניירות ערך
מערכת ice | 
כלכלה בישראל (צילום shutterstock)
הבוקר (שלישי) נפתח בירושלים כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עם מושב ראשון שעסק במנועי הצמיחה של המשק הישראלי.
ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, התריע כי איכות כוח העבודה בישראל מהווה חסם מרכזי לצמיחה. לדבריו, קיימים פערים משמעותיים באוריינות מתמטית וקריאה, גם באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, והם צפויים להשפיע לרעה על הפריון בעתיד. עוד ציין כי מערכת החינוך אינה מכשירה את הילדים לעולם העבודה, וכי נדרש להסיט תקציבים להכשרה אמיתית של כישורי שוק עבודה.
בהתייחס למלחמה, אמר ברנדר כי גידול ביחס התלות באוכלוסייה והיעדרות ממושכת של חיילי מילואים מהמשק עלולים לפגוע בתוצר. לדבריו, שילוב אוכלוסיות שלא עובדות כיום חיוני לצמיחה, גם בהיבטים ביטחוניים.
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, ציין כי על אף שישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בהשקעות בסטארטאפים בתחום ה-AI, נתח השוק שלה קטן מול תחרות גלובלית גוברת. בין הדגיש את הצורך בהיערכות ממשלתית ורגולטורית מהירה על מנת לקלוט את הטכנולוגיה במגזר הציבורי והתעשייתי.
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה לניירות ערך, התריע מפני תרחיש שבו ההייטק הישראלי יהפוך לדוגמה היסטורית של הזדמנות שהוחמצה. לדבריו, האקוסיסטם המקומי מצטמצם, והחדשנות הישראלית מאוימת על ידי מהפכת ה-AI שבה ישראל לא מובילה. לדבריו, נדרש שינוי כיוון אסטרטגי ממשלתי כולל, כולל השקעה באקדמיה ובתעשייה.
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, הגדיר את מצבה של הכלכלה הישראלית כ"ספינה בסכנת שקיעה", וקרא לשלוש פעולות אסטרטגיות: צמצום רגולציה, העלאת הפריון, וחוק יעדים לאומיים, שיספק וודאות לתכנון כלכלי רב-שנתי.
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים, הדגיש כי צמיחה כלכלית תוכל להגיע רק משילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג, בעיקר חרדים וערביות. הוא קרא לשינוי מדיניות ממשלתית שתחזיר את תמריצי העבודה ותפסיק לעודד הימנעות מהשתלבות בשוק. בטט התייחס גם לסוגיית גיוס החרדים כאדר אמר כי אסור להחמיץ שוב את ההזדמנות ההיסטורית. אי-הסדרה תפגע גם בצה"ל, גם בכלכלה וגם באמון הציבור.
המשתתפים הסכימו כי נקודת הזמן הנוכחית מהווה צומת קריטית לעתיד הכלכלה והחברה בישראל, ונדרשת פעולה מיידית לשינוי מגמות עומק בשוק העבודה, בהשקעות, בחינוך ובחדשנות.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה