נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג היום (שלישי) בכנס אלי הורוביץ שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, את הערכת המצב הכלכלית של ישראל במבט עדכני לשנת 2025, תוך התייחסות מפורטת להשלכות המלחמה, הלחצים האינפלציוניים, מצבו של שוק העבודה והאתגרים התקציביים ארוכי הטווח. 

המצגת שחשף הנגיד מציירת תמונה מורכבת, כאשר חלה התאוששות מתונה בפעילות הכלכלית, לצד סימני שחיקה מבניים וחלון הזדמנויות מדיני שמצטמצם. לדבריו, הכלכלה הישראלית התאוששה חלקית ברבעון הראשון של 2025, לאחר שנת 2024 שנפגעה ממגבלות חמורות מצד ההיצע, בעיקר עקב ירידה זמנית בכוח העבודה, הן בשל גיוסי מילואים רחבים והן בשל היעדרותם של עובדים פלסטינים. הצמיחה הרבעונית הסתכמה בכ-3.7%, בין היתר הודות לעלייה ביצוא השירותים ולהשקעה בפעילות העסקית.

עם זאת, לחצי הביקוש נותרים משמעותיים, ומתבטאים בשיעור גבוה של משרות פנויות בענפים מסורתיים, על רקע מחסור בכוח אדם. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד בכ-2.8%, והשכר הריאלי ממשיך לעלות בקצב של כ-4.3% שנתי, דבר אשר תומך בצריכה פרטית אך גם מוסיף ללחצי האינפלציה.

האינפלציה בישראל טיפסה באפריל לרמה של 3.6%, כשבנטרול רכיב הטיסות היא מסתכמת בכ-3.5%. על פי תחזיות החזאים, האינפלציה צפויה לרדת בהדרגה במהלך המחצית השנייה של השנה, אך להיוותר בקרבת הגבול העליון של היעד (3%). השקל מוסיף להיחלש מול הדולר, בין היתר בשל רמת אי ודאות גיאו-פוליטית גבוהה, מה שמגביר את הסיכון לתמחור יתר באינפלציה המיובאת. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה מעט אך נותרה גבוהה ביחס לרמות שלפני אוקטובר 2023.

במקביל, שוק הדיור מציג סימני התאוששות, כאשר מחירי הדירות חזרו לעלות לאחר תקופה של קיפאון, וזאת על רקע ירידה בקצב התחלות הבנייה והשלמת פרויקטים. נתונים אלו מעידים על המשך מגבלות ההיצע בענף, ותרומתם הצפויה לאינפלציה.

הנגיד הקדיש חלק נרחב למצבה הפיסקלי של המדינה, והציג את מה שכינה "הטרילמה הפיסקלית": עלייה חדה ומתמשכת בהוצאות הביטחון,  מהווה צורך גובר בהשקעה בתשתיות, חינוך והון אנושי. לדבריו, אם לא ינקטו צעדים מאוזנים, יחס החוב-תוצר עלול לעלות לכיוון רמות מסוכנות מבחינת דירוג האשראי של ישראל.

פרופ' ירון קרא לגיבוש מדיניות פיסקלית ארוכת טווח הכוללת השקעה ממוקדת בצמיחה, רפורמות מבניות משמעותיות בשוק העבודה ובמערכת החינוך, והתאמת תשתיות המדינה לעידן הבינה המלאכותית. כן הדגיש את הצורך בצמצום הוצאות שאינן תורמות לתוצר, ובהגדלת הכנסות הממשלה באמצעות כלי מיסוי יעילים שלא פוגעים בתמריצים ליצרנות והשקעה.

עוד ב-

בנק ישראל בהחלטה חשובה: זה המהלך שקיבל אישור סופי

לכתבה המלאה

לדבריו, הגמישות הפיסקלית של ישראל קטנה, אך עדיין קיים חלון הזדמנויות לפעולה אסטרטגית אחראית שתשמר את האיתנות הפיננסית של המשק בטווח הארוך.