הבוקר (שלישי) נפתח יומו הראשון של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים. במסגרת מושב המאקרו דיבר ד"ר איל חולתא, עמית מחקר ב-FDD; לשעבר היועץ לביטחון לאומי, וכמו כן גם פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל.

במסגרת הכנס, אמר חולתא: "לישראל אין תפיסת ביטחון, היא לא נכתבה מעולם כהלכה- דיברתי עם שלושה ראשי ממשלה- בנט, יאיר לפיד, ונתניהו, בסיום הערכה אסטרטגית לשנת 2022 לא היו פערים גדולים".

חולתא המשיך וסיפר: "ישראל מעולם לא נערכה למלחמות ארוכות - זה לא היה בבסיס של תפיסת הביטחון. לישראל היו "קמפיינים" ארוכים, אבל זה אחרת לגמרי- מלחמה עצימה בדופק גבוה, בכסף וחיי אדם שונה מהביטחון השוטף. השאלה של מהי התועלת של הנוכחות חייבת להישאל- הנזק האבסולוטי שישראל חוללה וגבתה מחמאס הוא חסר תקדים ביחד לכל אויב אחר נגדו ישראל נלחמה".

עוד הוסיף: "קשה להפנים את זה עם טראומת המלחמה אבל העובדה ברורה- גם הכרעת חמאס לא תפתור את יכולת הגורמים הקיצוניים בעזה להחזיק נשק- צריך פתרון הוליסטי יותר לוודא שעזה לא תמשיך לאיים עלינו גם אם חמאס ייכנע".

לסיום אמר: "סדרי העדיפויות שלנו ממשיכים שלא לגעת באתגרים ביטחוניים גדולים- איראן והפרוקסים שלה – במיוחד במו"מ כפי שהוא מתנהל כרגע – מטרידים אותי. למרות שהמו"מ מנוהל על ידי הנשיא טראמפ, שהוא קרוב יותר לעמדות היסוד שלנו, היכולת של ישראל לשים את כובד משקלה על הסוגייה האיראנית תואמת את האינטרס של הנשיא באזור, וכרגע זה לא קיים".

בהמשך המושב דיבר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון: "מצד אחד, יש אי ודאות מאוד גבוהה עכשיו, ומצד שני רואים עמידות של המשק. כולנו בפוקוס על עצמנו במידה רבה, אבל בחודשים האחרונים - אי הוודאות היא גם גלובלית. מאז הכרזת הממשל האמריקאי על המכסים, היו תנודות גדולות, חלקן מיום ליום. כמה מדרגות ברורות שהתאפיינו בחריגה של נתונים כלכליים". במסך רואים תחזיות מקרו, מדד S&P אינפלציה ריבית וצמיחה.

ירון המשיך: "עם הכרזה על ירידה במניות, עלייה בציפיות אינפלציה בארה"ב. אלה תגובות גדלות. ההשפעה הזאת היא לא רק בארצות הברית. הפנמנו אותה קרוב לקראת תחזית אפריל, גילחנו חצי אחוז תוצר בשנת 25-26. מאז חלה התאוששות בשוקי הון לאחר הכרזה על הקפאת התוכנית, אבל  הבורסה עלתה ותחזיות צמיחה לא חזרו לאן שהם היו. יש עדיין תחזיות גם בסוף אירוע הזה, למכסים יותר גבוהים ממה שהיו קודם. גם אם לא במאה אחוז. יש אפקט על כלכלה".

על עוצמת הפגיעה בפעילות הכלכלית בישראל של אחרי מלחמה אמר: "רבעון ראשון נחיתה של 21 אחוזים. צניחה גדולה מכל רבעון. מצד שני, ברבעון הראשון של 24 כחלק מאותה עמידות ראינו צמיחה של 16%.  אבל כמובן לא הספיקה לפצות על  הפגיעה. בהשוואה לאחרי הקורונה- צמחנו מעל 6 ו-9 אחוזים. יש התאוששות, אבל מתונה ואיטית, בשל אופי ואורך זעזוע. נראה מה עוצר מעבר לאי ודאות".

"במשך 24, והרבעון הראשון של 25, רואים פער תוצר- הוא 4% מלפני המלחמה. סיבה מרכזית לכך היא בעקבות מגבלות ההיצע, בראשן- מחסור בכוח אדם זמין. זה נובע מירידה חדה במספר עובדים זרים ופלסטיניים ועלייה בשירות מילואים. ראינו ירידה בביקוש אחרי פרוץ מלחמה, אחרי זה היתה התאוששות מהירה יחסית, זה רבעון שהראה 16%, אבל המשק התקשה לעמוד בביקוש, ועשה הגדלת יבוא".

"ניתן לראות כי ההוצאה הממשלתית עלתה באופן חד בשל הוצאה ביטחונית", המשיך והסביר: "נתוני הרבעון הראשון של 25 מראים התאוששות נוספת של ביקוש, לצד ירידה במגבלות ההיצע. אפשר לראות התמתנות ביבוא, לצד עלייה ביצוא- בעיקר שירותים, עלייה בצריכה שוטפת אחרי שמנכים את נושא ההרכבים בעקבות המיסוי. זה הוסיף ל-3.4% צמיחה, קצת מתחת למגמה ארוכת טווח. עם צמיחה הזאת לא נעשה 'קץ' אפ'".

ירון הוסיף: "אפשר לראות גם שיעורי צמיחה בשנים האחרונות, קצת מתחת ל-2% ב-23, ואחוז אחד בשנת 24. אנו צופים בחטיבת המחקר 3.5% ו-4% ב-25 ו-26. זה תחזית מאפריל, אנו נעדכן ביולי. מאז התחזית, קרו כמה דברים: נושא מכסים התמתן וזה כמובן אמור להוריד חלק מהפגיעה שצפינו בתחזית. מצד שני, לחימה בעזה היא עצימה יותר בהשוואה לתחזית. אלה שני דברים שהולכים בכיוון מנוגד. ברקע, שיח של פוטנציאל הסכמי סחר, ככל שיתממשו יוסיפו בעייתיות".

עוד הודה כי "היינו צריכים לעשות תחזית כאשר העצימות בלבנון עלתה, היה משהו קריטי אם מערכת החינוך תיסגר, זה משפיע על התוצר ופעילות. רואים היחלשות מסוימת , שוק עבודה הדוק גם היום".

"מה שקרה בתחילת הממשלה, ראינו מיד ירידה דרמטית בהתחלות ובסיומי בנייה. לאחר מכן ברבעון האחרון יש התאוששות גדולה מאוד, באמצע יש אינדיקטורים מתקדמים בנושא משכנתאות, היה גידול גדול כמובן לקראת סוף השנה, בגלל נושא מיסוי. בקצה זה עדיין ברמות גבוהות. בקצה באדום רואים ירידה בעסקאות, לכן גם פה אינדיקטורים הם מעורבים".

עוד ב-

בנק ישראל מזהיר: ''עלינו להיות הרבה יותר זהירים''

לכתבה המלאה

לסיום סיפר: "אחד נושאים שמלמדים בכלכלה זה נבואה שמגשימה את עצמה. בשוק דיור אחרי ירידות מחירים שהיו העלאות ריבית, אנשים הבינו שמגבלות היצע גורמות לפחות דירות, אנשים נכנסו חזרה לשוק ורואים מחירי דירות עולים. אנחנו עם התמתנות גם שם בקצה".