בימים אלה, נוכח מצב החירום הביטחוני, מנהלות הרשויות המקומיות את המשבר באופן מקצועי, שקוף ותמציתי. זו הפעם השלישית שהשלטון המקומי בישראל נבחן בעודו עומד תחת לחץ קיצוני-אחרי הקורונה ו־7 לאוקטובר-ומתפקד היטב.

הציבור נותן בשלטון המקומי אמון

סקר האמון הציבורי של אוניברסיטת רייכמן והמרכז לחירות ואחריות ממרץ 2025 מראה כי שיעורי האמון של הישראלים בממשלה הוא 17 בלבד ובכנסת השיעור אף נמוך יותר -11% . 

לעומת זאת באותו סקר 57% מהישראלים הביעו אמון ברשויות המקומיות, ול-67% מהם תמכו בהעברת סמכויות מהשלטון המרכזי למקומי .

גם לפי המדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה (2024) האמון ברשויות המקומיות זינק בשנת המלחמה הראשונה מ-55% ל-64% מהמשיבים, כאשר במקביל האמון בממשלה ירד מ-28% ל-23% והאמון בכנסת ירד מ-23% ל-19%.

3 מבחני ענק תוך 5 שנים

"ב-5 השנים האחרונות-הרשויות המקומיות הוכיחו שהציבור יכול לסמוך עליהן בעת צרה", מסבירה נורית דאבוש ראש התמחות בבניית חוסן וניהול משברים, מרצה בפקולטה למנהל עסקים, החוג לפרסום ותקשורת שיווקית בקריה האקדמית אונו. "המבחן הראשון היה הקורונה – מערכת חירום שפעלה בכל הארץ. השני היה 7 לאוקטובר-תגובה לגל טרור מקומי והשלכותיו. והפעם זו התגובה לשילוב של איומי איראן, אזעקות, פינויי תושבים וזירות אסון טרגיות". לדברי דאבוש, האמון לא הגיע במקרה: "האמון הציבורי נבנה בשטח-מתוך פעולות יומיומיות:

עיריות מפעילות מוקדי חירום מתוזמנים, מחלקות רווחה שמספקות תמיכה נפשית ופסיכולוגית, מערכת תקשורת עניינית עם תושבים, ותיאום סיוע עם מתנדבים ואגפים תפעוליים".

בראשון לציון למשל-העירייה מפעילה רשת מתנדבים שכונתית, מפעילה תקשורת מיידית בזמן אמת ודואגת שיקוף מלא של הנעשה מול הציבור. "אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת, אבל התפקיד שלנו הוא לוודא שאף תושב לא נשאר לבד. פתחנו חניונים תת-קרקעיים כמקלטים ציבוריים, דאגנו למזרנים ופעילויות לילדים-כדי שגם בתוך מציאות של אזעקות, תהיה תחושת ביטחון ואנושיות. אלה לא רק פתרונות חירום-זו תפיסת השליחות שלנו בתור שלטון מקומי. אנחנו שמים דגש על שקיפות, עדכון שוטף של התושבים, וזמינות מלאה לפניותיהם-24/7", מתאר רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון.

גם בפתח תקווה, כפי שמעיד ראש העיר רמי גרינברג ההיערכות למבצעי פינוי ותמיכה באה לידי ביטוי בזמן אמת: "מיד לאחר הנפילה הקטלנית, הגעתי לשטח יחד עם כוחות הביטחון והקמנו חפ"ק לתפעול מהיר של האירוע. מאות עובדות ועובדי עירייה פעלו מרגע הפגיעה-בפינוי, ליווי רגשי, שיקום וסיוע לדיירים. האירוע היה קשה, אבל השליטה המהירה והנוכחות הרציפה בשטח אפשרו לתת מענה מקיף. לצד העצב הכבד על האובדן, אנחנו ממשיכים להפעיל עשרות מקלטים ציבוריים ומחסות המוניים, ומחזקים את חוסן התושבים. זהו תפקידנו-להוביל בשטח, גם ברגעים הקשים ביותר".

גם באשדוד, מהערים המטווחות בישראל (לאורך כלל מלחמת חרבות ברזל) הציבור נותן אמון בשלטון המקומי בעת מצב חירום: "השלטון המקומי נמצא במגע יומיומי עם התושב- 24/7, בשגרה ובחירום. שנות המשברים האחרונות הוכיחו זאת היטב: כשהתושב בלחץ ומחפש סיוע, הרשות המקומית היא הראשונה להושיט יד ולספק מניפה רחבה של מענים. לכן, גם רמת אמון הציבור גוברת-כי מי שסומכים עלינו בחירום יסמכו עלינו בשגרה״, מסביר ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי.

גם בתחום החינוך והרווחה, השלטון המקומי הוא עמוד התווך בשעת חירום

לדברי דאבוש, "הרשויות המקומיות נותנות מענה להיבטים הרחבים של מצב החירום: "דוברים עירוניים מקיימים קשר עקבי עם הציבור-אתרים, שליחת הודעות, עדכונים- ומנטרלים פאניקה ומידע שגוי. במקביל, עובדי חינוך ורווחה פועלים מול משפחות צעירות ומבוגרות, מספקים תמיכה ומייצרים תחושת ביטחון בתוך קהילה שמרגישה לחוצה ולפעמים מנותקת. יכולת זו של "נגישות־24/7" בולטת במיוחד כאשר מדובר בהתמודדות מוכחת בזמן אמת".

הגיע הזמן להאציל סמכויות

עוד ב-

בפיקוד העורף מודאגים: שלושה מההרוגים בפ"ת שהו במרחב מוגן

לכתבה המלאה

כאשר בשטח הרשויות מתפקדות היטב, במהירות ובזמינות גבוהה יותר בהשוואה למוסדות המינה, וכאשר גם הציבור נותן בהן גבוה בהרבה מאשר הוא נותן בשלטון המרכזי -נשאלת השאלה: האם זהו הזמן להרחיב את סמכויות השלטון המקומי? "הרשויות המקומיות עברו בהצלחה את המבחן השלישי-ועם אמון הציבור מאחוריהן, הן עובדות. המשימה הבאה-לאומית: המדינה צריכה לאמץ את המודל הזה, להאזין לתוצאות בשטח, ולתת להן את הכוח לפעול באמת. כי אם הציבור סומך על השלטון המקומי– הגיע הזמן שגם המדינה תאמין בו", מסכמת דאבוש.