אחד המבנים העתיקים והמרשימים ביותר בארץ עבר לאחרונה מתיחת פנים משמעותית של שימור והנגשה על ידי רשות הטבע והגנים. מדובר במקווה הטהרה הגדול ביותר מסוגו שנחשף בישראל, הממוקם באתר תל חברון - אחת מהערים הקדומות בעולם.

המבנה, שמתוארך לתקופת בית שני, נחשף בשנת 2014 בנפח אדיר של כ-200 מ"ק והוא כולל חלל מדרגות רחב ומערה פנימית החצובה בסלע. גודלו ועיצובו הייחודי של המקווה מעידים על מרכזיותה של הטהרה בחיי הקהילה היהודית בתקופה הרומית הקדומה.

איליה בורדה, מנהל אתר תל חברון ברשות הטבע והגנים, הסביר כי הנגשת המקווה נועדה לאפשר למבקרים חוויה מוחשית של אורח החיים היהודי באותה תקופה. הפרויקט כלל פעולות שימור מורכבות במיוחד, כמו ייצוב שכבות הטיח העתיקות שחיפו את דופנות המקווה, טיפול בסדקים בסלע והקמת מערכת ניקוז למי גשמים.

המבקרים יוכלו מעתה להיחשף למשמעותו הדתית והחברתית של המקום ולחוות את המציאות של סוף ימי בית שני בתוך החלל המקורי שנשמר לדורות הבאים. תל חברון מהווה מוקד עניין ארכיאולוגי והיסטורי מהמעלה הראשונה, ובו שרידים מרשימים החל מהתקופה הכנענית. בין הממצאים הבולטים באתר ניתן למצוא את "חומת הקיקלופים" - חומה כנענית אדירת ממדים שהשתמרה לגובה של 4 מטרים, לצד גת לייצור יין, בית יוצר לכלי חרס ומטבעות מימי מרד בר כוכבא.

אילן כהן, ממונה מורשת מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים, מציין כי "חברון היא אחת מארבע ערי הקודש בארץ ואחת הערים העתיקות בישראל. היא שזורה בהיסטוריה היהודית לאורך דורות רבים". החפירות באתר העלו לאורך השנים ממצאים נדירים כמו חותם הנושא את השם "שפטיהו [בן] סמך" ושברי ידיות כדי חרס עם הכתובת "למלך חברון" בעברית.

עוד ב-

חופי הכנרת בבשורה מדהימה, ומצב מפלס המים לאחר גשמי החג

לכתבה המלאה

כהן מסכם את חשיבות האתר ומציין כי "הממצאים הארכיאולוגיים מעידים כי העיר נוסדה כבר בתקופת הברונזה הקדומה והייתה מרכז כנעני חשוב. מהתקופה הישראלית התגלו באתר ממצאים המעידים על נוכחות יהודית בתקופת בית ראשון". הנגשת המקווה הענק מהווה כעת נדבך נוסף בחיבור הקהל הרחב למורשת העמוקה של העיר המקראית.