בארץ

רובוטים מחבלים: האם ישראל מוכנה למלחמה הבאה?

סין מפתחת רובוטים דמויי אדם, אוקראינה כבר מפעילה מכונות בחזית. האם ישראל, שמתמודדת עם איומים כמו מטעני חבלה מאולתרים ורחפנים, צריכה להאיץ עכשיו את ההשקעה בחיילי העתיד בשביל לשמור על חיי אדם?

ישראל וטכנולוגיה (צילום אילוסטרציה שאטרסטוק)
המלחמה באוקראינה מראה לנו איך יראה שדה הקרב העתידי, רחפנים בשמיים, מכונות שנעות על הקרקע במקום חיילים ומבצעים צבאיים מוצלחים שלא סיכנו אף נפש חייה מצידם.
בחודשים הראשונים של 2026 ביצעו הכוחות האוקראיניים יותר מ־50 אלף משימות באמצעות כלי רכב רובוטיים בלתי מאוישים, בעיקר להעברת ציוד, תחמושת ולפינוי פצועים אך לאחרונה גם מערכות עם נשק חיסלו עשרות חיילים רוסים במבצע אחד. מספר המשימות שבוצעו על ידי מכונות לא מאויישות עלה עובר את ה־7,500 בחודש ינואר ליותר מ־14 אלף בחודש מאי. במקביל, אוקראינה התקשרה לרכישת יותר מ־22 אלף מערכות רובוטיות קרקעיות לשנת 2026. המטרה ברורה: להכניס מכונה למקום שבו הכנסת אדם עלולה לעלות בחייו.
אלא שאוקראינה אינה היחידה שמסתכלת על הכיוון הזה. בסין מתקיים במקביל מרוץ מהיר לפיתוח רובוטים דמויי אדם, והאירוע שממחיש את הקצב הוא תחרות הרובוטים ההומנואידיים העולמית שנערכה בבייג'ינג. יותר מ־2,000 רובוטים מ־600 קבוצות ומ־16 מדינות השתתפו בתחרויות ריצה, אגרוף, התעמלות ומסלולי מכשולים.
אחד הרובוטים אף קבע זמן של 9.39 שניות בריצת 100 מטר שזה מהר יותר מהשיא המפורסם של יוסיין בולט. מאחורי המופע הטכנולוגי עומדת גם שאלה צבאית. יאנג קון, מהנדס בחברת הרובוטיקה הסינית AG BOT, אמר ל־CBS News כי לדעתו רובוטים דמויי אדם שיוכלו לשמש כחיילים עשויים להופיע בעוד חמש שנים בלבד.
המשמעות עבור ישראל אינה בהכרח שצה"ל צריך להתחיל לרכוש "חיילים רובוטים" דמויי אדם. למעשה, הטכנולוגיה שמוכיחה את עצמה כבר עכשיו היא פשוטה בהרבה: כלי רכב קטנים הנשלטים מרחוק, מערכות לפינוי פצועים, נשיאת ציוד, תצפית וביצוע משימות באזורים שבהם כל כניסה של חייל חושפת אותו לסכנה. עבור ישראל, המתמודדת במשך שנים עם מטעני חבלה, מארבים ואיומים בשטח בנוי, מדובר בכיוון שקשה להתעלם ממנו. דווקא משום שהאיום אינו מגיע רק מצבאות אלא גם בארגונים הפועלים בשיטת לוחמת גרילה, היכולת לשלוח מכונה לפני אדם עשויה להיות משמעותית. ישראל היא מעצמת טכנולוגיה וביטחון, ולכן השאלה אינה אם היא מסוגלת לפתח מערכות כאלה, אלא באיזה קצב היא מוכנה להכניס אותן לשימוש.
התרחיש המטריד יותר נמצא כמה צעדים קדימה. אם בתוך חמש עד עשר שנים רובוטים דמויי אדם יהפכו למוצר מסחרי נפוץ, כפי שחוזים חלק מהתעשיינים בסין, הגבול בין רובוט אזרחי למערכת בעלת שימוש צבאי עלול להפוך למטושטש יותר.
אין משמעות הדבר שרובוט שנרכש באינטרנט יהפוך בן לילה לחייל, אבל ההתפתחות המהירה של תוכנה, בינה מלאכותית, חיישנים ומערכות שליטה הופכת את האפשרות שמערכות מהסוג האלו יגיע לידיהם של ארגוני טרור מוקדם ממה שחשבנו. לכן עבור ישראל, הלקח מאוקראינה ומסין אינו בהכרח שצריך להחליף את החיילים במכונות, אלא שצריך להיות מוכנים לעולם שבו עונש מוות למחבל באמת לא יהיה יעיל כי המחבל יהיה רובוט.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה