נקדים ונאמר, טישטשנו את פניהם של המאבטחים בסרטון הזה, כי לא הם הבעיה, הם, יחד עם כל צעירי ישראל שאין להם סיכוי לגמור את החודש ולהגיע לדירה - הם הקורבן!ההוצאה הגדולה ביותר של המשפחה המממוצת בישראל היא ההוצאה על הדיור וההוצאה על המזון. הסיבה לכך היא מה שב 'זהות' מכנים, "ברית המועצות הישראלית". מנגנון קומוניסטי שמפריד בין השפע למעלה לבין האזרח שלמטה.במסגרת יום הצילומים של "ברית המועצות הישראלית", צילמנו את מועצת החלב, מועצת הלול, מועצת הדבש, מועצת הפרחים- ובקיצור, צילמנו את כל המנגנון שמייקר את המזון בישראל בעשרות אחוזים ממחירי המזון באירופה ובארה"ב. את המועצה שכמעט מכפילה לנו את מחירי הדיור - המועצה שמכונה ראשות מקרקעי ישראל (רמי"י) השארנו לסוף. מדובר במנגנון שאחראי לכל שכ 20% מהכנסות המדינה מגיעות ממחוסרי הדיור, כלומר הזוגות הצעירים שרוכשים את דירתם הראשונה. אז באנו לצלם סרטון שמסביר איך המנגנון המפלצתי הזה עובד ולמה חייבים לפרק את המונופול של רשות מקרקעי ישראל. ואז רמ"י סיפקה לנו את הסרטון בעצמה.הגענו לבניין השוכן אולי בצומת הכי גלויה וסואנת במדינה. שום דבר לא סודי בבניין הזה.עברנו בידוק ביטחוני. המאבטחים היו אדיבים, עשו את עבודתם נאמנה והכניסו אותנו.במשך כ-20 דקות הסתובבנו בבניין וחיפשנו מקום מתאים לצילום.הכול היה בסדר.עד שמישהו כנראה הבין מה באנו לצלם - והחליט לשסות בנו את המאבטחים המסכנים. ומה שהכי מדהים, זה שגם כשיצאנו מן הבנין ועמדנו מחוצה לו, על אחת המדרכות העמוסות והמצולמות ביותר במדינה, גם שם הם המשיכו לנסות ולמנוע מאיתנו לצלם את עצמנו על רקע אחד ממבני הציבור המרכזיים ביותר בתל אביב.מישהו בקרטל הקרקעות, המכונה מנהל מקרקעי ישראל, מישהו במנגנון הזה שמשעבד לנצח את מחוסרי הדיור, מאוד לא רצה שנעשה את הסרטון הזה.רמ"י היא הרבה יותר מעוד בירוקרטיה ממשלתית. היא ביטוי לתפיסה הפוכה מזו שלנו: לשיטתם, המדינה היא המחליטה מי רשאי לגדל ירקות ומי רשאי לבנות בית. כי המדינה היא בעלת הארץ והאזרח הוא שמקבל ממנה רשות להשתמש בה.אבל אנחנו ב'זהות' מאמינים בדיוק להפך. הארץ אינה אחוזה פרטית של המנגנון. תפקיד המדינה אינו לאגור קרקע, לנהל את ההיצע ולגבות מהציבור את מחיר המחסור שהיא עצמה יוצרת.אנחנו חושבים שארץ ישראל היא של עם ישראל כפשוטו. אנחנו רוצים את הקרקע בידיים של האזרחים, לא של הפקידים. בעלות במקום תלות. חירות במקום מונופול.אנחנו מאמינים שהמדינה היא שלנו, ולא אנחנו של המדינה.ומהרעיון הזה, מישהו מאוד נבהל.פתאום נשלחו המאבטחים להוציא אותנו.פתאום הבניין "סגור". פתאום אסור לצלם. פתאום אנחנו צריכים לעוף משם. פתאום מאיימים במשטרה.ובשלב מסוים האירוע מול רועי קירשברג הפך למחזה כוחני ומבזה, כשגם מחוץ לבנין המשיכו להתנקל לו.מישהו שם חשב שכמו שהקרקעות של מדינת ישראל הן שלו, גם הבניין הציבורי הוא שלו, ושגם הביקורת שמותר להשמיע בתוכו נתונה לאישורו...את רשות מקרקעי ישראל חייבים לפרק.הקרקעות האלה אינן של הפקידים. הן אינן של המינהל. הן של עם ישראל! ואנחנו מתכוונים להחזיר אותן אליו - להחזיר את המדינה לעם!הגיע הזמן לפרק את המונופול המדינתי המפיוזי על הקרקע. הגיע הזמן לנצח. גם בכלכלה.

— משה פייגלין Moshe Feiglin (@moshefeiglin) September 29, 2026