אמש, בשעון זמן אחר לחלוטין, נפגשנו עם בכיר של מפלגה מקומית ודיברנו פוליטיקה. "המערכת הפוליטית שלכם היא מהמסובכות בעולם" אמר לנו הבכיר, "לא מסובכת" עניתי, "פשוט חסרת מעצורים". השעה הייתה שעת ערב אצלנו, אמצע הלילה בישראל, בבוקר כבר קמתם למציאות סילמנית שאיששה את הטיעון שטענתי.

ממשלה שקמה על בסיס אובדן זהות פוליטי, שבשם האופורטוניזם יצרה ראש ממשלה ממפלגת ליליפוט ושציניות הייתה הדגל העיקרי שלה, חוטפת עכשיו גול ציני אופורטוניסטי בין הרגליים. רק ראוי הוא שאת המהלך ביצעה יושבת הראש של הקואליציה הזו, בסיפור הרי חייב להיות מופרך כדי שיהיה אמיתי.  

עוד ב-

הממשלה תיפול? עידית סילמן החליטה לפרוש מהקואליציה

לכתבה המלאה

הפספוס הגדול של ממשלת הכרעיים הזו היא העובדה שזו באמת ממשלה שבאה לעבוד, לשנות, אפילו לשרטט מציאות וחזון חדשים שהיו מטיבים עם העם. אבל מה שהבסיס שלו רעוע, לא משנה כמה כוונות טובות ישקיעו בו, הציניות הפוליטית לנצח תנצח את העשייה הפרודוקטיבית.

וכאן טמון העצב הגדול, כי באמת שאיבדנו כל מעצורים, הסכינאות הפכה לדבר עצמו, כבר אין מראית עין של ערכים או נאמנות לדרך, הכל הולך, הכל מותר, הכל ציני להחריד, דקור לי ואדקור לך. אז אולי אורבך ינטוש ואולי לא, אולי אבידר יפיל ואולי לא, אולי שקד, אולי ביטון, שמא גנץ או קונץ, זה לא באמת משנה, אף אחד לא יופתע, התרגלנו. זה העולם שעומד ומשתאה.  

עוד ב-

עידית סילמן בתפקיד וויל סמית': התגובות להתפטרות ברשת

לכתבה המלאה

ועם יד על הלב, האם נותר איזשהו אקט נכלולי שיפתיע כאן מישהו? על מה נגיד "לא ייתכן" או על מה נסכים שכך לא ייעשה? לא נשאר כזה, הכל מוכל והכל מוחל, אנחנו מכורים לסח׳לה הזה, רק תנו עוד עקיצה, עוד התהפכות, למי איכפת מטרור ברחובות או מעגבניות שעולות כמו פנטהאוס, תנו לנו בחירות.

הכותב: נבו כהן, מנכ"ל חברת ההשפעה והתודעה המתמחה בניהול קמפיינים בינלאומיים CIY GLOBAL