דעות

פתיחת שנת הלימודים באקדמיה: האם התואר יכין למקצועות המחר?

הבחירה בלימודים היא רק נקודת הפתיחה: האתגר הוא לבנות בסיס מקצועי שיאפשר לסטודנטים לצמוח ולהתפתח גם כשהמקצועות, התכנים והדרישות בשוק העבודה משתנים | טור מיוחד לפתיחת שנת הלימודים האקדמית

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה | 19/10/2026 16:19 1

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה (צילום אושרי צילום)

בזמן שמאות אלפי צעירים וצעירות מתחילים השבוע את לימודיהם האקדמיים, שאלה אחת מרחפת באוויר ומעסיקה יותר ויותר את מי שמבקשים לתכנן את עתידם המקצועי: האם המקצוע שנלמד היום עדיין יהיה מבוקש כאשר נסיים את התואר?

זו אינה שאלה חדשה, אבל עידן הבינה המלאכותית מעניק לה משמעות חדשה. מקצועות משתנים, משימות שבעבר דרשו שעות עבודה מתבצעות בתוך דקות, ומיומנויות שנחשבו עד לא מזמן ליתרון הופכות בהדרגה לדרישת בסיס. בתוך המציאות הזאת, הבחירה מה ללמוד חשובה – אבל חשובה לא פחות היכולת להמשיך ללמוד ולהתפתח גם לאחר סיום התואר.

בימים אלה נפתחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז, וכ-351 אלף סטודנטים וסטודנטיות צפויים ללמוד במסגרת 57 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, מדובר בגידול של 7,183 סטודנטים ביחס לשנה שעברה. מאחורי הגידול במספר הסטודנטים מסתתר שינוי נוסף: גם מפת תחומי הלימוד משתנה, והקשר בין הבחירה האקדמית לבין העתיד התעסוקתי נעשה מורכב יותר.

הנתונים שפורסמו לקראת פתיחת שנת הלימודים מצביעים על תמונה שאינה חד-ממדית. בתשפ"ו מספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב ירד ב-7.4% ביחס לתשפ"ה. לעומת זאת, בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והנדסת הנתונים נרשמה עלייה של 3.9%. במקביל, נרשמו עליות במספר הלומדים במדעי הרוח, במשפטים ובחינוך.

אין בנתונים האלה כדי לקבוע מה הניע כל סטודנט לבחור במסלול מסוים, או להסיק שמקצועות מסוימים מאבדים מערכם. הם כן ממחישים שמערכת ההשכלה הגבוהה פועלת בתוך מציאות משתנה, וכי ההחלטות שמקבלים צעירים היום צריכות להביא בחשבון לא רק את שוק העבודה הנוכחי, אלא גם את יכולתם להתפתח בשוק העבודה של מחר.

האתגר: לא רק למצוא עבודה ראשונה, אלא לבנות קריירה שיכולה להתפתח
ההיבט הזה בולט במיוחד בכניסה לשוק העבודה. הדיון הבינלאומי בהשפעת הבינה המלאכותית על משרות התחלתיות בתחומי התוכנה, השירות וניתוח הנתונים מעלה שאלה מהותית: כיצד ירכשו צעירים ניסיון מקצועי אם חלק מהמשימות ששימשו בעבר נקודת כניסה למקצוע משתנות או מתייתרות?

המציאות בישראל אינה זהה לזו שבמדינות אחרות, ואין להסיק שכל משרה התחלתית נמצאת בסכנה. עם זאת, השינוי מחייב גם את המעסיקים לחשוב מחדש על הדרך שבה הם קולטים עובדים צעירים, מעניקים להם ניסיון ומאפשרים להם לרכוש מיומנויות מקצועיות. לצד ההשכלה הפורמלית, נדרשות הזדמנויות להתנסות, להתפתח וללמוד תוך כדי עבודה. לכן, השאלה אינה רק איזה מקצוע כדאי ללמוד, אלא כיצד בונים בסיס מקצועי שיישאר רלוונטי גם כשהמשימות, הכלים והדרישות ישתנו.

שלושה יסודות לקריירה בעולם משתנה
היסוד הראשון הוא ידע מקצועי מעמיק. דווקא בעידן שבו אפשר לקבל תשובות במהירות ממערכות בינה מלאכותית, חשוב להבין את התחום שבו עוסקים. כדי לזהות טעות, לבחון את אמינותה של תוצאה, להבין הקשרים ולקבל החלטה אחראית, נדרשת מומחיות אמיתית. הטכנולוגיה יכולה לסייע בעבודה, אך היא אינה מחליפה את הצורך בידע שמאפשר להשתמש בה נכון. לכן חשוב לבחור תחום שמעניין אתכם, ללמוד אותו ברצינות וביסודיות, ולבנות בו בסיס איתן.

היסוד השני הוא אוריינות טכנולוגית. לא כל סטודנט צריך להפוך למפתח תוכנה, ולא כל מקצוע מחייב מומחיות בפיתוח מערכות בינה מלאכותית. עם זאת, היכולת להכיר כלים טכנולוגיים, להבין את האפשרויות והמגבלות שלהם ולהשתמש בהם באופן ביקורתי הופכת לרלוונטית במגוון הולך וגדל של עיסוקים. היתרון לא יהיה בהכרח של מי שיודעים לעשות הכול בעצמם, אלא של מי שיודעים לשלב בין הידע המקצועי שלהם לבין הכלים שעומדים לרשותם.

היסוד השלישי הוא מיומנויות אנושיות ומקצועיות: חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, תקשורת, עבודת צוות, הקשבה, שיקול דעת והסתגלות. אלה אינן תוספות נחמדות לתואר, כי אם יכולות שמאפשרות ליישם ידע, להתמודד עם מצבים מורכבים ולעבוד עם אנשים גם כשהתשובות אינן ברורות מאליהן. ככל שהכלים הטכנולוגיים מתפתחים, כך חשוב לדעת לא רק מה אפשר לבצע באמצעותם, אלא גם מה נכון לעשות, מדוע ואיך.

שלושת היסודות משלימים זה את זה: הידע המקצועי מעניק עומק, האוריינות הטכנולוגית מאפשרת לפעול בסביבת עבודה מתקדמת, והמיומנויות האנושיות והמקצועיות מסייעות להפוך את שניהם לתוצאות. מעל לכל אלה נדרשת נכונות ללמוד לאורך הקריירה – לא בהכרח באמצעות תואר נוסף בכל כמה שנים, אלא גם באמצעות הכשרות ממוקדות, התנסות מקצועית והרחבה מתמדת של ארגז הכלים.

האחריות אינה מוטלת על הסטודנטים בלבד. לאקדמיה יש תפקיד בהקניית ידע ומיומנויות רלוונטיים; למעסיקים יש אחריות ליצור מסלולי כניסה למקצוע ולאפשר הכשרה והתפתחות; ולמערכת התעסוקה יש תפקיד בסיוע לאנשים להתאים את כישוריהם למציאות משתנה. קריירה בת-קיימא אינה תוצאה של החלטה אחת נכונה בגיל 20, אלא של שילוב בין בחירות אישיות לבין מערכות שמאפשרות למידה, ניידות והתקדמות.

המסר שלי לסטודנטים ולסטודנטיות שמתחילים עכשיו את לימודיהם אינו לחשוש מהבינה המלאכותית, וגם לא לוותר על החלומות שלהם. להפך: בחרו תחום שמעניין אתכם, העמיקו בו, למדו לעבוד עם טכנולוגיה ואל תפסיקו לשאול מה עוד אתם צריכים לדעת כדי להתקדם. אל תמדדו את ערכו של התואר רק לפי המשרה הראשונה שיפתח בפניכם, אלא גם לפי הבסיס שהוא מעניק לכם לצמוח, להשתנות ולעבור בין תפקידים לאורך השנים.

תואר אקדמי הוא עדיין נכס משמעותי, אבל הוא אינו מבטיח שהמסלול המקצועי יהיה ידוע מראש. בעולם שבו צורכי המעסיקים והכלים הטכנולוגיים משתנים במהירות, היתרון לא יהיה בהכרח של מי שניחשו נכון איזה מקצוע יהיה המבוקש ביותר, אלא של מי שידעו להעמיק במקצועם, לזהות את השינוי ולרכוש את היכולות הנדרשות כדי להתמודד איתו.

עוד ב-

מהרשימות לכנסת ועד לחקיקה: זכויות נשים הן עניין של סדר עדיפויות

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, השאלה החשובה אינה רק איזו עבודה תהיה לכם כאשר תסיימו את התואר. השאלה היא אם תצאו ממנו עם היכולת ללמוד את העבודה הבאה שלכם – כי המקצוע של העתיד אינו בהכרח מקצוע מסוים. הוא היכולת להמשיך להשתנות.

*הכותבת היא המנהלת הכללית של שירות התעסוקה.