דעות
מהרשימות לכנסת ועד לחקיקה: זכויות נשים הן עניין של סדר עדיפויות
הפער בין חלקן של נשים בציבור לבין כוחן במערכת הפוליטית אינו מסתיים במספר המושבים בכנסת – הוא משפיע על מי מגיעות לעמדות השפעה ועל הסוגיות העולות על סדר היום. הבחירות הקרובות הן ההזדמנות שלנו לבחור בממשלה שתפעל עבורנו
נשים הן יותר ממחצית הציבור בישראל, אך לפי ניתוח הרשימות שהוגשו לבחירות וסקרי המנדטים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, הן צפויות להוות רק כרבע מהמושבים בכנסת הבאה. יש מי שמסבירים את העניין בכך שהמועמדים נבחרו לפי כישוריהם – אלא שכדי לקבל את ההסבר הזה צריך להאמין שבישראל יש פי שלושה גברים מנשים שמתאימות לכהן בכנסת.
מנהיגי ש"ס ויהדות התורה חושפים עד כמה טענת הכישורים מופרכת. ברשימות שהגישו אין ולו מועמדת אחת, משום שהם אוסרים על נשים להתמודד מטעמם. המפלגות הללו מבקשות את קולן בקלפי, אך שוללות מהן את האפשרות להיבחר. אפילו במשטרים חשוכים כמו איראן, נשים יכולות להתמודד לפרלמנט ולהיבחר אליו. קשה להאמין שדווקא בישראל הדמוקרטית יש מפלגות שפוסלות אותן רק בגלל המגדר שלהן.
אפשר להחליט גם אחרת. אצלנו, במפלגת ביחד, נשים נמצאות בחמישה מעשרת המקומות הראשונים, ומצב דומה קיים גם במפלגות הגדולות בגוש התיקון. כזכור, גם בממשלת השינוי בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד נשים מילאו תפקידים מרכזיים וכיהנו בה מספר שיא של תשע שרות, לצד 11 מנכ"ליות. לא היה קשה למצוא אותן. כך נראית ממשלה שייצוג נשים הוא חלק מרכזי בסדרי העדיפויות שלה.
נשים לרוב משובצות יותר בחלק התחתון של טווח המקומות הריאליים ברשימות לכנסת. המיקום שניתן להן משפיע לא רק על סיכוייהן להיבחר בפעם הראשונה, אלא גם על האפשרות של מי שכבר פרצו את המחסום וכיהנו בכנסת להמשיך ולייצג את הציבור בבחירות הבאות. לפי תרחישי הסקרים שבחן אתר שקוף, רק 35% עד 39% מחברות הכנסת המכהנות צפויות להיבחר שוב – זאת לעומת 58% עד 62% מחברי הכנסת הגברים.
הבחירה מי יגיעו לעמדות השפעה אינה מסתיימת בהרכבת הרשימות לכנסת, שכן הממשלה שתקום תשפיע גם על המינויים בצמרת השירות הציבורי. בדיון שניהלתי כממלאת מקום יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה עלה כי בסוף 2024 נשים היו 64% מעובדי המדינה, אך שיעורן פחת ככל שעלו בדרגות הניהול, עד שבדרג הבכיר ביותר היו 9% בלבד. פער דרמטי כזה בין מי שעושות את העבודה לבין מי שמנהלות את המערכת אינו מקרי, אלא משקף מדיניות מינויים וקידום שצריך לשנות מהיסוד.
לשאלה מי יושבות סביב שולחן קבלת ההחלטות יש השפעה גם על הנושאים שמגיעים אליו. מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שחברות כנסת עסקו יותר מחברי הכנסת הגברים בחקיקה ובשאילתות הנוגעות לנשים, לילדים ולאוכלוסיות מוחלשות. בהקשר הזה חשוב להבהיר: ככל שפחות נשים מצליחות להגיע לעמדות שבהן מתקבלות החלטות ולהישאר בהן, כך נחלשים גם הקולות שמביאים את הנושאים הללו לקדמת הבמה.
בשנת 2025 נרצחו בישראל 46 נשים, ובכל זאת הממשלה הפילה שוב ושוב הצעות חוק שנועדו להגן עליהן. בין היתר, נדחו גם הצעתי להרחיב את הגדרת האלימות במשפחה, כך שתכלול כפייה ושליטה, והצעתי למנוע מתן רישיונות נשק לגברים בעלי רקע של אלימות. כשהסכנה ידועה והצעות למנוע אותה מונחות על שולחן הכנסת, אי אפשר לטעון שהממשלה לא ידעה. היא בחרה שלא לפעול למען חיי נשים.
עוד ב-
בסוף החודש יתקיימו הבחירות הגורליות ביותר מאז קום המדינה, ובהן נבחר כולנו את חברות וחברי הכנסת שיקבעו איזו ממשלה תקום כאן ואיזה משקל יינתן לביטחונן של נשים. הרשימות כבר הוגשו, עכשיו תורנו לתת לכך משקל בקלפי ולבחור ביחד בממשלה שתפעל עבורנו.
*הכותבת, עו"ד עדי עזוז, היא חברת כנסת מטעם יש עתיד ומועמדת בבחירות לכנסת ברשימת ביחד.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
