עם פתיחתה של שנת הלימודים תשפ"ז, נחשפו רבים לבשורה חדשה: כחלק משותפות שנוצרה בין מועדון הצרכנות של ענף ההייטק ובין רשת גנים פרטיים, הודיעו הגופים על כוונתם להקים יחד גני ילדים לגילי לידה עד 3 במרכזי תעסוקה טכנולוגיים. קהל היעד: ילדיהם של עובדות ועובדי תעשיית ההייטק, שיוכלו ליהנות מגנים בצמוד למקומות העבודה של הוריהם. על פי הפרסומים, שני המתחמים הראשונים יחלו לפעול כבר החודש בהרצליה פיתוח וברמת החייל בתל אביב. העלות החודשית הצפויה: כ-6,000 שקלים לחודש לילד.

עבור הורים העובדים בתעשיית ההייטק זו עשויה להיות בשורה של ממש. הקרבה לילדים במהלך יום העבודה, צמצום הנסיעות וההבטחה ליחס מיטיב בין מספר הילדים למספר נשות הצוות נותנים מענה לצרכים חשובים של משפחות צעירות. על הדרך, מדובר גם באמצעי משמעותי נוסף של החברות לשימורם של עובדות ועובדים מרוצים. לכאורה: WIN-WIN.

אלא שמי שבוחן את הדברים מנקודת מבט רחבה יותר, ובוודאי מי שעוקב מקרוב אחר הנעשה בשנים האחרונות בתחום החינוך לגיל הרך, יזהה כאן סוגיה רחבה יותר הנוגעת לאופן שבו החברה והמדינה מבקשות להבטיח חינוך איכותי לילדים בגילי לידה עד שלוש. במילים אחרות: בהיעדר מדיניות ממשלתית ברורה המבטיחה מענה איכותי ונגיש לכלל הילדים, עולה השאלה כיצד להבטיח שהישענות על פתרונות פרטיים לא תרחיב את הפער בין משפחות שיכולות לרכוש שירותי חינוך איכותיים לבין אלו שידן אינה משגת. איכות החינוך בשנותיו הראשונות של ילד אינה צריכה להיקבע לפי ענף התעסוקה של הוריו או יכולתם הכלכלית.

לפערים אלה יש השלכות גם על היכולת לגייס צוותים מקצועיים ולשמרם. מצב זה עלול להקשות עוד יותר על ההתמודדות עם האתגרים הקיימים בתחום גיוס ושימור הצוותים המקצועיים, במיוחד במעונות המפוקחים והמסובסדים שבהם המחיר לילד מוגבל ונמוך באופן יחסי – וכפועל יוצא, גם שכרן של המטפלות החינוכיות אינו גבוה באופן יחסי. זכותן של המטפלות לשפר את תנאי העסקתן ברורה, האחריות הציבורית היא לאפשר להן שכר ראוי ואופק מקצועי במסגרות המשרתות משפחות מכל שכבות האוכלוסייה.

רגע אחרי שעוד שנת לימודים יצאה לדרך, ובוודאי על רקע מועד הבחירות המתקרב, ראוי כי נעמיד את החינוך לגיל הרך במרכז סדר היום הציבורי. עלינו לעשות כל שניתן על מנת שהממשלה הבאה תקבל החלטה אסטרטגית המציבה סוף-סוף את החינוך בגיל הרך במקום מרכזי ומעניקה לגילי לידה עד 3 את היחס החינוכי שלו הם ראויים, בדיוק כפי שמתייחסים אליהם במרבית המדינות המתקדמות.

החינוך בשנות החיים הראשונות מניח יסודות להתפתחותו הרגשית, החברתית והקוגניטיבית של הילד. ההכרה בחשיבותו צריכה להתבטא גם במעמדו במערכת החינוך ובמשאבים המוקצים לו. נדרשת מעורבות ממשלתית נרחבת, המכירה בחינוך לגיל הרך כפרופסיה – מקצוע המחייב ידע, הכשרה ואחריות. פרופסיה שמחזקת את הצוותים הפועלים במעונות, ומעניקה להם שכר ראוי, ליווי מקצועי ואפשרויות קידום.

כחלק ממימוש אחריותה החינוכית, החברתית והערכית, מובילה ויצו בשנתיים האחרונות מהפכה שבאה לידי ביטוי בתוכנית רחבה להכשרתם האקדמית של צוותי החינוך והטיפול בגיל הרך ולחיזוק מעמדם המקצועי. אנו רואות בהעמקת הידע ובהרחבת הכלים של המחנכות-מטפלות השקעה ישירה באיכות החינוך שהילדים מקבלים מדי יום. בהמשך לכך אנו פועלות גם לאקדמיזציה של התחום, ממש כפי שקיים בקרב הגננות והמורות. את מה שאנחנו מובילות במעונות שלנו, יש ליישם ביתר בכלל המעונות בארץ. כך נבטיח כי חינוכם של ילדות וילדי הגיל הרך, דור העתיד של החברה הישראלית, יהיה נתון בידיים הטובות והראויות ביותר.

עוד ב-

מה מסתתר מאחורי המספרים: המשבר שמאיים על מערכת הבריאות

לכתבה המלאה

*הכותבת היא מנכ"לית ויצו העולמית.