דעות

הגיע הזמן שירושלים תפסיק להיות עיר של קצוות וניגודים

יהורם גאון בטור מיוחד לכבוד יום ירושלים, העיר בה גדל והתחנך: "הגיע הזמן שהעיר ירושלים תפסיק להיות עיר של קצוות וניגודים, עיר של בדלנות ושל קיצוניים הנאבקים אלה באלה"
יהורם גאון |  2
יהורם גאון (צילום פלאש 90/ יוסי זליגר, משה שי, יונתן זינדל, Zack Wajsgras, נעם רבקין פנטון, shutterstock)
ירושלים, ירושלים שלי, העיר בה נולדתי, העיר בה פרחה ילדותי, העיר בה חוויתי את חוויות התבגרותי, העיר שעם בית הורי השפיעה ביותר על אישיותי, על הקריירה המוזיקלית שלי ועל האדם שצמחתי להיות. זו העיר שבזכות הקשר הסימביוטי איתה אני תמיד אני. זו העיר שממנה אני יוצא ואליה אני תמיד, אבל תמיד חוזר... במחשבות, ברגשות, בתחושות ובשירים.
נולדתי בירושלים האחת, עוד לפני שנחלקה בינינו לבין הירדנים, לפני שהוכרזה כבירת מדינת ישראל, במשך שנים עליתי להר ציון כדי לזכות לדקות ספורות של התבוננות אל הכותל המערבי ואל הר הזיתים בו קבורים סבי וסבתי ע"ה, וזכיתי גם זכיתי להיות שותף לרגעי השמחה האדירה כשחזרנו שנית אל השוק וכיכר, כשחזרנו אל מקומות קודשינו, שימחה שלא הייתה כדוגמתה במחוזותינו.
 
56 שנים חלפו מאז אותה נקודת ציון מרגשת בחיי העם והמדינה שלנו, וירושלים הפכה להיות מ"סתם" ירושלים ל"עיר שחוברה לה יחדיו". מאז העיר לא מפסיקה לגדול ולהתפתח, הוסרו כל החומות וביצורים שקרעו את העיר והפכו אותה לעיר שבליבה חומה, הכול נפתח, התנועה זורמת בין מזרח למערב, כאילו לא הייתה חלוקה, שכונות חדשות נבנו, נהירה המונית של אזרחים ועולים חדשים מכל רחבי הארץ ורחבי תבל הציפו את העיר, השווקים משגשגים, התרבות פורחת, עשרות מוסדות תרבות מפוארים קמו בעיר ובכל שנה מחדש עשרות אלפי סטודנטים מגיעים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בעיר. 
ואם רק ארצה אוכל למנות כאן עוד פלאות רבות המתרחשות בעיר יום יום ושעה שעה. יש לנו הרבה על מה לברך במתרחש "בעיר שחוברה לה יחדיו". אך למרות השמחה שאוחזת בי על כל הקורה ומתפתח בעיר אהבתי, עדיין יש בי עצב קטן, אולי אפילו די גדול, על מה שעדיין לא התרחש וחובה על כולנו להירתם ולעזור לו לקרות, להתקיים ולהתרחש.
"העיר שחוברה לה יחדיו" מבחינתי היא לא רק בנתונים הדמוגרפיים והפיזיים של העיר. על כולנו להירתם ולהתאחד למען החזון החברתי של העיר האהובה עלינו. על כולנו לפעול בנחישות שאותו חיבור יעשה גם בין האנשים הגרים בעיר, הגיע הזמן שהעיר ירושלים תפסיק להיות עיר של קצוות וניגודים, עיר של בדלנות ושל קיצוניים הנאבקים אלה באלה. ירושלים היא מעין מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית וכבירתה של מדינת ישראל יש לה את המחויבות העליונה לשמש דוגמה ומופת לכלל ישראל.
על ירושלים להפוך מעיר רק של ניגודים לעיר של חיבורים, העיר בה מתקיימים דבריו של הנביא זכריה עיר בה "האמת והשלום אהבו" ומשמעותו שגם במקום בו מתקיימים סכסוכים או מחלוקות רעיוניות, אנו ממשיכים ומכבדים את זולתנו, שומרים על תקשורת חיובית ונוהגים בכבוד, בהבנה הדדית ובקבלה של האחר, גם אם המחלוקת תישאר בעינה.
עוד אני מאמין, ביום החג ה-56 לאיחוד ירושלים, שאם כמנהיגי הציבור, מכל הזרמים, מכל הדתות, מכל הפלגים ומכל הדעות, נפשיל יחדיו שרוולים ונפעל כולנו ביחד לאיחוד האמיתי של ירושלים, האיחוד שלו אנו כל כך זקוקים, האיחוד בין אנשים וזרמים ופלגים ותתי פלגים. 
בואו נקום כולנו כאיש אחד ונפעל בעוצמה ובשיתוף פעולה מלא להגשמת הייעוד האמיתי של העיר. וכאשר נצליח במשימה, ואני מאמין שאם נרצה אכן נצליח, הרי אז נדע כולנו כי ירושלים היא אכן "העיר שחוברה לה יחדיו"... העיר שכולנו חולמים עליה. ורק אז יתקיימו דברי ישעיהו הנביא "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה". בברכת חג שמח ירושלים!
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    אתה כבר מזמן לא ירושלמי. רק בנוסטלגיה של ירושלים.
    בני ב 05/2023/25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ירושלים עיר עלובה. עיר מקוטבת. עיר עמוסת עוני ושנאה. עיר של לכלוך וזוהמה. של עיר בלתי מוצלחת. עיר שהיא מיתוס. עיר שלא הייתי רוצה לחיות בה. עיר שרק הכותרות הנוסטלגיות והדתיות מקימות אותה. עיר שיש בה חלק מהותי ערבי שאינו זוכה לשיווין ולא רוצה להיות חלק ממנה. ירושלים של זהב, של לכלוךברחובות, של קניות, של זיכרונות. אפילו יהורם גאון כבר מזמן לכ גר שם
    סגור
  • 1.
    נצחון לביתר-ירושלים בגמר
    יאלה ביתר 05/2023/22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    צודק ותזכה בגביע המדינה יום שלישי ב'ה
    סגור