ואני לא יכולה לספור את מספר הפעמים בהם פנו אליי כל מיני בלוגרים בגרוש שפתחו בלוג אומלל ורוצים עכשיו אספקה של מוצרים בחינם תמורת פוסט. איפה העיתונאים של פעם? איפה?

מי מכיר את הבלוג שלה בכלל? סתם מחפשת טראפיק

אולי ביצירה של כאלו. כל הפרשה הזו מביכה בכ"כ הרבה רמות. אמת - יש ביחסי כותבים/עיתונאים/בלוגרים - יח"צנים המון נקודות טעונות שיפור ותיקון. הרבה מרחבים שדורשים הגדרה מחדש, משום שהשוק נוצר כאילו מעצמו, בלי קודקס אתי מחייב, רציף וקבוע. אבל יש דרך להתנהג. המשרד של סברינה מחק פוסט הוגן, ישר וחוקי לגמרי שפרסמתי בדף הפייסבוק שלהם, למשל. הם גם חסמו את הגישה שלי לכתיבה על הקיר שלהם. זו דוגמה לביריונות שבינה לבין "ניהול משברים תקשורתיים" אין שמץ של קשר. מדובר, כך נראה מהתנהלות המשרד בימים האחרונים, בגוף אלים, כוחני וילדותי, שנלחם ומאיים ועל הדרך הורס לעצמו את המוניטין ואת הסיכוי ליחסים תקינים עם עיתונאים. גוגל זוכר הכל, סברינה יקרה, ולקוח או עיתונאי שאי-פעם יחפש מידע אודותיך, ייתקל בסיקור הפרשה הזו. לתחושתי במבחן הזמן, ייגרם לך יותר נזק מאשר תועלת, בעיקר משום שהדבר הזה מוכיח שלפחות בהקשר של ניהול משברים תקשורתיים את לא מקצועית ואף יוצרת משברים יש מאין.

לאור ההתפתחויות האחרונות החלטתי שאני לא מוכנה להסתכל יותר מהצד, והייתי חייבת לכתוב רשומה על כל השילוש הבלתי אפשרי הזה של "בלוגרים", "משרדי יחצנות" ו"אתיקה". הרשומה לא מתייחסת לשום גוף או אדם פרטי, אלא לתופעה עצמה ולבעיות שבה. לרשומה קוראים: "בלוגים, משרדי יחצנות ואתיקה - השילוש הקדוש", וזהו הלינק אליה: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2418286&r=1 ESenJi - שיר (טום) גלנטה, סטודנטית שנה שלישית לתקשורת ועיתונות, ובלוגרית מזה 8 שנים באתר "תפוז".

http://stavadam.com/%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%95-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1/

כבלוגר הוזמנתי ושלחו לי מספר לא מבוטל של אירועים ומוצרים. על חלקם לא כתבתי כלל. על אחרים יצרתי קשר עם היחצן והסברתי בדיוק מדוע אני לא מוכן לכתוב. ועל חלק כתבתי בחפץ לב - אם המוצר מצדיק את זה. למה לא לכתוב? יש כאן פרדוקס אתי: מצד אחד קיבלתי מוצר לכאורה ללא עלות, ויהיה בלתי הוגן כלפי המשווק לכתוב ביקורת קוטלת. מצד שני, יש את האמינות של הבלוג. אז פשוט לא כותבים! אבל אחרי מקרה כזה? יחצנ״ים? לא בבית ספרנו. אפשר לסרב בנימוס וגמרנו. היו שלום ותודה על הדגים.

אגב, לא ברור מדוע התגובות כאן ובבלוג עצמו עוסקות בעיקר ביחס לבלוגרים מול עיתונאים כי זה סיפור שלחלוטין יכל היה לקרות גם מול עיתונאי אופנה בעיתון אופנה או בעיתון יומי. לדעתי מעיין נהגה מאוד באומץ ויושרה, אבל אם אכן הניסוח של המייל של שלומית היה כפי שהוא מוצר על ידי סברינה, לא ברור לי מה הקפיץ את מעיין. היחצנים לוחצים שתכתבי, אמרת לא, הם לוחצים שוב, אמרת לא שוב. עכשיו הם מנסים לעשות לך רגשי על קבלת המוצר. ואת עדיין אומרת לא. הכל בסדר...כל אחד כאן ממלא את תפקידו. בכל זאת אני שמחה שהוריד של מעיין קפץ כי זה נראה לי חשוב שהסיפור הזה, עם כל מה שהוא אומר על יחסי יחצנים עיתונאים, יהיה בחוץ וחשוף לעיני הציבור. מה שכן, שלומית מהווה כאן דוגמא לאחת התכונות המעצבנות של תקציבאי יחסי ציבור צעירים - הם לא מקשיבים לעיתונאי. אם יש משהו שיכול לחרפן עיתונאי זה שיסביר למה הוא לא מעוניין לכתוב על סיפור מסויים ושיגידו לו "אבל הלקוח שלי יפטר אותי!" "אבל זה נורא נורא חשוב לי!" "אבל בבקשה בבקשה!" או לחילופין ניסוח חוזר במילים אחרות של פיץ' הפתיחה של השיחה, תוך התעלמות מוחלטת מההסבר הארוך והמלומד שהעיתונאי הרגע נתן, מדוע הסיפור הזה לא עושה לו את זה. להגיד למעיין ש"אולי היא בכל זאת תשלב את המוצר בפוסט חיובי כמובן :)" זה פשוט להתעלם ממה שמעיין אמרה ובו זמנית לזלזל במקצועיות שלה. מבחינת שלומית היא עושה את העבודה שלה וממשיכה לדחוף ולא לקבל לא כתשובה. אבל זה הופך אותה מיחצנית לאשת טלהמרקטינג. אם תהיה קשובה תוכל להשיג הרבה יותר, בלי שיזלזלו בה ותוך הרבה פחות זמן. (אגב, חייבת לציין שעובדת עם סברינה שנים רבות מאוד ומעולם לא הייתה לי איתה בעיה. לא מכירה את שלומית).

המשרד שלך ביקש ממעין לכתוב פוסט חיובי על מוצר שהיא חשבה שהוא אינו טוב. אם זה לא אתי, אני לא יודעת מה בעיניך כן. גברת, את מוציאה את עצמך כאדם נטול אתיקה, אם לא קצת טיפש אפילו. מעבר לכך שבבלוג של מעין כתבת בתגובתך שאת לא מדברת סרה על אנשים, ואז פנית לעיתונות כדי להלבין את פניה רבים, כפי שאת חושבת שהיא עשתה לך. אבל אולי זו הדרך בה בחרת לנקוט אחרי שהבנת שאין לך עילה לתביעה.

חושב שכל העולם עובד אצלו ממש לא מפתיע

סברינה היקרה, אין לך להלין על תופעה שאת בעצמך עוזרת לטפח יום יום. ואם החלטת כיחצנית לשלוח את המוצר שלך בחינם הלאה קחי בחשבון שהוא יעמוד לביקורת הוגנת, זה דבר בסיסי לחלוטין. אף אחד לא חייב לך כלום, הלחץ היחידי שיש לך הוא שאם בלוגרית לא כותבת תסירי אותה מרשימת התפוצה ושהיא תעשה את החישובים שלה.

למה באייס לא עושים כתבה על יחצ"ן הטיפוח המשוגע שכל העיתונאים מתעבים, משום שהוא הצליח לריב עם כל אחד ואחת מהן ובטוח שאם שלח להם איזה לק מסכן הם חייבים לו את חייהם? אולי שווה לעשות תחקיר על אותה אוחצ'ה מרושעת שאחר כך מטנפת על עיתונאים באוזניי שניים וחצי חבריה ומשוכנעת שיש לה איזו השפעה בתעשייה. סברינה בלהסן היא עוד בסדר יחסית לטיפוס העלוב הזה שאף אחד לא סובל. חבל שהלקוחות שלו לא מודעים לכך.

סברינה מקסימה, אצילית ונעימה. בתור אחת שמקבלת כל יום אינסוף פניות מיחצנים, יש לי קצת מושג בתחום.חזקי ואמצי, סברינה. לגבי שלומית,היא מתייחסת לאייטמים כאילו חייה תלויים בזה.צריכה להירגע ומהר

זוהי זכות גדולה להכיר את מעין ולהנות מהבלוג שלה,מי שמכיר את מעין יודע שהכנות שלה בתוספת כתיבה שנונה ומבדרת אלה חלק מהדברים שעושים אותה/את הבלוג שלה כה מרתקים. משום מה בין תחרות אמינות בין אנשים שכותבים מהלב לבין אנשים שתפקידם לתחמן אוכלוסייה להתלהב ממשהו תמורת שכר, אני אאמין למעין בכל יום.

נהיו פתאום מומחים גדולים לכל מיני דברים שאפשר לקבל בחינם: מסעדות, אוכל, בגדים, איפור וכו' וכו'. פחחח אחד גדול

מה שמפריע לה הוא קיומו של האתיקה ולא חסרונו. הכתב התבלבל...

אני מכיר את מעיין ואת הבלוג שלה ומאד מחבב את הצורה בה היא כותבת, יתרה מכך מתוך הכרות אישית עם משרד יחסי הציבור המדובר אני לא רק שנוטה להאמין למעין אלא מאמין לה לחלוטין ...לי אישית הייתה התקלות עם המשרד המדובר והתקצביאית המדוברת .. .אין זו הפעם הראשונה שמשרד זה השתלח בבלוגרים ...אני אצטט מאירוע מאד מסויים : "אתם פה בחסד לא בזכות" משפט עליו אחר כך באה התנצלות . .יתרה מכך גם אם שולחים מוצרים במאות שקלים אם בלוגר לא מרוצה מהמוצר מהיכן התעוזה שלא נאמר החוצפה לדרוש לשלב אותו בפוסט בנימה חיובית ? כן מעין ביקשה להיות חלק מבלוגרים שמקבלים מוצרים להתנסות ...מצד שני מעיין בחרה להודיע לתקציבאית שאין בכוונתה לכתוב על המוצר המדובר ...וההתפתחות לצערנו התפתחה לכך ... כמי שמעולם לא ביקש מהמשרד המדובר להיות חלק מרשימת הבלוגרים שלו ויותר מכך ביקש שלא להיכלל ועל כך הייתה ההיתקלות הראשונה שלנו ...נאלצתי לאיים בפנייה לערכאות משפטיות אם לא יסירו את שמי מהרשימה כך ש....בואו נדייק בעובדות ..לגבי רשימת הבלוגרים ... הבלוג של מעיין הוא אחד הבלוגים היותר אמינים בתחום מאד מאד פרוץ ... המשרד המדובר לא משכיל להבין שאין פה רכישה של שטח פירסומי אלא התנסות חוויתית וזה בהחלט ההבדל בין בלוגר לעיתונאי שתלוי בשיקולי מערכת ועוד ...הצורך לשלוט בחומרים המתפרסמים לא יכול להתקיים אצל בלוגרים שמכבדים את עצמם ומפה התרעומת המאד מוצדקת של מעיין ...

שיש במקצוע הזה, לא מאמינה למילה שלה, היו לה כל כך הרבה 'היתקלויות' עם כתבים, בלוגרים, משרדים אחרים - סברינה, כולם אשמים רק את צדיקה? כולם טועים ואת מסכנה? נו באמת... ממליצה לך לבדוק טוב טוב אם הרצפה באמת עקומה, או שזאת את ...

איך אפשר לומר שאין שחר לדברים, אם שלומית ביקשה מהבלוגרית לכתוב פוסט "מפרגן כמובן :)" על צלליות עליהן יש לה ביקורת שלילית? סברינה יקרה, אם את שולחת מוצר להתנסות (וזה מה שזה, ולא "מתנה" כפי שטעית לנסח), יש גם סיכוי שההתנסות לא תהיה חיובית. לצפות מהמתנסה לשקר - ואין מילה עדינה יותר ל"מפרגן כמובן :)" - זה חוסר אתיקה מוחלט מצידך ומצד העובדות שלך. מוצרים להתנסות אינם מתנות ולא אמורים לשמש כשוחד לעיתונאיות דלות שכר או בלוגריות פעורות עיניים שמוכנות לעשות הכל בשביל איפור בחינם. אולי הגיע הזמן שמישהו יבקר את זה, גב' בלהסן.

, אולי הגיע הזמן שכולם יבינו זאת... מתוך ויקיפדיה: ״ כיום נהוג לכנות Blog אתר אינטרנט ובו רשומות (באנגלית Posts) המתארות דעות, קישורים ורישומי יומן אישי המסודרים בסדר כרונולוגי, מהחדש לישן, בסגנון של יומן ״ מה בין זה לבין עבודה עם עיתונאים ??? אנסטסיה - בלוג אופנה http://www.letthemstare.com/

כמי שנכוותה מההתקשרות מול משרדי היח"צ מהז'אנר הספציפי הזה, אני יכולה להעיד באופן אישי שמדובר בחבורת נשים (לרוב, במקרים מסוימים מדובר באוחצ'ות מזוועיות) עם איי קיו של עכברי מעבדה וגישה כללית כלפי עיתונאים ובלוגרים של "אתם חייבים לי כי שלחתי לכם צללית". אין להן מינימום של מקצועיות וזרזיף יחסי אנוש, ואפילו יכולת התנסחות בכתב. פשוט חבורה של פקאצות מהזן הגרוע ביותר. ואוי ואבוי לעיתונאית/בלוגרית שמסתכסכת איתן - הן מיד יפנו לכלי התקשורת בקול צעקה. פשוט שוק.

להחליט מי צודק, אך מהכרותי עם שלומית, זה אכן נשמע כמו הניסוח שלה, ולא ברור על מה התעצבנה הבלוגרית. בכל מקרה, עניין האתיקה/ציפיות של עיתונאי/בלוגר מול היחצ"ן הוא מסובך ולא ברור, גם לעיתונאים.

ניהיה מצב בעייתי שכל אחד שסיים כיתב ב' חושב שהוא מוביל דיעה. יש לשים סוף למצב הבעייתי שנוצר.

בגלל אנשים כמוה, תחום היח"צ בישראל תמיד ישאר בביבים

מטומטמות. במקום שהגב' תסגור בשקט את הסיפור שלא עניין אף אחד מלכתחילה, היא עוד עושה רעש? ימשיכו נא התקציבאיות להתחנן לכל נאד שפותחת בלוג וקוראות אותה 4 עקרות בית בלי כסף....

לא שאין חרא של בלוגרים שעצם קיומם הוא לקבל מוצרים וללכת להשקות אבל יחד עם זאת לא פעם היחצנים חושבים שאם הם נתנו איזשהו ״שוחד קטן״ לבלוגר אזי קנו אותו