ירושלים עוברת בשנים האחרונות מהפך משמעותי בתחומי הבנייה והתשתיות, ובפרט בתחום ההתחדשות העירונית. העיר מובילה בקידום פרויקטים פורצי דרך, תוך השגת הישגים כמותיים מרשימים באישור תוכניות בנייה, היתרי בנייה ותכנון שטחים ציבוריים. ירושלים, המונה כיום יותר ממיליון תושבים, צפויה לגדול לכ-1.5 מיליון איש בתוך כ-20 שנה בלבד, כך אנחנו מפרסמים ב-ice לראשונה.

בשנה החולפת נרשמו נתוני שיא של כל הזמנים עם מתן היתרים לבניית כ-7,700 יחידות דיור, מתוכן יותר מ-3,000 במסגרת התחדשות עירונית. כמו כן, אושרו כ-9,500 יחידות דיור בתוכניות פינוי-בינוי, לעומת כ-3,800 ב-2023. כיום, כ-17 אלף משפחות ב-29 שכונות ירושלמיות הצטרפו לתהליך פינוי-בינוי.

במהלך 2024, עיריית ירושלים הביאה לאישורן ולכניסתן לתוקף של תוכניות בנייה רבות, הכוללות כ-16 אלף יחידות דיור, כ-512 אלף מ"ר לטובת מבני ציבור, כ-303 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, וכ-59 אלף מ"ר עבור מלונאות (תוספת של כ-1,400 חדרי מלון).

בארבע השנים האחרונות (2021–2024) ניתנו היתרים להתחלת בנייה של כ-28 אלף יחידות דיור חדשות בירושלים, הישג המציב את העיר כמובילה ארצית בהיקף הוצאת היתרי הבנייה. פעילותה המאומצת של עיריית ירושלים בייעול ושיפור תהליכי התכנון והרישוי, תוך צמצום בירוקרטיה, תרמה רבות לזירוז ולעלייה במספר ההיתרים שניתנו. העירייה צופה כי תנופת הבנייה תימשך גם בשנים הקרובות, עם תחזית של כ-8,000 היתרי בנייה ב-2025. לשם השוואה, ממוצע היתרי הבנייה עד 2019 היה כ-2,500 יחידות דיור בשנה.

ההתחדשות העירונית, אשר מחדשת פני רחוב, פני שכונה ופני קהילה, מתמקדת בחידוש השכונות הוותיקות שנבנו בשנות ה-50', ה-60' וה-70' של המאה ה-20, ובראשן קריית היובל, קריית מנחם, גילה, ארמון הנציב, גוננים ותלפיות. פרויקטים אלה מחזקים מבנים קיימים ובונים מבנים חדשים על חשבון ישנים, מייצרים שטחי ציבור רחבי ידיים, מתחמי תעסוקה ומסחר, שטחים פתוחים ועוד. כל זאת, תוך שמירה על אופייה ההיסטורי והייחודי של העיר וצמצום הפגיעה בשטחים ירוקים. כיום מצויות בבנייה במסגרת התחדשות עירונית כ-3,000 יחידות דיור ברחבי העיר, וב-2025 צפויות להתווסף לבנייה כ-4,000 יחידות דיור.

במקביל למיזמי ההתחדשות העירונית, ירושלים עתידה להתברך בשנים הקרובות ברשת ענפה של מסילות רכבת קלה. חלק מהקווים כבר פועלים, אחרים מתוכננים וישנם גם קווים הנמצאים בהקמה, עם צפי לכ-75 ק"מ של מסילות במהלך שבע השנים הקרובות. רשת הרכבות הקלות חוצה את העיר, מחברת בין פרויקטים, מרכזים ציבוריים ושכונות ומעודדת תהליכי התחדשות עירונית נרחבים. כך, מוקדי תעסוקה כגון הר חוצבים, תלפיות, גבעת שאול ורובע הכניסה לעיר הופכים למרכזי עסקים שוקקים, ושכונות ותיקות עוברות שינוי משמעותי עם בנייתן של אלפי דירות חדשות, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים. כל זאת, כחלק מראייה צופה עתיד של רשת רכבות קלות שכבר נסללת וצפויה לפעול בעיר בשנים הקרובות.

כדי להתמודד עם אתגרי התכנון והפיתוח בהתחדשות עירונית, עיריית ירושלים מפעילה את מיזם "הפרויקטור השכונתי", אשר משלב גופים עירוניים ויוצר שולחן עגול רב-משתתפים למתן מענה מיטבי לגידול הדמוגרפי ולאתגרים כגון מבני ציבור, פארקים, תנועה, מרחב ציבורי ותשתיות – תוך שימת דגש על הקמה מסונכרנת של מבני ציבור לצד מבני המגורים החדשים. במסגרת זו, בשנה האחרונה קידמה העירייה הקמת מבני ציבור רבים, כחלק מתנופה רחבת היקף שבמסגרתה קודמו בשנים האחרונות תכנון ובינוי של יותר מ-100 מבני ציבור בכל רחבי העיר, ביניהם מבני חינוך, מתנ"סים, אולמות ספורט, ספריות, לשכות רווחה, בריכות שחייה, מעונות יום, טיפות חלב, מועדוני נוער, מרכזי יום לקשיש ומרכזי תרבות. בין היתר, אושרה בשנה החולפת הקמת קמפוס מבני ציבור בשטח של כ-57 דונם במתחם ביה"ס דנמרק בשכונת גוננים, וכן ניתן היתר בנייה להקמת מרכז ספורט מתקדם בשטח של כ-3,000 מ"ר בהר נוף.

קירוי כביש בגין: הפרויקט אושר למתן תוקף בוועדה המקומית בשנה החולפת, ובמסגרתו יוקם מעל נתיב התחבורה הסואן פארק עירוני רחב ידיים, שיחבר בין מערב העיר למרכזה ולאוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפרויקט המחבר בין מערב העיר למרכזה ויוצר פארק רחב ידיים נוסף במרכז העיר, כולל קריית חינוך מתקדמת הגדולה מסוגה בישראל, אזורי תעסוקה ומגורים וכן סלילת נתיבי תחבורה ציבורית. התוכנית, המתפרסת על כ-214 דונם, כוללת 2,210 יחידות דיור, שטחי מסחר, תעסוקה ומלונאות, מוסדות ציבור ושטח ציבורי פתוח של כ-64 דונם. כחלק מקירוי הכביש, המליצה הוועדה המקומית על הפקדת תוכנית להקמת פארק עירוני בשטח של כ-35 דונם בפאתיה המזרחיים של שכונת בית הכרם, הכולל שטחים ירוקים, אגמים, שבילים ומתקני ספורט ופנאי.

בית טיילור: במסגרת הסכם היסטורי שנחתם בין עיריית ירושלים לחברת שיכון ובינוי, יוסדרו שטח בית טיילור ועמק היובל בקריית היובל ויהפכו לשטח ציבורי ירוק בבעלות העירייה, עם תוספת של 15,000 מ"ר למבני קהילה וספורט. לצד זאת, חברת פסגות ירושלים (מקבוצת שיכון ובינוי) תקים שכונה חדשה בת 1,500 יחידות דיור בסמוך לדרך חברון ולרכבת הקלה, כאשר 40% מהשטח יוקצו למוסדות ציבור. ההסכם פותר מחלוקת משפטית ארוכת שנים ומשלב בין שמירה על שטחים ירוקים, פיתוח עירוני ותרומה לקהילה.

קריית התעסוקה בגבעת שאול: אזור התעשייה הוותיק בגבעת שאול עובר מהפך והופך לקריית תעסוקה מודרנית ומתקדמת. תוכניות פיתוח נרחבות, הכוללות קו רכבת קלה לאורך ציר כנפי נשרים והרחבת שטחי הבנייה לתעסוקה ומסחר, מושכות חברות ועובדים רבים לאזור. בשנים האחרונות נבנו בו מעל רבע מיליון מ"ר של משרדים, ומתוכננים להיבנות בו עוד מאות אלפי מ"ר. כ-30 מבנים בני 18 עד 30 קומות, לצד מבני מגורים, יוקמו בסמיכות לקו הרכבת הקלה. בשנה החולפת אושרו, בין היתר, הקמת מתחם תעסוקה ומסחר בשטח של כ-112 אלף מ"ר ברחוב בית הדפוס 29, הקמת מתחם תעסוקה ומסחר נוסף בהיקף של כ-105 אלף מ"ר במתחם מאפיית ברמן, וכן ניתן היתר להקמת מתחם תעסוקה, מסחר ומבני ציבור בהיקף של כ-31.5 אלף מ"ר ברחוב כנפי נשרים.

רובע תלפיות המתחדש: אזור התעשייה הוותיק בתלפיות ממשיך לחדש את פניו בדרכו להפוך לעיר מתקדמת וחדשה במרכז העיר ירושלים וצפוי להפוך למרכז עסקים, מגורים, תרבות ותעסוקה, בדגש על תעשייה עתירת ידע. תוכנית האב שאושרה לרובע כוללת הקמת מתחמים בעירוב שימושים, יצירת מרחב ציבורי מזמין, חיבור קווי הרכבת הקלה לקווי הרכבת המהירה ועוד. הרובע צפוי לכלול כ-1.3 מיליון מ"ר של שטחי בנייה חדשים: 195,000 מ"ר לתעסוקה, 46,000 מ"ר למסחר, 30,750 מ"ר למבני ציבור ותרבות וכ-10,000 יחידות דיור. בשנה החולפת אישרה הוועדה המקומית, בין היתר, תוכנית לפינוי מתחם משרד הרישוי הישן לצורך הקמת מתחם מגורים מתקדם בעירוב שימושים, שיכלול שני מבנים בני 19 ו-30 קומות ובהם 217 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-24 אלף מ"ר וכ-14 אלף מ"ר של מבני ציבור.

מתחם משרד הרישוי ברובע תלפיות המתחדש. קרדיט הדמיה: אורבך הלוי אדריכלים

רובע הכניסה לעיר: מיזם משותף של עיריית ירושלים, חברת עדן, רשות מקרקעי ישראל ומשרדי האוצר והתחבורה, ממשיך לקרום עור וגידים בימים אלה. בשנה האחרונה אושרה, בין היתר, תחילת העבודות בפרויקט להקמת שני מבנים בני 40 קומות ושלושה מבנים מרקמיים, אשר יכללו שטחי תעסוקה, מלונאות, מסחר ומגורים, על שטח של 219 דונם בין שדרות הרצל וגשר המיתרים לבין מתחם בנייני האומה. כחלק מהתוכנית הכוללת לרובע הכניסה לעיר, צפויים לקום כ-20 מבנים בני 18 עד 40 קומות בלב המרכז התחבורתי הגדול והמשולב בישראל, שיכללו 1.2 מיליון מ"ר של בנייה חדשה למגוון שימושים, ובהם תעסוקה, מלונאות, מבני ציבור ותרבות, מגורים, מסחר ודיור מוגן, וכן ישודרג המרחב הציבורי. רובע העסקים בכניסה לירושלים צפוי ליצור כ-60 אלף מקומות עבודה חדשים.

קירוי כביש בגין. קרדיט הדמיה: קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים ודגנס הדמיות

מהפכה תחבורתית: עיריית ירושלים המשיכה לפעול במרץ בשנה החולפת לשדרוג תשתיות הכבישים והדרכים ולביצוע הסדרי תנועה ובטיחות בכל רחבי העיר. זאת, במסגרת פרויקטים מגוונים, כגון רשת הרכבות הקלות, הארכת קו הרכבת הכבדה, כבישים עורקיים, נתיבי תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, שבילי אופניים ועוד. בנוסף, קידמה העירייה פרויקטים בטיחותיים רבים (חלקם עדיין בביצוע), ביניהם: שדרוג רחוב ש"י עגנון, כולל שביל אופניים ורמזור חדש בצומת המעפילים; הקמת מעגל תנועה בצומת הרחובות משה סנה ושדרות נווה יעקב; סלילת כבישים במקור חיים, בגבעת שאול (לחיבור הרחובות עם ועולמו וגרשון המלמד) ובקריית היובל (במסגרת התחדשות עירונית ברחוב גאוני); שדרוג תשתיות ברחוב קריית משה; סלילת כבישים חדשים במזרח העיר בשכונות שועפאט, בית חנינא, בית צפאפא ושראפת; התקנת עשרות פסי האטה והסדרי תנועה מקומיים ברחבי העיר; וקידום תכנון להסדרי תנועה ובטיחות במוקדי סיכון נוספים.

הקו הכחול של הרכבת הקלה ברחוב המלך ג'ורג'. קרדיט הדמיה: צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים

שומרים על המורשת התרבותית וההיסטורית: לצד הבנייה המואצת ברחבי העיר, עיריית ירושלים שומרת באדיקות על זהותה ההיסטורית של בירת ישראל. במסגרת זאת, הכריזה העירייה על מבנים רבים לשימור בשכונות העיר, ביניהם אהל משה, מרכז העיר, עמק רפאים, בית יעקב ומלחה ההיסטורית. העירייה יזמה סיורים ייחודיים, כגון סדרת סיורים ברחוב המלך ג'ורג' לציון 100 שנה להיווסדו. במסגרת אירועי "ספקטרום" שוחזר בית החולים ההיסטורי במגרש הרוסים (כיום חלק ממבני העירייה), וכן נערכים סיורים והרצאות בבית המודל וברחבי העיר. תוכננו פרויקטים ציבוריים כגון מתחם חסבון, מתחם הרכב וארמון הקיסרית, וכן פרויקט בית פרומין (הכנסת הראשונה), הנמצא בשלבי סיום. העירייה פעלה גם למניעת בנייה שעלולה לפגוע במרקם ההיסטורי של ירושלים.

מטפחים את המרחב הציבורי: בשנה החולפת המשיכה העירייה להתמקד בשיפור המרחב הציבורי הפתוח וקידם פרויקטים מרכזיים, ובהם המשך תוכנית ההליכתיות בשכונות בית הכרם, בית וגן וגבעת מרדכי, ליצירת רשת הליכה רציפה, נגישה ובטוחה, באמצעות שיפור שבילים, נטיעת עצים, טיפול במי נגר, הוספת צמחייה, ריצוף, תאורה והנגשה. בנוסף, המשיך צוות אדריכל העיר את תכנון מתחם התחנה ההיסטורי כמוקד תחבורתי ועירוני, אשר ישלב תחנות רכבת קלה וכבדה, רכבל לעיר העתיקה, מרכז מסחר ועסקים ועוד. כמו כן, קודמו אמצעים מכניים לגישור טופוגרפי ברחבי העיר, כגון גשרים, מעליות ודרגנועים, בדגש על שכונות בהתחדשות עירונית כמו קריית היובל, קריית מנחם וגוננים, במטרה לשפר את נגישות הולכי הרגל לתחבורה ציבורית ובפרט לתחנות הרכבת הקלה. ליווי פרויקטים לשדרוג המרחב הציבורי, כגון שיפור נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ושדרוג רחובות. כמו כן, קודמו מדריכי תכנון, ובהם מדריך מעודכן לתכנון רחובות ומדריך בנייה לגובה באבן.

מבנים בשוק מחנה יהודה ובשכונת בית יעקב שהוכנסו לרשימת השימור העירונית. צילום: שרון דינור

עיר נגישה לכולם: עיריית ירושלים הנגישה בשנה החולפת כ-25 מבנים, ביניהם הספרייה המרכזית בבית העם, וקודמו תכנון וביצוע של 39 מבנים נוספים, כאשר ב-2025 תושלם הנגשת 16 מבנים נוספים. כמו כן, הונגשו כ-50 גנים ו-17 מגרשי ספורט, עם המשך עבודות ב-16 גנים ו-13 מגרשים. כיכר ספרא הונגשה במלואה, כולל מערכת Right Hear ללקויי ראייה, מאחזי יד, שירותים נגישים וסידורי בטיחות. כ-2,100 עובדי עירייה עברו הדרכות נגישות, וחמישה קיבלו הנגשה פרטנית. המחלקה לנגישות טיפלה בשנה החולפת ב-588 פניות ציבור בנושאי נגישות.

הנגשת בית וינר בשכונת נחלאות, שכללה התקנת מעלית ושירותים נגישים. צילום: אדריכל רועי אלרואי

שומרים על הסביבה: בשנה החולפת, עיריית ירושלים פעלה לשיפור איכות הסביבה בכמה תחומים. בתחום איכות האוויר, הופעלה תוכנית אזור מופחת פליטות, הכוללת איסור על הפעלת כלי צמ"ה מזהמים והתקנת פילטרים לכלי צמ"ה עירוניים. בנוסף, קודמה תוכנית אב לניקוז וניהול נגר עילי בשותפות עם רשויות הניקוז שורק וים המלח למניעת נזקי שיטפונות, וכן קודמו פארקי טבע עירוניים בנחלים זימרי ודרגה ותוכנן פארק בנחל צופים. גובשה גם תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם משבר האקלים ויושמה תוכנית אב להצללה טבעית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. בתחום האנרגיה, הוקם בשיתוף חברת עדן, מרכז לייצור ואגירת חשמל סולארי במרכז התחזוקה העירוני, שיבטיח אספקת חשמל חיונית גם בעת חירום ויצמצם את התלות ברשת החשמל. בשנה הקרובה יוקמו מרכזים נוספים בכיכר ספרא ויחל תכנון למרכזים במוסדות קולטי קהל.

אינג' יואל אבן, ראש מינהל תכנון ותשתיות ומהנדס העיר ירושלים. צילום: שרון גבאי

ראש מינהל תכנון ותשתיות ומהנדס העיר ירושלים, אינג' יואל אבן: "2024 הייתה שנת פריחה אדירה בתחום התכנון והבנייה בירושלים. המשכנו לקדם פרויקטים פורצי דרך ומשמעותיים בהיקפם, בהתאם לחזון ראש העיר, תוך השגת הישגים כמותיים ואיכותיים באישור תוכניות בנייה, במתן היתרי בנייה, בתכנון שטחים ציבוריים, בהתחדשות עירונית ובקידום מהפכת התחבורה, בדגש על רכבות קלות, עידוד הליכה ברגל ושבילי אופניים".

עוד ב-

ירושלים תגדל ל-1.75 מיליון תושבים: זו תכנית הענק לקראת 2050

לכתבה המלאה

"כל זאת, לצד שמירה קפדנית על זהותה ההיסטורית והייחודית של העיר. אני מביע את הערכתי העמוקה למאות עובדי מינהל התכנון והתשתיות ולכל השותפים לעשייה על הישגים אלה. גם ב-2025 נמשיך לפעול במרץ למען פיתוחה ושגשוגה של ירושלים, כדי להפוך אותה לעיר מתקדמת, ירוקה, נגישה ואיכותית לכלל תושביה".