נדל"ן ותשתיות
הצעת החוק הזו להגדלת היצע הדיור היא שערוריה. לא פחות
ברשויות המקומיות לא רוצים עוד מגדלי מגורים, בגלל הארנונה הנמוכה. הצעת חוק חדשה עשויה לשנות את המצב ולהגדיל את ההיצע, אבל הדרך עקומה: היא קוראת להגדיל את השכר של בכירי הרשות אם "ידפיסו" יותר היתרי בנייה. מה יקרה למהנדס שיודע שמחר שכרו יגדל אם יחתום על יותר היתרים והאם אין כאן חשש לניגוד עניינים?

ראשי הרשויות המקומיות לא רוצים עוד שטחי מגורים ושכונות חדשות. הם יספרו לכם שהם מפתחים את העיר לאורכה ולרוחבה, שהם רוצים לראות הגירה חיובית של תושבים לאזור שלהם, אבל בפועל - אם תשאלו כל ראש עירייה, הוא יספר לכם שהוא היה מעדיף עוד שטחי מסחר ומשרדים. הסיבה לכך היא הארנונה הנמוכה שהוא מקבל ממגורים אבל לא רק: כשיזם בונה בניין, העירייה צריכה לתת עוד שירותי רווחה ולדאוג לתשתיות - וזה עולה לה לא מעט כסף. אין כמעט ראש עירייה בישראל שיעדיף לבנות מגדל מגורים גבוה על פי מגדל משרדים מאוכלס בשולי העיר.
אתמול התכנסה ועדת הפנים של הכנסת כדי לאשר לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק, "הגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות". מי שיזם אותה הוא ח"כ יעקב אשר. השורה העצובה בסיפור הזה היא האופן שבו המדינה מתמרצת בכירים כדי להגדיל את היצע הדיור, במקום לטפל בבעיה עצמה: הקצאת קרקעות משמעותית מדי שנה. הוועדה אינה אחראית כמובן על היצע הדיור, אבל ההחלטה הזו היא מקוממת: מה יקרה כשמהנדס עירייה יידע שהוא מקבל יותר כסף אם יחתום על יותר היתרים? "יש פה קושי שרשות הרישוי ומהנדס העיר יושב וחותם על היתרי בנייה, יש פה קפיצת מדרגה שהיא בעייתית. יש קשר בין חשש לניגוד עניינים, ברגע שאני חותם על ההיתר. כשמקדימים את השכר שלי, עוד יותר עולה חשש", אמרה אחת הנוכחות בוועדה.
חוק הרשויות המקומיות קובע כיום כמה חברי המועצה ובכירים בעיריות, כולל מהנדסים ומנהלי אגפים, יכולים להרוויח. העניין הזה נקבע לפי מספר התושבים בעיר, משום שככל שיש יותר תושבים בעיר - כך היקף העבודה גדול יותר. כלומר, שכר של מנהל אגף בתל אביב, אינו כשכרו של מנהל אגף בערד. מה אומרת ההצעה? אם הבכירים יגדילו את מספר יחידות הדיור, זה אומר שהם יצטרכו לעבוד יותר קשה. אז פשוט - נגדיל להם את השכר.

הכוונה טובה, אבל הדרך? ח"כ אשר (דוברות הכנסת, דני שם טוב)
הצעת החוק של ח"כ אשר, שאושרה בקריאה ראשונה מוכנה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, כך שההערכה היא שתהפוך בקרוב לחוק. ההצעה מתמרצת את העיריות שיאשרו תוספת של אלפי יחידות דיור. כלומר, עירייה שתבנה יותר - תקבל יותר תקנים למספר חברי המועצה וסגנים ושכרם יגדל. במילים פשוטות, לראשי העיריות יש כעת סיבה טובה להגדיל את היצע הדיור ומכאן הם יכולים להביא לירידה במחירי הדיור. זה עדיין לא אומר שראשי הערים יבצעו זאת, אבל זה מגדיל את הסיכוי שבכל עיר יהיה מי שידחף להגדלת ההיצע כדי להגדיל תקנים (ושכר).
בפועל, ההצעה מדברת על חישוב שונה לכל יחידת דיור: מעתה, על כל יחידת דיור חדשה (רק אם יש לה היתר בנייה, אבל לא הגיעו לתעודת גמר או טופס 4), יירשמו שני תושבים. כך מספר התושבים יגדל וחברי המועצה יוכלו להינות מעוד תקנים ושכר גבוה יותר. החישוב החדש אומר שאם התוספת במספר התושבים יהיה גבוה מ-5% ממספר התשובים הקיים, החוק יחול על אותה רשות.
.jpg)
חריש כמשל (פלאש 90/ יוסי אלוני)
ח"כ אשר טען אתמול שההצעה מוקירה את העבודה הקשה של בכירי הרשויות המקומיות - אבל האם אין כאן ניגוד עניינים? האם אין כאן בעיה?. הכוונה של המהלך היא טובה, אבל לא בטוח שהדרך. למעשה, ח"כ אשר עוקף את הבעיה האמיתית של היצע הדיור בישראל - במקום שהמדינה תקצה עוד קרקעות ליזמים בהתאם למדיניות מינהל התכנון, שדווקא עומד ביעדים שהציבה לו, היא תוקעת מקלות בגלגלים בכל פעם שצריך להוציא היתר בנייה. במקום להוציא היתר בנייה בחצי שנה, הוצאת היתר בנייה מתעכבת לשנתיים וחצי-שלוש שנים. השאלה היא פשוטה: האם חברי המועצה שיודעים ששכרם עשוי לגדול יפעלו כעת ביתר שאת להגדיל את היצע הדיור? אם זה יקרה, זה חמור: זה אומר שחברי המועצה חושבים קודם כל על השכר שלהם - ורק אחר כך על התושבים. אחרת, למה הם לא קידמו את היצע הדיור למגורים עד היום? האם עלייה בשכר פתאום גוברת על הרצון לקצץ בעלויות של הרשות המקומית?
"בהתייחסות שלי, המטרה היא לתת מעטפת לכל התזמורת", אמר אתמול ח"כ אשר. "לא רק לסולן אחד, לומר שדווקא אנשי התכנון צריכים לקבל יותר כי הם מוציאים היתר? לא".
"איפה יש ערים שהצליחו במדינת ישראל?", שאל ח"כ אשר וענה בעצמו: "חריש". בפועל, חריש היא אחד הכשלונות הגדולים של מדינת ישראל, אחרת, משרד הבינוי והשיכון לא היה צריך לצאת בקמפיין רחב היקף כדי להביא לשם אנשים. גם שם יודעים שיש לא מעט דירות רפאים ולמרות המחירים הנמוכים, הקבלנים לא ששים להגיע לשם ואפילו מכרז מחיר מטרה באזור נכשל. ח"כ אשר הודה כי "בחריש זה הצליח במקומות מסוימות כי המדינה בנתה אותה, כי בלי תושבים היא השקיעה בזה את הכל. כשהגיעו התושבים, היה אמור להיות הכל מוכן. לא משנה שזה לא היה".
עוד ב-
מעניין יהיה לראות מה יקרה אם הצעת החוק תעבור, כצפוי. אם נראה קפיצה במספר היתרי הבנייה החתומים, המסקנה היא פשוטה: כל מה שהיה צריך זה לתמרץ את מי שחותם עליהם.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.סכנה לבריאותנו וחיינו בפרויקט הריסה ובניה מחדשיעל ויצחק בלכמן 06/2025/10הגב לתגובה זו2 0שלום רב, פירוט מלא בחשבון הפייסבוק izhak blechmn, מדובר, בתביעת דיירים סרבנים שהגישו נגדנו היזם/קבלן ובעלי הדירות בפני המפקח על רישום המקרקעין פתח תקווה בתיק 6/177/2024, פרויקט צה"ל 20-22 פ"ת, הריסה ובניה מחדש, באתר עיריית פ"ת מח' הנדסה: תיק בנין 15934 בקשה 20222209. הצילו אותנו מהיזם/קבלן בפרויקט צה"ל 20-22 פ"ת הריסה ובניה מחדש, שמתכוון לזרוק אותנו הקשישים, שנהיה במהלך הפרויקט בגילי ה 80 ועם בעיות רפואיות, מדירתנו בה אנחנו גרים 50 שנים, לשכירות, במקום לתת לנו דירת תמורה חלופית במקום אחר בערך כספי זהה לערך דירת התמורה בבניין צה"ל 22 פ"ת. אם יהיה צורך, נגיש עתירה לבית המשפט העליון כדי לקבל החלטה בנושא, האם במדינה דמוקרטית יכול יזם/קבלן בשיתוף המשקיעים/משכירי הדירות ובעלי דירות שיש להם דירה נוספת לגור בה, לזרוק אותנו הקשישים שנהיה במהלך הפרויקט בגילי ה 80 ועם בעיות רפואיות מדירתנו בה אנחנו גרים 50 שנים, לשכירות שתמוטט אותנו לחלוטין, במקום לתת לנו דירת תמורה חלופית במקום אחר בערך כספי זהה לערך דירת התמורה בבניין צה"ל 22 פ"ת. אל תחרישו, אל תעמדו מנגד, בשעה שמעשיהם הבלתי אנושיים, מסכניםסגור