לפני כשנתיים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, מגיש קשת 12 ואיש הנדל''ן בקפריסין כיום ליאון רוזנברג עזב יחד עם אשתו פאולה את הארץ ועבר למדינה השכנה שם שינה את חייו לחלוטין והחל לעסוק בעיקר בתיווך. כעת הוא מספר על הקשרים שלו במדינה הזרה ואת השילוב בין החברים מישראל לעבודה החדשה שלו.

תחת הכותרת "איך זה קרה?" כתב רוזנברג פוסט נוקב במיוחד: ''לקחתי שני חברים שהגיעו לביקור מישראל לארוחת בוקר. מדובר בשני אנשים שאני אוהב במיוחד, והרבה זמן לא יצא לי לבלות איתם זמן איכות. אלא שדקה אחרי שהתיישבנו בבית הקפה, קיבלתי שיחת טלפון. על הקו היתה ר', ישראלית שהגיעה לקפריסין כדי לראות נכסים להשקעה, היא דיברה מהר ועוד לפני שהספקתי לעצור אותה כבר הסבירה לי שראתה כמה אופציות דרך מתווכים מקומיים, והתאכזבה ממה שהראו לה. היא שאלה אם יש לי במקרה זמן לעזור לה למצוא את הנכס שמתאים לה, ביממה שנותרה לה לפני שהיא טסה בחזרה לישראל''.

הוא המשיך את הסיפור וחשף: ''התלבטתי איך לענות אני מנסה בכל כוחי לשמור על באלאנס בריא בין העבודה התובענית שלי לבין החיים הפרטיים שלי, והטלפון שלה איתגר אותי. מצד אחד על פי החורים שניסחתי לעצמי הייתי אמור לסרב בנימוס ולהגיד לה שאני לא פנוי עכשיו. מצד שני התמלאתי אליה אמפתיה, חשבתי על זה ששילמה על כרטיס טיסה ומלון, פינתה זמן לנסיעה הזו וחוותה מפח נפש. הלב החומל שלי הכריע. התנצלתי בפני החברים "תזמינו לי קפה קר, אני שניה בשיחת עבודה וחוזר" ועברתי לשולחן מרוחק כדי להמשיך בשיחה''.

הוא גם סיפר לעוקביו בפייסבוק: ''לקח לי בערך 5 דקות למפות ביחד איתה מה היא מחפשת, ועוד 5 דקות לשמוע ממנה מה כבר ראתה ולמה זה לא התאים לה. ביקשתי ממנה שתיתן לי כמה דקות לעשות בדיקות. חזרתי לשולחן וראיתי שהחברים שקועים עמוק בסלט יווני גדול ושקשוקה פלפלים וקישואים שהזמינו, אספתי את הקפה הקר והתנצלתי בפניהם "אני צריך עוד כמה דקות ואז אני איתכם במאה אחוז". "זה בסדר, אחי" אמר אחד החברים בעודו מפרק את המנה בתיאבון''.

הוא סיפר כיצד התפתחה הארוחה ''המשותפת'': ''עשיתי כמה טלפונים למתווכים שאני עובד איתם, ואחרי 10 דקות כבר היו לי שתי אופציות מעולות שענו בדיוק על מה ש-ר' מחפשת. חזרתי אליה, הסברתי שאני כרגע עם אורחים מהארץ ולא פנוי לקחת אותה לסיבוב בעצמי, אבל שיש מתווך (שכבר מזמן הפך לחבר), שיכול לאסוף אותה מהמלון בתוך שעה ולהראות לה את האופציות (המעולות) שאיתרנו עבורה. היא הביעה התלהבות, הוספתי דיסקליימר על זה שבהתראה הקצרה הזו זהו הטוב ביותר שאני יכול לעשות עבורה, ושבהמשך היום אתפנה לשמוע איך היה ואולי אצליח לאתר עוד נכס או שניים שמתאימים לה. היא הודתה לי והקול שלה היה מעודד הרבה יותר''.

הסיפור לא נפסק כאן מבחינתו: ''כשחזרתי לחברים בשולחן, כבר הייתי מוכן עם התנצלות על כך שנטשתי אותם, אבל הם ישבו בנחת בכסאותיהם ולגמו מהקפה שהזמינו, נהנים מהבריזה הנעימה שזרמה אלינו מהים ומהשמש המחממת שמסרבת לפנות את מקומה לטובת החורף. כמעט נעלבתי שלא הרגישו בחסרוני. אבל מסתבר שהם כן שמו לב "מה היה כל כך בוער לקחת שיחת עבודה באמצע ארוחת בוקר איתנו אחרי חודשים שלא ישבנו ככה?" עקץ אחד החברים. סיפרתי להם בקצרה שהעבודה החדשה שלי היא תובענית כזו, והרגעתי אותם שסגרתי ללקוחה סיבוב נכסים בלעדיי כדי שאתפנה להיות איתם בשעות הקרובות כמו שתכננו. ואז החבר השני שאל: "איך זה קרה?".

רוזנברג הודה: ''לא הבנתי את השאלה. "איך זה קרה שהפכת מאיש טלויזיה לאיש נדלן כזה מקושר, שאתה יכול לעזור למישהי לראות דירות כל כך מהר ועוד מרחוק?" האמת, שבאותו רגע לא היתה לי תשובה טובה. אז רק אמרתי לו "שמע, זה לא קרה ביום אחד" ובסיום המשפט צללתי למסע בין זכרונות. לפעמים צריך מישהו מבחוץ שישאל שאלה כדי לראות את הדרך שעשינו. כי זה ממש לא היה ככה בהתחלה בחודשים הראשונים, אחרי שעברנו לקפריסין, הייתי עסוק בלהצמד למתווכים, למומחי נדלן שכבר "עשו את זה" פה, לעורכי דין מנוסים. אפילו ישבתי בבנק עם האחראית של מחלקת עסקים לתושבים זרים, וחפרתי לה בשאלות רק כדי לשאוב ממנה כמה שיותר מידע. ניצלתי כל הזדמנות כדי ללמוד. המטרה היתה אישית לחלוטין, לחפש השקעות מעניינות עבור המשפחה שלנו, ולהבין איך עובדים הדברים במדינה שעברנו אליה''.

עוד חשף רוזנברג: ''בבקרים אחרי שהסעתי את הבנות לבית הספר, הייתי מטייל עם האוטו בין השכונות של לרנקה, כדי לזהות את האזורים שיש בהם הכי הרבה בתי קפה וצעירים עם לפטופים, כשראיתי פרוייקט בבניה התקשרתי ליזם וקבעתי פגישה, ומדי פעם יצאתי לימי סיור ופגישות בלימסול ובפאפוס, כדי לראות מה קורה שם. הדבר המשונה הוא שעשיתי את זה לא כי היתה לי איזושהי תוכנית פעולה, אלא מסקרנות נטו. ורק כשצברתי הרבה מאד ידע והבנתי שיש בו הרבה ערך, הפכתי את זה לעסק המרכזי שלי, והתחלתי לחפש השקעות עבור לקוחות. כמובן שברגע שזה הפך לעסק, נדרשו לי הרבה נחישות והתמדה. הייתי צריך לשים בצד את האגו של "ההוא מהטלויזיה", ליזום פגישות עם אנשים שלא הכרתי, להודות שאני לא יודע ולא להתבייש לשאול שאלות כשאני לא בטוח שהבנתי. החלק הכי קשה היה לא לוותר לעצמי גם בימים שלא היה לי חשק לעשות את זה, ותאמינו לי שהיו לא מעט ימים כאלה''.

עוד ב-

ליאון רוזנברג מתקשה להפרד: ''רגשות האשמה שלי התגברו מאוד''

לכתבה המלאה

לסיום הוא כתב: ''לשמחתי עם הזמן התחיל תהליך של קסם. ממקום של זה שצריך להתרוצץ ברחבי קפריסין ולהרים טלפונים כדי למצוא ללקוחות שלי את העסקאות הכי מעניינות, הגעתי היום למצב שחלק מהעסקאות הכי מעניינות באות אליי. אני כבר לא מופתע שמתווכת מתקשרת אליי כדי לספר לי בהתלהבות על נכס שווה שהרגע ראתה, או כשיזם מהטופ שלושה בקפריסין שולח את מנהלת השיווק שלו לקבוע לו פגישה איתי, כדי לספר לי באופן אישי על הפרוייקטים החדשים שהם מוציאים לשוק ב-2026. אני לא מופתע מזה, אבל זה גם לא מובן לי מאליו. רכבת המחשבות שלי נעצרה, עכשיו היתה לי תשובה מלאה לשאלה של החבר, אלא שאז שמתי לב שהוא כבר מזמן עסוק בלצלם את החוף ולשלוח את התמונות לבת הזוג שלו. הוא הרים אלי מבט מהסמארטפון ושאל: "אז מה, ניסע לקניון?"