נושא התחלות הבנייה בישראל הוא נושא מורכב. רבים מתמקדים בנתוני התחלות הבנייה, למרות שכל המדדים מראים שהוא הנתון הכי זניח במשוואה. הנתון החשוב הוא נתוני גמר בנייה, ועל כך מעידה גם התכנית האסטרטגית שלה.

השבוע חשף הלמ"ס, בכנס שערך, את התכנית. הוא הדגיש כי בשנת 2026 עומד להתחולל מהפך. עד כה ישראל יכלה לעמוד ביעדי הבנייה, משום שהיא ייצרה סביב 50-55 אלף דירות בשנה, אלא שהשנה, על בסיס החישובים שערכה המועצה הלאומית לכלכלה, המספר הזה צריך לגדול ביותר מ-15 אלף יחידות דיור חדשות.

כשאנחנו אומרים שהמספר צריך לגדול, אנחנו מדברים על נתוני גמר הבנייה, ולא על התחלות הבנייה בישראל. בלמ"ס מעריכים, בדיוק כמו בממשלה, שהגידול הטבעי שעומד על 1.4% בקיזוז ההגירה השלילית בשנים הקרובות, צריך לגרור נוספת של 1.75 מיליון יחידות דיור בתוך 25 שנה. היעדים מחולקים, כך שהחל משנת 2036 ישראל תהיה זקוקה ל-73.5 אלף דירות בשנה.

כפי שאפשר לראות בגרף, כאן למעלה, בשנה הבאה ישראל תהיה חייבת להגדיל את המלאי כדי לעמוד ביעדים. בעוד שמספר הדירות הלא מכורות מזנק, מספר הדירות המוכנות בכל שנה לא עולה בהתאם. אפשר לשים לב לנתוני גמר הבנייה החלשים, ביחס לתכנית החדשה: באף אחד מהשנים האחרונות המספר הזה לא עמד על 65 אלף דירות.

שנת השיא הייתה דווקא שנת 2023, שהרוויחה מעודף ביקושים בשנים 2020-2022 ולכן נתוני גמר הבנייה לכמעט 61 אלף דירות. בשנת 2021, למשל, למרות הבאז הגדול סביב שוק הנדל"ן, הנתונים עמדו על 47 אלף דירות מוכנות בלבד. כך יוצא, שבשלוש מתוך 5 השנים האחרונות ישראל לא עמדה ביעד נתוני גמר הבנייה שלה. אם מסכמים את כל 5 השנים, ואת העלייה בשנת 2023, מקבלים כמעט 55 אלף דירות בשנה. זה אומר שבממוצע חסרים כ-500 דירות בשנה.

עוד ב-

כך הפכו ברק רוזן ואסי טוכמאייר מצמד מתווכים לאימפריה

לכתבה המלאה

הבעיה היא מה יקרה השנה. אף אחד מהיזמים עימם שוחחנו, לא העריך כי יירשם זינוק של 10 אלף דירות בשנה, כפי שמצופה מהם על בסיס התכנית. אם זה המצב, הם אומרים, סביר להניח שהפער בין הביקוש להיצע יגדל ויהיו חסרות 10,000 דירות בשנה. גם בהנחה שהיזמים ימשכו יותר היתרים והריבית תרד, עדיין יהיה מדובר בפער של כמה אלפי דירות.