גל ביטולי העסקאות עליו הכריז משרד האוצר בשבועות האחרונים מגיע דווקא על רקע הגידול במכירות הקבלנים בחודשים האחרונים. במקרה הזה, אין קשר בין הדברים: גל הביטולים מגיע על בסיס עסקאות שנעשו בשנים קודמות, והוא משקף את הלך הרוח באותה תקופה: שנים שבהן הקבלנים חילקו הטבות מימון לכל דורש - לעתים ללא מקדמה.

באוצר המשיכו לחקור את התופעה ובדקו: מה רמות השכר של מבטלי העסקאות והאם מדובר דווקא באלה שמרוויחים שכר נמוך. לאחרונה בדקנו בעצמנו את התופעה, על בסיס נתוני האוצר. מתברר שדווקא רוכשי הדירות בפריפריה, באר שבע או טבריה, מבטלים עסקאות.

באוצר טוענים כי החלו את הבדיקה באזור הדרום, כי הצטברה כמות ביטולים שמאפשרת ניתוח כזה (כמעט 500 ביטולים ב-3 שנים). הבדיקה נערכה סביב אלה שביטלו את העסקה מסיבות כלכליות. באוצר התייחסו רק לאנשים שיש להם הכנסות קבועות. ההפתעה: זה נוגע ל-90% מהמבטלים. כלומר, ל-10% מהם אין כלל הכנסה קבועה.

נתוני האוצר (לחץ להגדלה)

אז מה נמצא בבדיקה? שכ-20% מהם בעלי שכר חודשי ממוצע של 60 אלף שקל לחודש, ברוטו למשק בית. עוד מצאו, כי מעבר לשכר, חלקם אפילו דמויות מאד מוכרות (סלבס). שימו לב לנתון הבא: המחיר הממוצע של הדירה שאת רכישתה ביטלו עמד על 1.7 מיליון שקל. כלומר, למרות השכר הגבוה, הם רוכשים דירות זולות - כנראה להשקעה. מכאן עולה שאלה: איך בעלי שכר גבוה כל כך לא מצליחים לקיים עסקה? באוצר רומזים כאן לתופעה של ממש: רצון, לכאורה, להיכנס לעסקה בלי התחייבות, כשהיזם לא מתכוון לחייב אותם.

עוד נמצא, כי 40% מהמבטלים מסיבות כלכליות הם בעלי שכר למשק בית שלא עולה על כ-12 אלף שקל ברוטו, כלומר פחות מהמס שמשלמים 20% מהרוכשים. באוצר מאשימים את מבצעי המימון של הקבלנים.

עוד ב-

פצצה מתקתקת בשוק הדיור: הבנקים יצרו גל ביטולים והמדינה שותקת

לכתבה המלאה

גלית בן נאים, סגנית הכלכלן הראשי, מסכמת: "החשוד המיידי הוא מבצעי הקבלנים. מאחר וחובת הדיווח לרשות המסים על הטבות אלו החלה רק בסוף 2024, ומרבית הביטולים עד עתה הם מהשנים 2023-2024, אין עדיין 'ראיית זהב' כנגד חשוד זה. לפחות עד אשר נוכל להפעיל כלי בינה מלאכותית על חוזי המכר עצמם. כך או כך, טוב עשה בנק ישראל כאשר הטיל מגבלות על הטבות המימון, במרץ 2025. לפעמים, כאשר הסיכון גבוה, אפשר להסתפק בראיות נסיבתיות".