הגז הטבעי כבר הפך לאחד המשאבים החשובים ביותר במשק הישראלי ובשנת 2025 היה אחראי לכ-74% מייצור החשמל במדינה. כעת, בזמן שהביקוש לחשמל ממשיך לגדול ובענף האנרגיה מזהירים מפני מחסור אפשרי במאגרי גז בעתיד, מתנהל בלב הים התיכון פרויקט ענק שעשוי לחזק את אספקת הגז לישראל. אלא שמאחורי המבצע ההנדסי מסתתר גם סיפור כלכלי של מיליארדי דולרים, חברה זרה ובעלי מניות ישראלים.

במרחק של כ-100 קילומטרים מחופי ישראל פועלת חברת אנרג'יאן לחיבור מאגר הגז "קטלן" לאסדת כריש הקיימת. לפי דיווח ב-ynet, העבודות כוללות הנחת צנרת באורך של כ-30 קילומטרים על קרקעית הים, קידוח בארות והנפת מתקנים במשקל של כ-350 טונות על אסדה שממשיכה להפיק גז. הפרויקט נאמד בדיווח בכ-1.5 מיליארד דולר, כאשר בדוחות החברה התקציב המאושר לשלב הפיתוח הנוכחי עומד על 1.2 מיליארד דולר. הגז הראשון צפוי לזרום במחצית הראשונה של 2027.

ומי עומד מאחורי ההשקעה העצומה? אנרג'יאן היא חברת אנרגיה בריטית בעלת שורשים יווניים, שהוקמה בשנת 2007 ומנוהלת על ידי מייסדה, איש העסקים מתיאוס ריגאס. החברה נסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, ובין בעלי מניותיה נמצאים גם גופים פיננסיים ישראליים, בהם הפניקס, מגדל, כלל והראל. המשמעות היא שחלק מכספי החיסכון וההשקעות של הציבור הישראלי חשוף לביצועי החברה, כך שהצלחה כלכלית שלה עשויה להועיל בעקיפין גם לחוסכים, אך כמובן שמדובר בהשקעה הכרוכה בסיכונים.

אסדת גז ישראלית (צילום: Photo by Flash90)

הסכומים הגדולים אינם מסתכמים בעלויות ההקמה. אנרג'יאן כבר חתמה על שורת הסכמי גז ארוכי טווח עם יצרני חשמל בישראל, בהם תחנות הכוח קסם, דליה 2 ושורק, בהיקף הכנסות עתידיות של יותר מ־5 מיליארד דולר. ההסכם האחרון, שנחתם בספטמבר עם תחנת הכוח שורק, מוערך בכ־1.4 מיליארד דולר ונפרס על פני כ־15 שנה. מדובר בהכנסות צפויות מחוזים שיתממשו לאורך שנים, ולא בכסף שכבר נכנס לקופת החברה. החוזים גם אינם נשענים על קטלן בלבד, אלא על כלל פעילות הפקת הגז שלה בישראל.

אך השאלה שמעניינת את הצרכן הישראלי היא האם פיתוח המאגר החדש יוזיל גם את חשבון החשמל. כיום פועלות בישראל שתי מפעילות מרכזיות של מאגרי גז: שברון האמריקאית, המפעילה את תמר ולווייתן, ואנרג'יאן המפעילה את כריש. הגדלת היקף הגז שיכולה אנרג'יאן לספק עשויה לחזק את התחרות בענף, אך אין בכך הבטחה להוזלת התעריפים לציבור. מחיר החשמל מושפע גם מהסכמי הרכישה ארוכי הטווח, מעלויות התפעול וההולכה ומהחלטות רגולטוריות.

ויש גם פרדוקס מעניין: דווקא בזמן שישראל מפתחת מאגרי גז נוספים, בענף מזהירים מפני מחסור עתידי. לפי דוח ועדת דיין שפורסם בספטמבר האחרון, עתודות הגז המוכחות והמותנות של ישראל מוערכות בכ-826 מיליארד מטרים מעוקבים, בעוד שהביקוש המקומי המצטבר עד 2048 צפוי להגיע לכ-515 מיליארד מטרים מעוקבים בתרחיש הבסיס. אלא שחלק מהגז מיועד לייצוא, הביקוש המקומי צפוי לגדול ופיתוח מאגרים חדשים עשוי להימשך שנים ארוכות. בעוד שמשרד האנרגיה מדגיש כי המדיניות נועדה להבטיח אספקה יציבה, גורמים אחרים מזהירים מפני הסיכונים שבהגדלת הייצוא.

אסדת גז (צילום: פלאש 90)

גם המצב הביטחוני ממחיש את מורכבות ההשקעה. במהלך המחצית הראשונה של 2026 הושבתה פעילות הפקת הגז של אנרג'יאן בישראל למשך 41 ימים, בהתאם להוראת משרד האנרגיה בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות באזור. למרות זאת, החברה ממשיכה לקדם את קטלן ומדווחת כי הפרויקט מתקדם בהתאם ללוחות הזמנים ולתקציב המאושר.

עוד ב-

אסדת כריש עולה שלב: וזו החברה שמרוויחה מכך

לכתבה המלאה

כזכור, כבר ביולי 2024 אנרג'יאן אישרה את ההשקעה בפיתוח קטלן, ובספטמבר האחרון דווח באתר על הסכם הגז החדש עם תחנת הכוח שורק. כעת, כשהפרויקט מתקרב לשלב ההפקה, המבחן המרכזי יהיה כפול: האם ההשקעה האדירה תתרום להגדלת הביטחון האנרגטי של ישראל, והאם התחרות בשוק הגז תצליח בסופו של דבר להגיע גם לכיסם של צרכני החשמל?