יו"ר סיעת "כחול לבן" בכנסת, חבר הכנסת איתן גינזבורג, מי שבתפקידיו הקודמים היה יו"ר ועד תכנון ובנייה ברעננה במשך עשר שנים וראש העיר, משמש בימים אלו בין תפקידיו בכנסת כחבר בוועדת הפנים של הכנסת ומתעסק בנושאים של חלופת שקד לתמ"א 38 בתוך הוועדה.

על פי הסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסמה לבקשתו של חבר הכנסת ח"כ ישראל אייכלר לקראת דיונים בוועדת הפנים לחלופת שקד לתמ"א 38, מיקומה של מדינת ישראל לאורך "השבר הסורי-אפריקאי", אזור גיאוגרפי המועד לרעידות אדמה מעורר חשיבות רבה להיערכות לרעידת אדמה חזרה שעלולה להתרחש בשנים הקרובות, ושעלולה להיות אסון טבע בקנה מידה לאומי. בסקירה נכתבו גם הערכות משרד הבינוי והשיכון על כ-80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה שטעונים לחיזוק, כשבהם כ-810 אלף דירות.

ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה העריכה כי בתרחיש של רעידת אדמה חזקה מלבד פגיעות לנפש, כ-28.6 אלף מבנים עלולים להיהרס או להינזק באופן חמור, נזקים שנאמדים בלפחות 45% מערך הבניין וכ-290 אלף מבנים נוספים עם נזק קל או בינוני שנאמדים בין 5%-20% מערך הבניין. כמו כן, סך המבנים לחיזוק בעשר ערים הנמצאות באזורים מועדים להיפגע מרעידת אדמה הוא 1,871 מבנים שבהם כ-36.8 אלף דירות הדורשים חיזוק מפני רעידת אדמה ומיגון מפני טילים. עלות החיזוק והמיגון של אותם מבנים נאמדת בכ-3.9 מיליארד שקל.   
 

עוד ב-

חלופת התמ"א כפתרון לרעידות האדמה? "הממשלה חייבת להתעורר"

לכתבה המלאה

השבוע התבטאת בנושא חיזוק המבנים, מאיפה זה בא? 

"בתקופה שלי בעירייה קידמתי את תמ"א 38 וחיזקנו למעלה מ-60% במבנים שנפתחו לחיזוק לפי החוק. האיום של רעידות אדמה זה איום ממשי, זה לא דמיון מופרך. רעידת אדמה חזקה בישראל נראית לנו אולי כמו תחזית אפוקליפטית איומה אבל זה לא כך. לצערי, רעידת אדמה עם מימדי הרס עצומים היא לא שאלה האם זה יקרה בישראל אלא מתי זה יקרה בישראל וזה עלול לקרות בכל רגע. לפי הסטטיסטיקה ההיסטורית אנחנו צפויים לאחת כזו בשנים או בחודשים הקרובים, בחודש האחרון הורגשו בישראל ארבע רעידות אדמה ורואים שזו פגיעה משמעותית. זה משהו שבטוח יקרה. והמצב שבו אנחנו נמצאים זו השאלה הגדולה ולדעתי יש חוסר היערכות. בשורה התחתונה, מדינת ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה. מכון המחקר והמידע של הכנסת בדק במדינה שחוזקו בישראל רק 1.5% מהמבנים שצריכים להתחזק בכל הארץ, זה אומר שיש פה כישלון של תכנית תמ"א 38. אם זה האחוז שחוזקו, זה אומר שהתוכנית נכשלה. זה בעצם משאיר עשרות אלפי מבנים לא מחוזקים שביום שתהיה רעידת אדמה הם יהיו מלכודות מוות". 

איך מתקדמים מפה? 

"אנחנו עוסקים בזה כי משרד הפנים החליט לבטל את תמ"א 38 ולהביא חלופה חדשה של איילת שקד. התכנית הנוכחית, החלופה של שקד, נוטפת לפריפריה. למה? כי גם היום 76% מהמבנים שחוזקו הם במחוזות תל אביב והמרכז. רק 5% בצפון ובדרום. אנחנו רואים שגם עכשיו, אחרי שביטלו את תמ"א 38 כי היא לא נתנה מענה אמיתי וגם שמביאים לזה פיתרון, אין פה פיתרון לחיזוק מבנים באזורים שהם לא אזורי ביקוש, האזורים שיפגעו הכי חזק לפי כל הערכות כי הם יושבים על השבר הסורי-אפריקאי. צריך לתת לכל רשות להחליט מה נכון בשבילה כי לא כל מה שמתאים לתל אביב ורעננה מתאים לקריית שמונה, בית שאן וחיפה".

אגב, זה היה ברוב המצעים של מפלגות הממשלה, העברת סמכויות לשלטון המקומי. 

"נכון, תמ"א זה תכנית מתאר ארצית, זו תכנית ארצית. שהיא חלה בשווה בכל הארץ אבל
רואים בשטח שבתל אביב ובקריית שמונה הדרישות והצרכים שונים. עכשיו, אני עושה הבחנה בין תכנית נדל"נית - מה שהפכה להיות תמ"א 38 עם השנים, תכנית להוספת דיור להתחדשות עירונית - לבין תכנית הצלה והערכות לרעידת אדמה שמטרתה הייתה בין היתר לחזק מבנים. התכנית היום מפספסת את המטרה שלה לגמרי, אני חושב שהממשלה צריכה להחליט שחיזוק מבנים מפני רעידת אדמה הוא פרוייקט לאומי, יעד ממשלתי כמו שיוקר המחייה וכמו יעדים ממשלתיים להיי-טק. צריך להשקיע גם בתחום הזה של התחזקות מבנים משאבים, זמן, התעמקות ולא רק לשנות תקנות קוסמטיות כמו בחלופה שמביאים עכשיו".

מה הפתרונות?

"אני יכול לחשוב על כל מיני פתרונות. הראשון הוא להשקיע כסף, להחליט שהנושא הזה הוא גבוה בסדר העדיפויות שלה גם בתקציבים ולהשקיע את הכספים במקומות שאין תקינה מרכזית לעשות בהם תמ"א 38 למשל בצפון, טבריה, קריית שמונה ועוד מקומות אחרים. אם לא רוצים להשקיע את הכספים אז זכויות בנייה, לתת זכויות בנייה במרכז למי שעושה פרוייקטים בפריפרייה או משהו כזה. לנסות לעשות רעיונות יצירתיים בכדי שגם מבנים בפריפריה יחוזקו מפני רעידת אדמה. ושזו לא תהיה רק תכנית נדל"נית".

זה משהו שיגרום לצניחה של מחירי הדיור?

"ברגע שמוסיפים דירות זה עוזר. אך המטרה היא לא לעזור למחירי הדיור. המטרה היא להפוך את המבנים האלה שבמקרה של רעידת אדמה לא יהפכו למלכודות מוות שאנשים יהרגו בהם. שבמקרה הטוב המקרה לא יתמוטט, במקרה הגרוע שאם הוא כן יתמוטט אנחנו לא רוצים שכל מי שנמצא בו ימות. אם על הדרך זה נותן מענה לדיור אחלה, אבל זו לא המטרה המרכזית של התכנית".
 

עוד ב-

האבטלה ממשיכה לצנוח? כך נראה שוק העבודה בינואר

לכתבה המלאה

 לא מזמן העלית חוק של 100% דמי אבטלה לבעלי הכשרה מקצועית.

"אנחנו מנסים להתמודד עם האבטלה. בתקופת הקורונה השוק השתנה ואנשים שעבדו במקום עבודה מסויים איבדו את מקום העבודה שלהם מכל מיני סיבות כי המשק השתנה, הקורונה שינתה כל מיני דפוסי עבודה ותחומי עניין ועסקים מסויימים התחזקו וחלק הצטמצמו. אנשים צריכים לצאת להכשרות מקצועיות ואז גילינו שמי שמבוטל וצריך 100% אבטלה, אם הוא ניגש לתכניות הכשרה מקצועית של הממשלה מורידים לו דמי אבטלה ל-70%.

המחשבה היא כזו: אם אתה לא הולך להכשרה מקצועית ומקבל 1,000 שקל ואומרים לך לך להכשרה מקצועית ותקבל 700 שקל, עדיף להישאר מובטל. זה לא הגיוני. לכן אמרנו שמי שמקבל את ההכשרה יקבל את דמי האבטלה כי הוא עדיין מובטל, הוא לא עובד, הוא לא יכול להיות מוכשר וזה היה הרציונל. זה היה בעבר, הליכוד ביטלו את זה לפני כעשרים שנה ואנחנו מחזירים את זה".

נראה שזה בדרך לעבור.

"נכון, כי זו הצעת חוק נכונה, חברתית. השבוע התפרסם דו"ח הלמ"ס שהציגו ששיעורי האבטלה התרחבו למעלה מ-5% שהם בערך 250 אלף מובטלים במדינה. זה אומר שיש פה באמת בעיה וצריך לתת להם הכשרה מקצועית וצריך לתמרץ אותם ולא להוציא להם את החשק. זה אינטרס של המדינה לעודד השתלבות בשוק העבודה והצעת החוק זה בעיקר בגלל גל האבטלה והיא באה לתקן את העוול".