מחלוקת קשה בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבין חברת המלח, מקבוצת פורטיסימו, זאת בשל הרצון של הרשות לקבל מיידית את הקרקעות עליהן מופעלות כעת בריכות המלח באילת, וזאת במטרה לשווק אותן כקרקע המיועדת למגורים ומלונאות.
בהחלטת ביניים, מתח שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יעקב דנינו, ביקורת חריפה על דרישת רמ"י והביע את הסכמתו לכך שחברת המלח תמשיך להפעיל את הבריכות בשנים הקרובות בעיר הנופש הדרומית.
לפני כשנתיים הגישה חברת המלח עתירה נגד רמ"י, זאת בשל סירובה לחדש לה את הסכמי החכירה ההיסטוריים, שתוקפם פג ב-2016. רמ"י מצדה דורשת לקבל את הקרקע לידיה לטובת שיווק התוכנית שחלה על הקרקע, אך בית המשפט התרשם כי מועד מימושה עוד רחוק. כפועל יוצא, השופט דנינו הסתמך בהערכתו על העובדה שלוקח כמה שנים מאישורה של תוכנית מתאר עד הוצאת היתרי בנייה, זאת בשל הצורך לאשר על השטח תוכניות מפורטות, שכל אחת מהן נדונה בפני עצמה במוסדות התכנון.
בתחילת 2019 רכשה קרן פורטיסימו את חברת מלח הארץ מאשת העסקים שרי אריסון תמורת 140 מיליון שקל. כעבור כמה חודשים הגישה החברה עתירה לבית המשפט, שבה ביקשה להצהיר כי היא זכאית להאריך את חוזה החכירה שלה עם רמ"י לתקופה של 45 שנים נוספות.
בעתירה נטען כאמור כי תקופת החכירה הסתיימה ב–2016 וכי ניתנה לחברה אופציה לחדש את תקופה החכירה ל–49 שנים נוספות. לטענתה, כפי שקובע החוזה, הודיעה החברה לרמ"י על רצונה לחדש את חוזי החכירה לתקופה נוספת, אלא שפניותיה לרמ"י זכו ברוב המקרים להתעלמות. בחלוף השנים התברר לחברה כי רמ"י מתנערת מזכותה לחידוש חוזי החכירה וכי היא מסרבת להמציא לחברה חוזי חכירה חדשים, בנימוק כי הקרקע צפויה לעבור שינוי ייעוד.
החברה ביקשה שרמ"י תנפיק לה חוזי חכירה חדשים, ותצהיר כי הסכמי ההרשאה ביחס ל–225 דונם באילת ו–900 דונם בעין עברונה הם תקפים, שרירים וקיימים. עוד דרשה חברת המלח שהמדינה תצהיר כי לחברת המלח הזכות להאריך את הסכמי ההרשאה לתקופה של שבע שנים.
בין השאר נטען כי החברה מייצרת מלח ממפעלים אלה כ-50 שנה ומפרנסת 150 משפחות, תוך אחריות על למעלה מ-70% מכלל המלח הנצרך בישראל. נכון לעכשיו, בעקבות החלטת הביניים, בית המשפט מצדד בבקשתה של חברת המלח, אך ייתכן כי טרם נאמרה המילה האחרונה מצד רמ"י בנושא.
