מדדים ומחקרים
ארגוני זכויות אדם ישראלים קבעו: זו השנה הקטלנית ביותר לפלסטינים
12 ארגוני זכויות אדם ישראלים קבעו: השנה השנייה למלחמה בעזה הייתה הקטלנית וההרסנית ביותר לפלסטינים מאז 1967. על פי הדו"ח, חלה הדרדרות דרמטית בשנת 2025: מספר ההרוגים כמעט הוכפל, העקירה הפכה כמעט מוחלטת והרעב הוביל לתמותה ממשית
12 ארגוני זכויות אדם קובעים בדו"ח חדש כי הפגיעה בזכויות האדם של פלסטינים בשטחים הכבושים בשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל" הייתה רחבה יותר, עמוקה יותר וחסרת תקדים בעוצמתה.
מדובר בדו"ח רחב היקף המסכם את מצב זכויות האדם בשנת 2025, הנכתב על ידי "הפלטפורמה", קואליציה של 12 ארגונים ישראליים למען זכויות אדם: "במקום - תכנון וזכויות אדם", "גישה", "האגודה לזכויות האזרח", "הוועד הציבורי נגד עינויים", "המוקד להגנת הפרט", "יש דין", "לוחמים לשלום", "עיר עמים", "עמק שווה", "רופאים לזכויות אדם", "שוברים שתיקה" ו-"תורת צדק".
על פי הדו"ח, בעוד שב־2023 וב־2024 תיעדו הארגונים הפרות חמורות, ממצאי 2025 מצביעים על התדרדרות דרמטית: מספר ההרוגים כמעט הוכפל, העקירה הפכה כמעט מוחלטת, הרעב הוביל לתמותה ממשית, והפרות שנחשבו חריגות בראשית המלחמה הפכו לשגרת יומיום.
הארגונים מציינים כי מסקנותיהם נשענות על רצף דו"חות מקיפים משנים 2023–2025, שמשרטטים יחד שינוי עמוק בצביון הלחימה ובמדיניות השליטה: התרופפות פיקוד ומשמעת בצבא, הקצנה ברטוריקה הממשלתית, הקשחת יחס המדינה כלפי הפלסטינים בעזה ובגדה, ופגיעה בשומרי הסף המשפטיים והאזרחיים.
על פי טענת הארגונים, התהליך הזה הפך את 2025 לשנה שבה דפוסי קצה הפכו לנורמות מבצעיות ומדיניות:
הרוגים ופצועים - בשנת 2024 תיעדו הארגונים יותר מ־36 אלף הרוגים בעזה עד סוף מאי. ב־2025 זינק המספר ל־67,173 הרוגים עד אוקטובר – בהם למעלה מ־20 אלף ילדים ו־10 אלף נשים – ועוד כ־10,000 גופות שנשארו מתחת להריסות. מספר הפצועים עלה מעשרות אלפים בשנה הראשונה ליותר מ־170 אלף ב־2025.
עקירה והריסות בתים - ארגוני זכויות האדם הדגישו כי ב־2024 נעקרו מבתיהם יותר ממיליון פלסטינים ברצועת עזה. ב־2025 המספר עלה ל־1.9 מיליון עקורים – כ־90% מהאוכלוסייה – רבים מהם מספר פעמים. תשתיות שלמות של שכונות, מערכות מים, חשמל, חקלאות ובתי חולים חדלו מלתפקד.
רעב - ב־2024 התריעו הארגונים מפני “משבר רעב חסר תקדים”. בשנת 2025 המשבר הוביל לתמותה: ביולי בלבד דווחו 13,000 ילדים עם תת־תזונה קשה; באוגוסט הכריז האו״ם על רעב בדרגה החמורה ביותר; עד אוקטובר מתו 461 בני אדם מרעב – בהם 157 ילדים.
פגיעות בחלוקת מזון - תופעה שלא תועדה כלל בשנת 2024 הפכה ב־2025 לשגרה: 2,306 הרוגים ו־16,929 פצועים בסמוך למרכזי חלוקת מזון. היעדר סדר, ירי חי ותנאי שטח כאוטיים הפכו את עצם הניסיון להשיג מזון לאירוע מסכן חיים.
שימוש במגינים אנושיים - בעוד שב־2024 תועדו מקרים נקודתיים בלבד, בשנת 2025 דיווחו הארגונים על עשרות עדויות לשימוש שיטתי בפלסטינים – ובהם ילדים וקשישים – כמגינים אנושיים בעזה. חלקם הוחזקו כפותים ומכוסי עיניים במשך ימים ושבועות.
אלימות מתנחלים וגירוש קהילות בגדה המערבית - בין 2023 ל־2024 תועדו כ־1,200 אירועי אלימות מתנחלים. ב־2025 חל מעבר מאלימות לנישול: 44 קהילות רועים פלסטיניות גורשו לחלוטין, ו־10 נוספות התרוקנו בחלקן – 2,932 פלסטינים, בהם 1,326 ילדים.
מעצרים וכליאה - מספר העצירים המנהליים עלה מיותר מ־1,000 ב־2023 ל־3,577 בשנת 2025 – פי שלושה מהממוצע שקדמה למלחמה. בשנה זו, החזקת כלל האסירים הפלסטינים הביטחוניים בתנאים תת-אנושיים, בעינויים ותוך התעללות בהם, הפכה לנוהג בכל גופי הביטחון העוסקים בכליאתם, ובכל מתקני המעצר הרלוונטיים. הדו"ח מצוינים לפחות 98 מקרי מוות של עצורים ואסירים במשמורת ישראל, שרבים מהם היו כתוצאה ממניעת טיפול רפואי, התעללות ופגיעה בוטה בזכויות בסיסיות.
מזרח ירושלים – הדו"חות מצביעים על החרפה מואצת במצב זכויות האדם של הפלסטינים במזרח ירושלים מאז 2023: האצת רישום מקרקעין ככלי לנישול, חסימות תנועה, שירותים עירוניים לקויים, נשירה גוברת במערכת החינוך, והרחבת ההתנחלויות בקצב שלא נרשם בעבר. התוצאה: מעבר מהפליה ממוסדת למדיניות נישול אקטיבית ומעמיקה, שהחמירה במיוחד בשנת 2025.
ארכיאולוגיה ואתרי מורשת - בשנתה השנייה למלחמה חלה הידרדרות ביחס של ישראל לאתרי מורשת פלסטינים: ברצועת עזה תועדו פגיעה והרס של מוזיאונים, ארכיונים, אתרים היסטוריים ומבני מורשת, בהם ארמון הפאשא, ארכיון העיר עזה, המוזיאון ברפיח ואתרים בעלי חשיבות ארכיאולוגית באזור הנמל העתיק.
עוד נטען בדו"ח, כי "בגדה המערבית ובמזרח ירושלים חל ב-2025 התעצמות השימוש באתרי עתיקות ככלי להעמקת שליטה ולנישול בתירוץ של 'שימור' או 'פיתוח תיירותי'. גופי התנחלות ורשויות המדינה הרחיבו שליטה באתרים כמו סבסטיה וארמונות החשמונאים, האיצו הכרזות על קידום ופרויקטים ארכיאולוגיים 'לאומיים', והשתמשו בהם לייצור נוכחות ישראלית חדשה בשטח".
עוד ב-
על פי הארגונים "בירושלים תועד דפוס דומה: באגן העיר העתיקה התקדם מערך של פרויקטים, בהם הרכבל ויוזמות “פיתוח מורשת” נוספות, שמטרתן לקבע בעלות נרטיבית ופיזית – על חשבון הקהילות הפלסטיניות ועל חשבון שימור מקצועי".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.שקר וכזבג'וני 12/2025/03הגב לתגובה זו0 0לא מאמין לארגוני זכויות האדם. לא הפלסטינים, לא בשאר העולם ובטח לא הישראלים שכולם מושחתים ובעד הפלסטינים, גם חמאססגור
-
1.אוסף של שקרים מומצאים. (ל"ת)נועם 12/2025/02הגב לתגובה זו2 0סגור
