בריטניה קלטה בשנים האחרונות מיליוני עובדים מחו"ל כדי לענות על צורכי המשק, אלא שדוח חדש של המרכז לצדק חברתי (CSJ) טוען כי למודל הזה יש מחיר כבד. לפי הדוח, מאז 2020 זינק מספר המשרות הרשומות במערכת השכר שמוחזקות בידי אזרחים מחוץ לאיחוד האירופי בכ-2.1 מיליון.

באותה תקופה ממש גדל מספר מקבלי הקצבאות למי שאינם עובדים בכ-2.3 מיליון בני אדם. ב-CSJ מציגים את שתי המגמות כחלק מאותו כשל: חברות מגייסות עובדים מחו"ל, בזמן שמיליוני תושבים שכבר נמצאים בבריטניה נשארים מחוץ לשוק העבודה. 

בעשור האחרון נוספו בבריטניה יותר מ-4 מיליון משרות אבל רק כ-734 אלף מהגידול נרשמו אצל אזרחים בריטים, לעומת 408 אלף אצל אזרחי האיחוד האירופי וכ-2.5 מיליון אצל אזרחים ממדינות שמחוץ לאיחוד. במילים אחרות, רק אחת מכל חמש מהמשרות שנוספו למערכת השכר נרשמה אצל בריטים.

והחשבון שמגיע למשלם המסים רק הולך ותופח. כ-6.7 מיליון בני אדם באנגליה, וויילס וסקוטלנד מקבלים כיום לפחות קצבה אחת הקשורה לאי עבודה - בערך אחד מכל שישה בגיל העבודה. ההוצאה על קצבאות לגיל העבודה צפויה להגיע השנה ל-136.1 מיליארד ליש"ט. ב-CSJ חישבו שהזינוק לבדו שקול לכ-1,200 ליש"ט לכל משלם מס הכנסה במדינה.

הדוח, שנושא את השם "State of Dependency", טוען כי ממשלות בריטניה בחרו במשך שנים בפתרון הקל: במקום להשקיע מספיק בהכשרה ובתעסוקה באזורים חלשים, הן אפשרו למעסיקים גישה הולכת וגדלה לכוח עבודה מחו"ל, ובמקביל הגדילו את התמיכה הכלכלית במקומיים שנותרו מחוץ לשוק העבודה.

"הגירה, רווחה ומיסוי" מוגדרים בדוח כחלקים של אותו מודל כלכלי בעייתי. עם זאת, הנתונים עצמם אינם מוכיחים שהמהגרים הם שגרמו לעלייה במספר מקבלי הקצבאות; זהו הקשר שמציעים מחברי הדוח בין שתי המגמות.

המחיר, לפי ה-CSJ, אינו מסתכם בקצבאות. בשני העשורים האחרונים הוציאה בריטניה כ־1.6 טריליון ליש"ט על קצבאות לאנשים בגיל העבודה - יותר מ-1.1 טריליון ליש"ט מעל ההשקעה הציבורית המצטברת בתחבורה, מדע וטכנולוגיה, פיתוח כלכלי, דיור ותשתיות קהילתיות. המחברים טוענים כי במקום לטפל בשורש הבעיה ולייצר מקומות עבודה באזורים מוחלשים, המדינה הפכה את מערכת הרווחה למעין תחליף למדיניות צמיחה. 

הפגנה בנושא הגירה בבריטניה (צילום: שאטרסטוק)

הדוח גם מצביע על מה שהוא מכנה "מלכודת קצבאות": בדוגמה שחישבו החוקרים, אדם יחיד המקבל יחד תמיכות דיור, בריאות ונכות יכול לקבל חבילה בשווי של כ-27,400 ליש"ט נטו בשנה. עובד בשכר המינימום צריך לעבוד יותר מ-50 שעות בשבוע - המקבילות לכשישה ימי עבודה - כדי להגיע להכנסה נטו דומה. לפי הערכת המרכז, כ-6.2 מיליון עובדים במשרה מלאה משתכרים נטו פחות מהחבילה שנבחנה.

ממשלת בריטניה מצדה מקדמת כעת צעדים שנועדו להחזיר יותר מקומיים לשוק העבודה. תוכנית ממשלתית חדשה כוללת השקעה של כ-3.5 מיליארד ליש"ט בסיוע לאנשים עם מוגבלויות ומצבים רפואיים להשתלב בתעסוקה, לצד מהלך שנועד ליצור קרוב למיליון הזדמנויות עבודה והכשרה לצעירים.

עוד ב-

בריטניה מקדמת הגירה מעזה? כל הפרטים על המהלך - והתגובות

לכתבה המלאה

הממשלה עצמה מודה כי חוסר הפעילות הכלכלית מסיבות בריאותיות הפך לבעיה עצומה: כ-2.8 מיליון בריטים אינם עובדים בשל מחלה או מוגבלות, והעלות הכוללת למשק מוערכת בכ-212 מיליארד ליש"ט בשנה.