מדדים ומחקרים

עוברים לשעון חורף: מתי מזיזים את השעון, ומה נרוויח מזה?

שעון החורף ייכנס לתוקף בלילה שבין שבת לראשון, 25 באוקטובר, ובשעה 02:00 יוזזו המחוגים שעה אחת לאחור. מה עומד מאחורי שינוי השעון, איך הוא ישפיע על שעות האור ומה הקשר בין אטום הצזיום לזמן של כולנו? כל הפרטים

מערכת ice | 22/10/2026 7:48

שעון חורף, שעון קיץ (צילום shutterstock)

הלילה שבין שבת לראשון הקרוב יביא עמו שינוי בשעון של כולנו. בהתאם לחוק קביעת הזמן, ישראל תעבור לשעון חורף לשנת תשפ"ז (2026–2027), כאשר בשעה 02:00 לפנות בוקר, בלילה שבין 24 ל-25 באוקטובר, יהיה צורך להזיז את מחוגי השעון שעה אחת לאחור, לשעה 01:00. המשמעות המיידית היא שהשעה שבין 01:00 ל-02:00 תתקיים פעם נוספת, ובמונחי השעון נרוויח שעה נוספת בלילה.

המעבר מתבצע בהתאם לחוק קביעת הזמן, הקובע את מועדי החלפת השעון בישראל. שעון הקיץ הנוכחי החל ב-27 במרץ 2026, וכעת, עם סיומו, חוזרת ישראל לשעון החורף. התקופה הזו תימשך עד ל-26 במרץ 2027, אז יוחזר שעון הקיץ ובשעה 02:00 יוזזו המחוגים שעה קדימה, לשעה 03:00.

אלא שהשינוי אינו מסתכם בשעת השינה הנוספת. עם המעבר לשעון חורף, שעות הזריחה והשקיעה יופיעו מוקדם יותר לפי השעון הרשמי. כך, ביום ראשון, 25 באוקטובר, צפויה השמש לשקוע בתל אביב בשעה 16:57, לעומת 17:58 ביום שלפני כן. בירושלים צפויה השקיעה בשעה 16:56, בחיפה בשעה 16:55 ובבאר שבע בשעה 16:58.

צילום: משרד הכלכלה והתעשיה

גם שעות הזריחה יוקדמו. בתל אביב, למשל, צפויה השמש לזרוח ביום ראשון בשעה 05:51, לעומת 06:51 בשבת. המשמעות היא שהבוקר יתחיל להיות מואר מוקדם יותר, אך בשעות אחר הצהריים החשכה תגיע מוקדם יותר. מי שמסיים את יום העבודה בסביבות השעה 17:00 עשוי למצוא את עצמו כבר אחרי השקיעה.

חשוב להבחין בין שינוי השעון לבין משך שעות האור ביממה. הזזת המחוגים אינה מוסיפה או גורעת משעות האור עצמן, אלא משנה את השעה הרשמית שבה מופיעות הזריחה והשקיעה. משך היום מתקצר בהדרגה בתקופת הסתיו והחורף כחלק ממחזור עונות השנה, ושינוי השעון משפיע על האופן שבו שעות האור משתלבות בשגרת החיים.

לפי ההסבר שמפרסם משרד הכלכלה והתעשייה, מטרת המעבר בין שעון קיץ לשעון חורף אינה להעניק לציבור שעת שינה נוספת, אלא להתאים את שעות הפעילות האנושית לשעות האור והחושך. בקיץ השעון מאפשר ליהנות משעת אור מאוחרת יותר, ואילו בחורף שעות האור מופיעות מוקדם יותר לפי השעון הרשמי.

לצד השינוי בשעות האור, גם החשיפה המופחתת לאור השמש בחודשי החורף עשויה להשפיע על תחושת הערנות ועל מצב הרוח. המלטונין, המכונה גם "הורמון החושך", משתתף בוויסות מחזורי השינה והערות, והפרשתו קשורה למחזורי האור והחושך. גם הסרוטונין, הקשור בין היתר לוויסות מצב הרוח, נחקר בהקשר של החשיפה לאור. עם זאת, השפעת השינויים האלה משתנה בין אנשים, ואין להסיק שכל אדם יחווה עייפות או ירידה במצב הרוח בעקבות המעבר.

מאחורי השעה המוצגת בשעונים ובטלפונים בישראל עומדת מערכת מדידה מדויקת, הפועלת במעבדה הלאומית לפיזיקה שבמשרד הכלכלה והתעשייה. ד"ר אולג פופוב, הממונה על מדידות זמן ותדר במשרד, מסביר כי הזמן הלאומי בישראל נקבע באמצעות מערכות מדידה והשוואה מול מעבדות לאומיות ברחבי העולם.

במעבדה פועלים 3 שעונים אטומיים מסוג צזיום, המשמשים לקביעת תקן הזמן הלאומי. המערכת משווה את תוצאות מדידת הזמן בישראל לתוצאות המתקבלות ממעבדות אחרות בעולם 86,400 פעמים ביממה. מדובר בתהליך שנועד לשמור על דיוק ועל התאמה בין מדידת הזמן בישראל לבין מדידת הזמן הבינלאומית.

הזמן הלאומי בישראל מסומן UTC(INPL), והוא מבוסס על זמן היקום המתואם, UTC. שעון החורף בישראל מקדים את הזמן הבינלאומי בשעתיים, כלומר UTC+2, ואילו שעון הקיץ מקדים אותו ב-3 שעות, UTC+3. תקן הזמן משמש מגוון רחב של מערכות ופעילויות אזרחיות ומסחריות, ובהן שידורי טלוויזיה, תקשורת טלפונית ומחשבים.

עוד ב-

לקראת המעבר לשעון חורף: 5 דברים שהמהלך עושה לגוף האדם

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, המעבר לשעון חורף הוא שינוי קבוע בלוח השנה הישראלי, אך השפעתו מורגשת היטב בשגרה: שעה נוספת בלילה הראשון, בקרים מוארים מוקדם יותר ושקיעות שמגיעות מוקדם יותר אחר הצהריים. שעון הקיץ צפוי לשוב ב-26 במרץ 2027, ועד אז יפעלו השעונים בישראל לפי שעון החורף.