לאחר שה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) אישר את החיסון של חברת פייזר, נסללה הדרך לתחילת החיסונים נגד קורונה גם בישראל. מבצע החיסונים לא יסתיים לפני סוף החורף, כך שצפויה לכלכלה הישראלית אפילו בתרחישים אופטימיים עוד מספר חודשים עם מגבלות קורונה.

בבנק הפועלים מנתחים כי למרות שהרבעון האחרון של שנת 2020 אופיין בחלקו הגדול בסגרים, ניתן לראות פעילות ערה של היצוא, הייצור והצריכה הפרטית, כך שהתכווצות התוצר לא צפויה להיות בו משמעותית אם בכלל. בהנחה של ירידה קלה בתוצר ברבעון הנוכחי, התוצר יתכווץ השנה רק בכ-3.5%.

הסרת המגבלות על הפעילות הביאה לירידה בשיעור האבטלה הרחב לרמה של 14.6% במחצית הראשונה של חודש נובמבר. כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי במחצית השנייה של 2021 נראה את שיעור האבטלה יורד לרמה של כ-8%, אך עם ירידה מסוימת בשיעור ההשתתפות.

אי-אישור תקציב המדינה לשנת 2021 עשוי להשפיע על חברות הדירוג, ואנו עשויים לראות ירידה באופק דירוג החוב החיצוני בשנה הבאה. אנו מעריכים כי הגירעון התקציבי בשנת 2021 יהיה גבוה ויתקרב לעשרה אחוזי תוצר. רכישות האג"ח של בנק ישראל צפויות להימשך, כל עוד הגירעון התקציבי הוא גבוה מאוד, אחרת הלחץ על עליית תשואות יגבר.

הציפיות לאינפלציה בעולם במגמת עלייה, זאת תחת ההנחה שהחיסונים יחזירו את הפעילות הכלכלית לסדרה, ועמה יעלו גם הביקושים לסחורות ולנפט. אנו מותירים את תחזית האינפלציה על 0.5% ל-12 החודשים הקרובים.

הסיכויים לבחירות נוספות הולכים וגדלים ככל שמתקרבים ל-23 במרץ, מועד בו הכנסת אמורה לאשר את תקציב 2020. הפרישה של חבר הכנסת גדעון סער מהליכוד והקמת מפלגה חדשה, אליה צפויים להצטרף חברי כנסת נוספים, טורפת שוב את הקלפים, וברוב התרחישים אי-הוודאות הפוליטית תלווה אותנו גם בשנה הבאה. אי-אישור תקציב המדינה לשנת 2021 עשוי להשפיע על חברות הדירוג, ואנו עשויים לראות ירידה באופק דירוג החוב החיצוני בשנה הבאה.

ההשלכות של שנה נוספת ללא תקציב מאושר הן המשך תקציב מרסן (אין התאמות לגידול באוכלוסייה), היעדר רפורמות, וכיבוי שריפות באמצעות "קופסאות" שמאושרות לטיפול במשבר הקורונה. גם אם התקציב יאושר במהלך הרבעון הראשון של 2021, הוא לא יכלול צעדים להקטנת הגירעון, כמו קיצוצים או העלאות מסים, כיוון שההמלצות כרגע של כלכלני קרן המטבע הבינלאומית ושל בנק ישראל הן להימנע מכך. 

בנק ישראל רכש בנובמבר 3.6 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות, 400 מיליון שקל אג"ח קונצרניות, ו-2.5 מיליארד שקל ניתנו כהלוואות לבנקים כנגד אשראי לעסקים קטנים וזעירים. עד כה בנק ישראל רכש 41.6 מיליארד שקל איגרות חוב ממשלתיות, מתוך מכסה של 85 מיליארד.

מגמת ההתחזקות בשקל נמשכה ובשבוע החולף, השקל התחזק ב-0.6% נוספים מול סל המטבעות. בחודש נובמבר בנק ישראל רכש 1.9 מיליארד דולר, ורכישות המט"ח נמשכו כנראה גם בדצמבר. הסברה היא כי המקור להתחזקות השקל הוא בעיקר העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים שגדל בשל השפעות הקורונה, והרווחים שצברו המשקיעים על השקעותיהם בחו"ל.