ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל בנוגע להוצאה בכרטיסי אשראי כאינדיקטור לרמת הפעילות הכלכלית בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", מצאה כי בחלוף חמישה שבועות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי, על פי נתונים מנוכי עונתיות, נמוכה בכ-9% מרמתה החזויה.

עם פרוץ המלחמה ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי, על פי נתונים מנוכי עונתיות, ירדה במשך שלושה שבועות, והגיעה בשפל לרמה שנמוכה בכ-20% מרמתה החזויה. בשבועיים האחרונים אנו עדים להתייצבות ואף התאוששות מסוימת בסך הרכישות. במהלך תקופת המלחמה ההוצאות בכרטיסי אשראי היו נמוכות במיוחד מהרמה החזויה בענפים: שירותי חינוך ופנאי, תיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב), קמעונאות (מוצרי תעשייה), קמעונאות (דלק, תחבורה ודואר) ותיירות (מסעדות). ההוצאות בחנויות המזון היו גבוהות באופן חריג מהרמה החזויה בשבוע הראשון למלחמה, ובהמשך הן פחתו לרמתן הרגילה.

במרבית הענפים שההוצאה בכרטיסי אשראי ירדה בהם בחדות עם פרוץ המלחמה, חל עד כה – חמישה שבועות מאז פרצה המלחמה – תיקון חלקי של הירידה, פרט להוצאה בענף התיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב). הירידה בהוצאה במהלך חמשת השבועות מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל נמוכה בהשוואה לסגר הקורונה הראשון ודומה לזו שהיתה בסגר השני.עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ירדו בחדות הוצאות הצרכנים בכרטיסי אשראי בישראל.

בשבוע הראשון למלחמה הייתה ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי נמוכה בכ-11% בהשוואה לרמה החזויה על פי המגמה. ירידה זו שיקפה הוצאה גבוהה מהרגיל ברשתות המזון, וירידה בהוצאה על מוצרים ושירותים אחרים: ההוצאה ברשתות המזון זינקה לכ-130% מהרמה החזויה על פי המגמה – תוצאת החשש הראשוני של הציבור ממחסור במוצרים, וקריאת פיקוד העורף (שהובהרה בהמשך) לאגור מזון ל-72 שעות. לעומת זאת, סגירת מערכת החינוך ומרכזי המסחר הובילו לירידה בביקוש לצריכה בסעיפים אחרים. זו התבטאה בכך שההוצאה על שירותי חינוך ופנאי צנחה בכ-60%.

ההוצאה על מוצרי תעשייה (בגדים, ציוד ספורט וצעצועים, ריהוט פנים, מוצרי חשמל ועוד) ובמסעדות הייתה נמוכה בכמעט 40% בהשוואה לרמה החזויה, ההוצאה על דלק, תחבורה ודואר צנחה בכ-20% וההוצאה על שירותי תיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב) הייתה נמוכה בכ-15%. בתום שלושה שבועות מפרוץ המלחמה, ההוצאה הגבוהה על מזון ירדה ושבה לרמתה הרגילה לעונה, אך בענפים אחרים היא הוסיפה להיות נמוכה, כך שההוצאה הכוללת הגיעה לשפל של כ-20% מתחת לרמתה הרגילה. בשבוע-שבועיים האחרונים אנו רואים התאוששות מסוימת במרבית התחומים שנפגעו באופן ניכר (מלבד הוצאות על טיסות, מלונות והשכרת רכב), כך שחלה התאוששות מסוימת גם בהוצאה הכוללת לרמה הנמוכה בכ-9% בהשוואה לזמנים רגילים.

ההוצאה בכרטיסי אשראי משמשת אינדיקטור בזמן אמת לרמת הפעילות של עסקים וצרכנים. התרחבות השימוש בכרטיסי אשראי כאמצעי תשלום במהלך השנים מגדילה את הזיקה בין ההוצאה בכרטיסי אשראי לסך ההוצאה לצריכה פרטית. עובדה זו מצטרפת לכך שנתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי הם נתונים מנהליים איכותיים בתדירות יומית. נתונים כאלה מאפשרים להפחית את מידת אי הוודאות בה מתקבלות החלטות מדיניות כלכלית, ולשימוש בהם חשיבות יתרה בעת משבר – כאשר גובר אי הוודאות. רבים מהנתונים הנחוצים לקבלת החלטות מדיניות כלכליות אינם קיימים בזמן אמת, ולעיתים הפיגור בהם הוא של שבועות עד חודשים ספורים.

עוד ב-

בנק ישראל בהטבה חדשה: זה המהלך שיחלץ אתכם מהצרות

לכתבה המלאה

בנק ישראל קולט מחברת שב"א את נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי. הכנת הנתונים בבנק ישראל לשימוש לצורך קביעת מדיניות כוללת את סידור הנתונים, ניכוי ייחודי למרכיב העונתיות היומי (וכן התוך-חודשי והחודשי), חישוב מגמה ומיצוע שבועי. תהליכים אלה פותחו בבנק ונועדו להפחית תנודות חריגות בנתוני ההוצאה השוטפת, כך שהערכת רמתה בפועל ביחס לצפוי על פי נתוני העבר תהיה מיטבית.