יריבות לוהטת (Heated Rivalry) לא הפכה ללהיט במקרה. מהרגע שעלתה ל-HBO Max היא התפוצצה ברשת, כבשה את טבלאות הצפייה והפכה את שני השחקנים הראשיים שלה לכוכבים בן-לילה - עד כדי הגשת פרס בגלובוס הזהב, רגע שבו היה ברור שמדובר כבר בתופעה, לא רק בסדרה. בסוף השבוע האחרון היא זמינה גם בישראל, והשאלה המתבקשת היא אם יש כאן משהו מעבר לבאזז.

התשובה, באופן מפתיע, היא כן
במרכז הסדרה שני כוכבי הוקי מקרח מקבוצות יריבות: שֵׁיין הולנדר הקנדי ואיליה רוזאנוב הרוסי. היריבות ביניהם היא לא עוד תחרות ספורטיבית - היא אירוע תקשורתי מתמשך. על הכתפיים שלהם מונח משא לא קטן: חסויות, תדמית ציבורית, שמירה על פאסון, ומאבק יומיומי לא לחרוג מהדימוי של גבריות קשוחה ונקייה מסדקים. בתוך כל זה, הרחק מעין הציבור, הם מנהלים רומן סודי, ארוך שנים ומלא תשוקה - כזה שאף אחד מהם לא באמת מוכן לחשוף.

רוזאנוב הוא הלב הפועם של הסדרה. הוא מגיע מרוסיה, מדינה שבה אסור שידעו על העדפותיו המיניות, והוא גם הדמות הנועזת והדומיננטית בקשר: מחפש ריגושים, נמשך לסיכון, ולא מפחד למשוך אש. באחת הסצנות הוא מספר למושא תשוקתו שבעבר היה עם הבן של המאמן שלו - משפט אחד שמזקק היטב את האופי שלו ואת הדרך שבה הוא חי על הקצה. התפקיד מרגיש תפור עליו, והנוכחות שלו על המסך עושה את רוב העבודה.

לזכותה של יריבות לוהטת ייאמר דבר פשוט אך חשוב: היא לא מבזבזת זמן. המתח המיני בין השניים מתחיל כבר בפרק הראשון, בלי מריחות ובלי העמדת פנים. כן, יש כאן לא מעט סצנות מין, והן לא עדינות במיוחד - אבל הן גם לא מגיעות לרמות הגרפיות של אופוריה או משחקי הכס. הן שם כדי לשרת את הסיפור, לא כדי להחליף אותו.

העלילה עצמה פשוטה, ולעיתים גם קלישאתית: מקלחות משותפות, אימונים יחד בחדר כושר, מבטים טעונים במסדרונות ורפרנסים שמרגישים קצת מיושנים. ובכל זאת, באופן מוזר, זה עובד. הקלישאות מתקבלות כאן בחינניות, אולי בגלל הכימיה, אולי בגלל המודעות העצמית, ואולי כי הסדרה לא מנסה להיות חכמה יותר ממה שהיא.

נכון, זו לא סדרת פרסטיז’ מהזן של היורשים או הלוטוס הלבן. אין כאן עומק דרמטי יוצא דופן או תחכום עלילתי מרשים. אבל יש בה משהו אנושי: געגוע, פחד מחשיפה, שיחות על אינטימיות ורצון פשוט להיות יחד בעולם שלא ממש מאפשר את זה. בהקשר הזה, היא רחוקה מאוד מהריקנות של דרמות ארוטיות נוסח חמישים גוונים של אפור.

עוד ב-

"האבא שיכולתי להיות": דרמה משפחתית מרגשת ומטלטלת | אביב עגיב

לכתבה המלאה

צריך גם לזכור שהסדרה מתרחשת בין השנים 2008 ל-2017, תקופה שבה עולם ההוקי היה רחוק מלהיות סביבה בטוחה לשחקנים להט"ב. הבחירה למקם שם סיפור אהבה חד-מיני, בלי נאומים גדולים ובלי חינוך-יתר, היא בחירה מקורית, חכמה ובעיקר אפקטיבית.
יריבות לוהטת אולי לא תיכנס לפנתיאון של HBO, אבל היא כן מסבירה היטב למה לפעמים מספיק סיפור אחד שעובד, שתי דמויות עם כימיה טובה ואומץ לא להתחכם יותר מדי - כדי להפוך לסדרה שאי אפשר להפסיק לדבר עליה.