ההצלחה הישראלית של "חוליגנים" מקבלת כעת חותמת גם מעבר לים. סדרת הדרמה של כאן 11, עלתה לאחרונה לשידור ברשת השידור הציבורית הגרמנית ARD ובפלטפורמת ARD Mediathek, וכבר מעוררת עניין בקרב כלי התקשורת והמבקרים במדינה.

הסדרה, בהפקת "ארצה הפקות", נוצרה על ידי לי גילת, יזהר הר לב, יובל ברונשטיין ואסתר נמדר תמם, ובוימה על ידי גילת. העלילה עוקבת אחר מני, בגילומו של בן סולטן, צעיר שנאלץ לשמש סוכן סמוי בתוך ארגון אוהדים קיצוני ואלים של קבוצת כדורגל.

בישראל רשמה "חוליגנים" הצלחה משמעותית, עם יותר מ-13.5 מיליון צפיות בדיגיטל ובטלוויזיה. היא אף הייתה סדרת הדרמה הראשונה שפרק הסיום שלה שודר בלעדית בכאן BOX, עוד לפני שידורו בכאן 11. כעת, ההפקה הישראלית מגיעה לקהל הגרמני ומקבלת תשומת לב הולכת וגוברת.

העיתון vdrnbh nd הגדיר את הסדרה "מעניינת באופן יוצא דופן", וציין את השילוב בין עולם הכדורגל לבין מחקר חברתי ולאומי. לפי העיתון, מדובר בהפקה שעשויה להצטרף לסדרות ישראליות נוספות שזוכות להכרה בינלאומית.

גם כלי תקשורת נוספים בגרמניה התייחסו בחיוב לסדרה. ב-Weser Kurier תיארו אותה כדרמה סוחפת העוסקת בזהות ובשייכות, בעוד שב-PRISMA ציינו כי היא מספקת תובנות אל תוך עולם של אלימות ופוליטיקה.

לצד המחמאות, חלק מהמבקרים התייחסו גם לאופן שבו הסדרה הותאמה לקהל הגרמני. מבקרים בגופי תקשורת כמו Jüdische Allgemeine, Stern, Süddeutsche Zeitung ו-Der Standard ציינו כי הדיבוב לגרמנית פוגע במידה מסוימת באותנטיות של העברית ושל המשחק המקורי. עם זאת, גם בביקורות אלה הודגש כי הסדרה מצליחה להציע מבט ייחודי ומסקרן על החברה הישראלית, במיוחד דרך הרבדים הפוליטיים והחברתיים שלה.

ההצלחה בגרמניה מגיעה בזמן שבו בישראל כבר נמשכת העבודה על העונה השנייה של "חוליגנים". עבור יוצרי הסדרה, החשיפה הבינלאומית מעניקה משמעות נוספת לסיפור שנולד מתוך המציאות הישראלית.

לי גילת, במאית הסדרה, התייחסה לקבלת הפנים בגרמניה ואמרה: "מרגש במיוחד לראות את האופן שבו 'חוליגנים' מתקבלת בגרמניה". לדבריה, הסדרה מעולם לא נועדה להיות רק סיפור על כדורגל או על עולם האוהדים הקיצוני, אלא עסקה גם בצורך האנושי בשייכות ובחיפוש אחר משפחה וזהות.

עוד ב-

בנק דיסקונט בתחזית דרמטית: הריבית בישראל בדרך לשינוי?

לכתבה המלאה

גילת הוסיפה כי הסדרה עוסקת בנקודה שבה "זעם אישי פוגש שסעים חברתיים ופוליטיים", וכי העובדה שהמבקרים והקהל בגרמניה מזהים את הרבדים הללו ומגיבים אליהם בחום, מוכיחה לדבריה שסיפור שנולד מתוך מציאות ישראלית יכול לעסוק בשאלות אוניברסליות שחוצות גבולות ושפות.