מוגש כשירות לציבור מטעם BMS ללא מעורבות בתכנים

"סרטן ריאה הוא מחלה קטלנית, שמוגדרת כגורם מספר אחד לתמותה מסרטן בעולם המערבי", מצהירה ד"ר מור מושקוביץ, רופאה בכירה בשירות לגידולי ריאה במרכז הרפואי רמב"ם. "בישראל מדובר אמנם בסרטן השלישי בשכיחותו, אך מבחינת תמותה ממחלה - סרטן ריאה הוא ראשון בשכיחותו אצל גברים והשני בשכיחותו אצל נשים. הגורם העיקרי הוא כמובן עישון, 80% מהמטופלים מעשנים, אך בקרב המטופלים 20% הם ללא היסטוריה של עישון. לאורך השנים האחרונות שינינו את הגישה הטיפולית, וכיום יש לנו כיום תרופות טובות שמאריכות חיים באופן משמעותי - מה שלא היה לנו בעבר".

החשש הגדול: שכיחות גבוהה לחזרת המחלה

דבריה של ד"ר מושקוביץ משתקפים היטב בשטח: כ-2,500 מקרים של סרטן ריאה מאובחנים בישראל מדי שנה. סרטן ריאה היא מחלה שמתפתחת בצורה סמויה ובמקרים רבים אין למחלה סימנים מקדימים. הגידול מתפתח באין מפריע, אי אפשר למשש אותו או לחוש בו, עד שהוא חודר את הריאה, מגיע לבית החזה ומעורר כאב, או כשהוא כבר גדול מאוד, מפריע לדרכי האוויר וגורם לקוצר נשימה ודלקת ריאות.  

בהתאם לכך אין זה מפתיע כי אחת הסיבות לתמותה הגבוהה מסרטן ריאה, היא הקושי לאבחן את המחלה בזמן. "כ-70% מהמטופלים מאובחנים במצב בו לא ניתן לנתח, מחציתם נמצאים כבר בשלב שבו המחלה שלחה גרורות לאברים נוספים", אומרת ד"ר מושקוביץ. "לא ניתן לנתח ולהסיר את הגידול או הגידולים כשהמחלה היא גרורתית, בעיקר בשל החשש שלאחר כריתה, המחלה תצוץ במקום אחר. לכן הטיפול שאנו מציעים לחולים הינו סיסטמי: כימותרפיה ותרופות ביולוגיות, שנספגות בדם ונושאות את חומרי הריפוי לכל תאי הגוף. גם אצל חולים שמחלתם עדיין איננה גרורתית, לא תמיד אפשר לנתח בגלל מיקומו של הגידול בבית החזה, סמוך ללב ולבלוטות לימפה. במקרים בהם לא ניתן לנתח ולהוציא גידול בשלמותו, עדיין קיימת אפשרות לריפוי, אך לא בכל המקרים", היא מדגישה.  

במקרים רבים, גם אם החולה נותח והגידול הוסר בשלמותו, קיימת האפשרות כי המחלה תחזור, ומסיבה זו נמצאים המטופלים במעקב רציף גם שנים ארוכות לאחר האבחנה. "בטיפול הסיסטמי למחלה גרורתית התוצאות טובות אבל זה איננו טיפול מרפא אלא נועד להאריך חיים", מבהירה ד"ר מושקוביץ. "כיום ישנן תרופות חדשות, מתקדמות, שמראות תוצאות טובות  ושמעלות את הסיכוי להאריך באופן משמעותי את תוחלת החיים ולשפר את איכות חיי המטופלים, מה שלא היה לנו בעבר". 

אימונותרפיה בקו הטיפול הראשון 

אצל משה (שם בדוי), בן ה-70 התגלתה המחלה בשלב מוקדם. משה אובחן עם גידול בריאה הימנית, עבר ניתוח להסרת הגידול וטופל בטיפול משלים (אדג'ובנטי) שכלל כימותרפיה והקרנות. אלא שלאחר 3 חודשי מעקב התברר כי מחלה חזרה בצורה גרורתית, וכי הגידול התפשט גם לריאה השמאלית ולבלוטות לימפה בבית החזה. "בשלב הזה כבר לא יכולנו לנתח, ולא היתה אפשרות לבצע הקרנות חוזרות לבית החזה ", מספרת ד"ר מושקוביץ שטיפלה במשה, "האפשרויות שעמדו בפנינו היו לחזור לטיפול כימותרפי, אבל מאחר שמשה קיבל כבר כימותרפיה, ובמתן חוזר קיים סיכון שמטופל יפתח בשלב כלשהו אלרגיה לאחת התרופות כימותרפיות העיקריות, בחרנו לטפל בו במשלב שכלל מעט כימותרפיה ושתי תרופות אימונותרפיות. 

"לפני כניסת התרופות החדשות, תוחלת החיים של חולים כמו משה היתה כשנה בלבד. עם התרופות החדשות אנחנו מצליחים להעלות את תוחלת החיים. מכיוון שמדובר בתרופות חדשות שהמעקב אחריהן איננו ארוך - שנים ספורות בלבד – עדיין אין לנו אפשרות לדעת במדויק עד כמה ניתן יהיה להאריך את תוחלת החיים של המטופלים. על פי מחקרים חדשים החולים המגיבים לטיפול עדיין נמצאים תחת מעקב אבל אנחנו יכולים לדווח שתוחלת החיים שלהם עלתה בצורה משמעותית. חלק מהמחקרים הראו שמעל שליש מהמטופלים יוכלו לצפות לתוחלת חיים של שלוש שנים ויותר". 

ד"ר מור מושקוביץ, רופאה בכירה בשירות לגידולי ריאה ברמב"ם צילום: באדיבות ד"ר מור מושקוביץ

גם עבור אדית (שם בדוי) בת ה-85 השתנו החיים ונולדה תקווה חדשה. עקב גילה המתקדם, והחשש מפני תופעות הלוואי הקשות, סירבה אדית לקבל כימותרפיה. "החשש שלה היה מובן לנו, על רקע תופעות הלוואי הצפויות לכימותרפיה, למרות שניתן להתאים את הטיפול. לכן המלצנו על משלב של שתי תרופות אימונותרפיות, שתופעות הלוואי שלהן קלות משל כימותרפיה. הגוף של אדית הגיב היטב לאימונותרפיה וכיום היא מנהלת שגרת חיים פעילה ואיכות חייה טובה", מפרטת ד"ר מושקוביץ. 

לדבריה, "עד לפני מספר שנים היינו מאפשרים טיפול בתרופות אימונותרפיות רק בקו טיפול שני, במטופלים שאצלם התרופות הכימותרפיות הפסיקו להיות יעילות. כיום אנו מציעים לכל המטופלים טיפול אימונותרפיה בקו הטיפול הראשון, ובמעקב יכולים לזהות שהמחלה נבלמה. יש לנו מטופלים שהמעקב אחריהם נמשך כבר כמה שנים ולמחלה אין זכר". 

"בשורה התחתונה", מסכמת ד"ר מושקוביץ, "יש לנו כיום טיפולים חדשים, משלבים של תרופות אימונותרפיות שמאפשרים לנו לסייע לחולים ללא כימותרפיה או עם מעט מאד כימותרפיה. אלה תרופות שיעילותן מוכחת ותופעות הלוואי שלהן, כאמור, קלות יותר, ושיכולות לסייע בהארכת חיי החולים ובשיפור איכות חייהם". 

מוגש כשירות לציבור מטעם BMS ללא מעורבות בתכנים