מלכודת הוויראליות: למה עסקים נתבעים על שימוש בסאונד?

גל מכתבי ההתראה והתביעות נגד בעלי עסקים שהשתמשו בסאונדים ויראליים ברשתות החברתיות מציף בעיה משפטית עמוקה. עו״ד הילית אראל שכטר מנתחת את מיתוס ה-"10 שניות", את מנגנון הפיצוי ללא הוכחת נזק ואת הדרך האפקטיבית שבה עסקים יכולים להתמודד עם המלכודת הדיגיטלית.

מערכת ice | 18:30

עו"ד הילית אראל שכטר, שותפה במחלקת הליטיגציה של ABADI (צילום הילה גביר)

מאת עו"ד הילית אראל שכטר, שותפה במחלקת הליטיגציה של .ABADI & CO, המייצגת, בין היתר, חברות ובעלי עסקים בסכסוכים מסחריים ובהליכי קניין רוחני.

בשבועות האחרונים אי אפשר להתעלם מהסיפור שמסעיר את הרשתות החברתיות: שירו של מי שמכונה "ילד הכטב"ם" הפך ללהיט ויראלי, ובעקבות זאת, לפי פירסומים, נשלחו עשרות ואף מאות מכתבי התראה והוגשו תביעות נגד בעלי עסקים קטנים שהשתמשו בסאונד שלו בסרטונים שלהם.

מעבר לכותרות הפיקנטיות, הפרשה הזו מציפה בעיה משפטית עמוקה הרבה יותר בדיני זכויות יוצרים - כזו שלא תיעלם גם כשהטרנד הנוכחי יירגע.

ניפוץ מיתוסים נפוצים
בעלי עסקים רבים פועלים ברשתות החברתיות מתוך אינטואיציה פשוטה, אך שגויה מבחינה משפטית. כדי לעשות סדר, אלה העובדות שחשוב להכיר:

אין "כלל 10 שניות": שימוש בקטע מוזיקלי מוגן, אפילו למשך שניות בודדות, עלול להוות הפרה של זכויות יוצרים.
קרדיט אינו רישיון: מתן קרדיט ליוצר בפוסט או בסרטון אינו הופך שימוש לא מורשה למותר.
חשבון פרטי אינו פוטר מאחריות: שימוש בחשבון אישי, ולא עסקי, לצורך קידום העסק אינו מגן מפני טענה להפרת זכויות יוצרים.
מנוי לספוטיפיי או לאפל מיוזיק אינו רישיון מסחרי: תשלום חודשי לפלטפורמות אלה מקנה בדרך כלל זכות להאזנה אישית, ולא רישיון לשימוש מסחרי בסרטוני העסק.

קיצור תולדות הפיצוי ללא הוכחת נזק
הכלי הדרמטי ביותר המניע את גל התביעות הנוכחי הוא מנגנון הפיצוי ללא הוכחת נזק - כלי ותיק בדיני זכויות יוצרים. עם חקיקת חוק זכות יוצרים בשנת 2007 בוטל הרף התחתון לפיצוי ללא הוכחת נזק, ותקרת הפיצוי הועמדה על 100,000 ש"ח לכל הפרה בודדת, תוך מתן שיקול דעת רחב לבית המשפט.

במהלך השנים ניסה המחוקק לרכך את המנגנון כדי למנוע ניצול לרעה. עם זאת, בעל עסק המשתמש ביצירה או בקטע סאונד לצורך קידום פעילותו העסקית עלול להימצא מחוץ להגנות מסוימות שנקבעו לשימושים שאינם מסחריים.

לאחרונה, במאי 2026, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, המבקשת לצמצם את השימוש במנגנון הפיצוי ללא הוכחת נזק, כך שתידרש הוכחת נזק ממשי וכספי בקשר להפרה. עם זאת, שינוי כזה עלול להקשות גם על יוצרים אמיתיים לכמת את הנזק שנגרם להם ולהגן על קניינם.

חוק ישן מול מציאות דיגיטלית חדשה
מנגנון הפיצוי ללא הוכחת נזק נולד מתוך הנחת יסוד היסטורית: מי שמשתמש ביצירה ללא רשות גוזל מהיוצר דבר מה שהיה שייך לו – מוניטין, רווח, הפצה או שליטה.
אך ברשתות החברתיות המציאות מורכבת יותר. יוצר שמעלה שיר או סאונד לרשתות החברתיות מעוניין בדרך כלל שהתוכן שלו יהפוך לוויראלי. ככל שיותר אנשים משתמשים בסאונד, כך היוצר עשוי לזכות בחשיפה, במוניטין ולעתים גם בתשלום ישיר מהפלטפורמה.

מי שמרוויחות מכך אף יותר הן הפלטפורמות עצמן, שמציעות באופן אקטיבי סאונדים ויראליים בתוך ממשק העלאת הסרטונים, ויוצרות אצל המשתמשים את הרושם שמדובר בשימוש מותר. בפועל, תנאי השימוש של הפלטפורמות עשויים לגלגל את האחריות המשפטית אל משתמש הקצה.

כך נוצר עיוות: היוצר והפלטפורמה נהנים מהוויראליות, בעוד שבעל העסק הקטן, שלחץ בתום לב על הכפתור "הוסף מוזיקה", עלול לשאת במלוא הסיכון המשפטי.

התיאוריה מול הפרקטיקה בבתי המשפט
למרות שמכתבי התראה עשויים לנקוב בסכום המקסימלי של 100,000 ₪, חשוב להבין שמדובר בתקרה תיאורטית ולא בתחזית ריאלית. בתי המשפט בוחנים פרמטרים שונים, ובהם היקף ההפרה, הרווח שצמח לנתבע, הנזק שנגרם בפועל ותום לבו.

לתום הלב יש משקל משמעותי. הסרה מיידית של הסרטון המפר עם קבלת הפנייה הראשונה, עוד לפני הגשת התביעה, עשויה להפחית את גובה הפיצוי ואף להשפיע על הכדאיות הכלכלית של המשך ההליך.

אז למה בעלי עסקים בכל זאת נלחצים?
מכתבי התראה ממשיכים להלחיץ, ובצדק. ניהול הליך משפטי מלא כרוך בהוצאות שכר טרחה משמעותיות, גם אם בסופו של דבר ייפסק פיצוי נמוך. התובעים מודעים לפער זה, ולכן בעלי עסקים עשויים להעדיף לשלם פשרה של כמה אלפי שקלים כדי לסיים את העניין, במקום לנהל מאבק משפטי יקר.

מהו המפתח להתמודדות יעילה?
כאשר מדובר בגל תביעות רחב המבוסס על עילה דומה, כמו במקרה "ילד הכטב"ם", הדרך האפקטיבית ביותר עשויה להיות לא להתמודד לבד. התאגדות של מספר נתבעים תחת ייצוג משפטי משותף מאפשרת לחלק את עלויות ההגנה ולהפוך את המאבק לכדאי יותר מבחינה כלכלית.

חשוב מכך, התאגדות כזו עשויה לשנות את מאזן הכוחות מול התובע ולהבהיר כי מולו עומדת קבוצה מאורגנת ומיוצגת, שאינה מתכוונת להתקפל בקלות.

המסר לבעלי עסקים פשוט: העובדה שסאונד מופיע בפלטפורמה אינה מעניקה בהכרח רישיון לשימוש מסחרי בו. לפני שימוש בתוכן ויראלי לצורכי שיווק, כדאי לוודא מהן זכויות השימוש הרלוונטיות. בדיקה מוקדמת וקצרה עשויה לחסוך בהמשך הליך משפטי מורכב ויקר.

אודות עבדי ושות ' עורכי דין
משרד עורכי דין עבדי ושות' (ABADI & CO.) הוא משרד עורכי דין רב-תחומי המשלב מומחיות משפטית, חשיבה אסטרטגית וראייה עסקית רחבה. המשרד פועל במודל אינטגרטיבי המאפשר ללקוחותיו לקבל מענה כולל לסוגיות משפטיות, מסחריות ורגולטוריות מורכבות. מחלקת הליטיגציה של המשרד מייצגת חברות, יזמים ובעלי עסקים בסכסוכים מסחריים, בתביעות קניין רוחני ובהליכים הנוגעים לפעילות במרחב הדיגיטלי, תוך מתן פתרונות פרקטיים המשלבים ניהול סיכונים, הגנה על מוניטין וקידום מטרות עסקיות.

לעמוד הפרופיל של משרד עורכי דין עבדי ושות' (ABADI & CO.)

דיסקליימר משפטי:
המידע המובא במאמר זה מובא בתמצית בלבד, נועד למטרות מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. בכל מקרה של שאלה משפטית או צורך בקבלת החלטה בעלת השלכות משפטיות, יש לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ומוסמך.