בין 3% ל-30%: החוק החדש לתמרוץ מו"פ ומה שמכריע את גובה ההטבה
חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026, מעניק לחברות ולשותפויות העומדות בתנאיו זיכוי ממס או מענק כספי על הוצאות מו"פ. שיעור ההטבה נע בין 3% ל־30% מההוצאות המזכות, והוא נקבע לפי סיווג המפעל והיקף ההוצאות של הקבוצה
מטרת החוק, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026, היא לשמר ולחזק את מעמדה של ישראל כמרכז לתעשייה עתירת ידע, על רקע יישום כללי פילאר 2 של ה־OECD והחלת משטר מס מזערי מקומי על קבוצות רב-לאומיות.
ההטבה מחושבת לפי היקף ההוצאה על מו"פ, ולא לפי ההכנסה או שיעור מס מופחת. כך המדינה משתתפת בפועל במימון פעילות המו"פ של הקבוצות העומדות בתנאי החוק.
זיכוי או מענק
ההטבה ניתנת באחד משני אפיקים, לבחירת החברה. הראשון הוא זיכוי מול מס הכנסה או מול המס המשלים לפי חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ"ו־2025. השני הוא מענק כספי, המועבר לחשבון הבנק של החברה באמצעות רשות המסים.
ההטבה ניתנת באחד משני אפיקים, לבחירת החברה. הראשון הוא זיכוי מול מס הכנסה או מול המס המשלים לפי חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ"ו־2025. השני הוא מענק כספי, המועבר לחשבון הבנק של החברה באמצעות רשות המסים.
החוק מאפשר לחברה לבחור מראש בקבלת מענק כספי חלק זיכוי המס, או לנצל את הזיכוי כנגד חבות המס. זיכוי שלא נוצל ניתן להמרה למענק, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
ההטבה אינה נכללת במחיר עסקאותיו של העוסק לפי סעיף 12 לחוק מע"מ, ולפיכך אינה חייבת במס ערך מוסף.
מי זכאי להטבה
ההטבה אינה מיועדת לכל חברה שמעסיקה אנשי פיתוח. הזכאות נבחנת ברמת הקבוצה (ישויות הנשלטות, בשיעור העולה על 50%, על ידי אותה ישות אם), והיא מותנית בתנאים מצטברים, ובהם:
ההטבה אינה מיועדת לכל חברה שמעסיקה אנשי פיתוח. הזכאות נבחנת ברמת הקבוצה (ישויות הנשלטות, בשיעור העולה על 50%, על ידי אותה ישות אם), והיא מותנית בתנאים מצטברים, ובהם:
- הכנסות החברות הכשירות בקבוצה ממפעל מועדף או ממפעל טכנולוגי מועדף מסתכמות בלפחות 100 מיליון ₪ בשנה (סכום המתואם מדי שנה למדד);
- הכנסות אלה מהוות לפחות 55% מהכנסות החברות תושבות ישראל בקבוצה;
- החברות הכשירות מעסיקות לפחות 200 עובדים במשרה מלאה בישראל, או לפחות 200 בממוצע בשנת המס ובשתי השנים שקדמו לה, ובלבד שבכל אחת מהן הועסקו לפחות 150.
ההטבה אינה שמורה לחברות בלבד: גם שותפות רשומה של חברות שהתאגדו בישראל, ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, יכולה להיות זכאית. שותפות שהשותפים בה הם חברות משפחתיות, חברות שקופות או חברות בבעלות ממשלתית מלאה אינה נכללת.
לפיכך, אין די בקיומה של פעילות מו"פ, גדולה ככל שתהיה, כדי לבסס זכאות.
כמה זה שווה
שיעור ההטבה נקבע לפי סיווג המפעל. "מפעל מו"פ" הוא מפעל תעשייתי העומד בחלק מתנאי "מפעל טכנולוגי מועדף" לפי חוק לעידוד השקעות הון.
שיעור ההטבה נקבע לפי סיווג המפעל. "מפעל מו"פ" הוא מפעל תעשייתי העומד בחלק מתנאי "מפעל טכנולוגי מועדף" לפי חוק לעידוד השקעות הון.
מפעל מו"פ באזור פיתוח א' וכן "מפעל מו"פ מיוחד" (מפעל מו"פ השייך לקבוצה שהכנסותיה השנתיות 10 מיליארד ₪ ומעלה), זכאים לזיכוי של 25% מההוצאות המזכות, ולזיכוי של 30% על הוצאות שמעל תקרה של 1.05 מיליארד ₪ ברמת הקבוצה. כל מפעל מו"פ אחר זכאי ל־3% ול־4%, בהתאמה.
דוגמה: קבוצה שהוציאה בישראל 100 מיליון ₪ בהוצאות מו"פ מזכות, סכום הנמוך מהתקרה של 1.05 מיליארד ₪, תקבל (בכפוף לעמידה ביתר התנאים) :
מאחר שההוצאות אינן עולות על 1.05 מיליארד ₪, חל בכל מסלול רק השיעור הנמוך: 25% או 3%. כלומר, עבור הוצאות מו"פ בהיקף זהה, עשוי להתקבל פער של 22 מיליון ₪ בסכום ההטבה, בין היתר בהתאם לסיווג המפעל ומיקומו.
| הטבה | שיעור ההטבה | מיקום המפעל |
| 25 מיליון ₪ | 25% | באזור פיתוח א' |
| 3 מיליון ₪ | 3% | באזור אחר |
מאחר שההוצאות אינן עולות על 1.05 מיליארד ₪, חל בכל מסלול רק השיעור הנמוך: 25% או 3%. כלומר, עבור הוצאות מו"פ בהיקף זהה, עשוי להתקבל פער של 22 מיליון ₪ בסכום ההטבה, בין היתר בהתאם לסיווג המפעל ומיקומו.
ההוצאות המזכות כוללות בעיקר עלות שכר של עובדי מו"פ בישראל, פחת על ציוד יצרני, הוצאות קבלני משנה (בשיעורים ובתנאים שנקבעו) וחומרים מתכלים, והן מחושבות לאחר ניכוי מענקים אחרים שניתנו בגינן, למעט מענקים לרכישת בניינים.
כשהחוק נשען על חוקים אחרים
החוק אינו עומד לבדו. בהגדרות מרכזיות בו הוא מפנה לחוק לעידוד השקעות הון (לעניין "חברה כשירה", "מפעל מועדף" ו"מפעל טכנולוגי מועדף"), לפקודת מס הכנסה ולכללי חשבונאות מקובלים. כאשר הוראות החוק משלבות מושגים ממקורות אלה נדרשת פרשנות, ולעיתים יש לה השלכה ישירה על עצם הזכאות ועל שיעור ההטבה.
החוק אינו עומד לבדו. בהגדרות מרכזיות בו הוא מפנה לחוק לעידוד השקעות הון (לעניין "חברה כשירה", "מפעל מועדף" ו"מפעל טכנולוגי מועדף"), לפקודת מס הכנסה ולכללי חשבונאות מקובלים. כאשר הוראות החוק משלבות מושגים ממקורות אלה נדרשת פרשנות, ולעיתים יש לה השלכה ישירה על עצם הזכאות ועל שיעור ההטבה.
כך, סכום ההוצאות המזכות נקבע לפי הוראות דיני המס ואילו הגדרתן כהוצאות מחקר ופיתוח נשענת על כללי החשבונאות. לפיכך הסכום המוצג בדוח הכספי אינו בהכרח הסכום המזכה, והפער בין השניים עשוי להשפיע על גובה ההטבה.
השילוב בין הגדרות החוק, תכלית החקיקה וכללי החשבונאות עשוי לעורר שאלות פרשניות, שלהכרעה בהן השלכה מהותית על היקף ההוצאות המזכות ולעיתים אף על עצם הזכאות. לפיכך, בחינת ההטבות אינה יכולה להסתכם בעיון בנתוני הדוחות הכספיים בלבד, אלא מחייבת ניתוח משולב של פעילות החברה, הוראות הדין ואופן הצגתן החשבונאית של ההוצאות. תחולת החוק על
לסיכום
הוצאות מו"פ החל משנת 2026 מעניקה לחברות ולקבוצות העומדות בתנאי הסף הזדמנות לבחון מחדש את היקף ההטבות העשויות לעמוד לרשותן. בחינה זו מחייבת התייחסות למאפייני הפעילות, לסיווג המפעל ולהוצאות המו"פ המזכות, לצד הבנת הממשק שבין הוראות החוק לכללי החשבונאות. לעיתים, דווקא בחינה מעמיקה של הנתונים הקיימים עשויה להשפיע באופן משמעותי על היקף ההטבה.
הוצאות מו"פ החל משנת 2026 מעניקה לחברות ולקבוצות העומדות בתנאי הסף הזדמנות לבחון מחדש את היקף ההטבות העשויות לעמוד לרשותן. בחינה זו מחייבת התייחסות למאפייני הפעילות, לסיווג המפעל ולהוצאות המו"פ המזכות, לצד הבנת הממשק שבין הוראות החוק לכללי החשבונאות. לעיתים, דווקא בחינה מעמיקה של הנתונים הקיימים עשויה להשפיע באופן משמעותי על היקף ההטבה.
לעמוד הפרופיל - לחצו כאן
(בשיתוף CofaceBdi)
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
