bdi spot

״כך עושים כולם״ אינה הגנה: כשימי מילואים הופכים לתיק פלילי‏

בין שירות אמיתי לרישום כוזב: חקירות מצ״ח מציבות גם משרתים שפעלו בתום לב מול סכנה להסתבכות פלילית
רן כהן רוכברגר
רן כהן רוכברגר (צילום איליה מלניקוב)
מפקד גדוד מילואים זקוק בדחיפות לרתך שיתקין עמדות נשק, אך אין בידיו תקציב. הפתרון שהוא מוצא יצירתי: במקום כסף, בעל המקצוע מספר ימי מילואים. במקרה אחר, בעל יקב מתבקש לספק בקבוקי יין כתשורה לקציני הגדוד שסגרו סבב ארוך - ובתמורה מוצעים לו כמה ימי שירות.‏
המקרים האלה, שתוארו בתחקיר TheMarker לאחרונה, אינם אנקדוטה. כבר בפברואר השנה הודה קצין בכיר בצה״ל כי המערכת איבדה שליטה על כוח האדם במילואים, וכינה את התופעה בשמה המפורש: ״סחר בימי מילואים״. בעקבות ההודאה הגיעה גם האכיפה - והיא כבר מגיעה עד לחיילים בשטח.‏
מבירור פיקודי לחקירה באזהרה‏
לפני כשנה פתחה רשות המיסים בחקירה פלילית נגד ספקים וגורמים במערכת הביטחון, בחשד שהצבא שילם על ציוד ושירותים באמצעות מצג כוזב, שלפיו הספק גויס למילואים. ביולי האחרון פתחה המשטרה הצבאית החוקרת (יחידה מיוחדת - ימ״ר ״ארזים״) בחקירה נרחבת ביחידה לסגלים מיוחדים, נגד מספר אזרחים עובדי צה״ל (אע״צים) החשודים שדיווחו על ימי מילואים בזמן שהועסקו בצבא.‏
לצד אלה דווח על מקרים שבהם הוזנו ימי מילואים לבני משפחה של משרתים, ועל קצינים בכירים שזומנו למאות ימי מילואים במפקדות. התופעה הגיעה לממדים כאלה, שאגף כוח האדם הגביל לאחרונה קציני מילואים בדרגת סגן־אלוף ומעלה לחמישה ימי שירות בחודש.‏
המגמה ברורה. מה שנתפס עד לא מזמן כ״גמישות ניהולית״ בזמן מלחמה, נבחן כעת בעיניים של חוקר פלילי - ולעיתים גם של תובע, במסגרת הגשה של כתב אישום.‏
החוב למשרתי המילואים - והקו האדום‏
יש לומר דבר אחד בבירור, לפני כל ניתוח משפטי: מדינת ישראל חבה חוב עצום למשרתי המילואים. שלוש שנים של לחימה ארוכה, סבב אחרי סבב, על חשבון משפחות, עסקים וקריירות. רובם המכריע נותנים את כל כולם, בלי לספור ימים ובלי לחשב תגמולים.‏
דווקא משום כך, אסור להתעלם מכך שחלק מהמקרים הנחקרים כיום עלולים להיחשב עבירות פליליות לכל דבר. רישום ימי שירות שלא בוצעו, דיווח על שירות בזמן העסקה אחרת, או ״תשלום״ לספק בימי מילואים, כמעין ״בארטר״ - כל אלה עלולים לגבש עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף, מרמה והפרת אמונים ועבירה במסמכים צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי. הנחיות התביעה הצבאית מורות, ככלל, על הגשת כתב אישום כשמדובר בזיוף מסמכים המעניקים הטבות כלכליות.‏
הכסף כאן אינו סמלי. תגמול המילואים מחושב לפי ההכנסה האזרחית של המשרת, ובשנת 2026 הוא נע בין כ־329 לכ־1,730 שקלים ליום - וזאת עוד לפני מענקים, תגמולים מיוחדים והטבות מס. עשרות ימים ״על הנייר״ עשויים להצטבר לעשרות אלפי שקלים מכספי הציבור. במקרים כאלה, הדרך מתיק משמעתי לתיק צווארון לבן קצרה מאוד.‏
״כך עושים כולם״ אינה הגנה‏
מניסיון ארוך, משני צדי המתרס בפרקליטות הצבאית, החשודים הפגיעים ביותר בתיקים כאלה אינם בהכרח היוזמים. אלה דווקא המשרתים התמימים: חייל שהמפקד אמר לו ״תרשום, זה מאושר״, שכך זה ״מקובל״; ספק שהבין שמדובר בהסדר נפוץ שגם קולגות שלו פועלים לפיו; מפקד שרצה לפתור בעיה מבצעית או לוגיסטית אמיתית ולא הכניס שקל אחד לכיסו.‏
לכולם יש טענה כנה - ולכולם אותה בעיה. ״כך עושים כולם״ אינה הגנה במשפט הפלילי. גם מניע מבצעי טהור, או רצון כן לעזור ליחידה, אינו מבטל את יסודות העבירה, אם נמסר מצג כוזב ביודעין. הוא עשוי לעתים להשפיע על ההחלטה אם להגיש כתב אישום ועל העונש - אבל רק אם מישהו יודע להציג אותו באופן הנכון והמבוסס, ובזמן.‏
חשוב גם להבחין: לא כל גיוס של בעל מקצוע למשימה צבאית פסול. רופא שגויס כרופא, או רתך שגויס כדין למשימה נדרשת, הם משרתים לכל דבר. הקו עובר בין שירות צבאי אמיתי, שהגיוס אליו נעשה בסמכות ולמטרה מותרת, ובמסגרת המגבלות, לבין עסקה מסחרית שהולבשה בצו מילואים. ההבחנה דקה, והיא בדיוק מה שייבחן בחדר החקירות.‏
הרגע שבו נחרץ גורל התיק‏
משרת מילואים בשירות פעיל כפוף לחוק השיפוט הצבאי, והחשד נגדו ייחקר לרוב בידי מצ״ח. החקירה אינה מתחילה תמיד בזימון רשמי. לעיתים היא נפתחת ב״שיחת בירור״ עם קצין, בבדיקה פיקודית או בטלפון ממספר לא מוכר. לעיתים היא מתחילה בבוקר, עם צו חיפוש - ולעיתים, חלילה, במעצר.‏
ניתן לראות שוב ושוב את אותה הטעות. משרת שמשוכנע שאין לו מה להסתיר מגיע לחקירה לבד, ומסביר. הוא מסביר שכולם עשו כך, שהמפקד אישר, שזה היה מקובל. מבלי להבין, הוא מוסר לחוקרים את הראיה המרכזית נגדו - ולעיתים גם נגד חבריו ליחידה. גרסה ראשונה שנמסרה בלחץ, בלי להכיר את חומר הראיות ואת הקשר הדברים, קשה מאוד לתקן בהמשך. היא תלווה אותו בכל שלב - מההחלטה על כתב אישום ועד הדיון בבית הדין הצבאי.‏
הדרך הנכונה הפוכה. מרגע שהתקבל זימון לחקירת מצ״ח, ורצוי עוד קודם לכן, יש להתייעץ עם עורך דין הבקיא גם בדין הצבאי וגם בתיקי צווארון לבן. בתיקים האלה נפגשים צווי גיוס, רישומי נוכחות, תגמולי ביטוח לאומי והוראות רכש. מי שאינו מכיר את שני העולמות יחד, עלול להחמיץ את קו ההגנה הטוב ביותר.‏
ייעוץ מוקדם מאפשר להבין מה החשד, מה מעמדו של הנחקר - עד או חשוד - ומהן זכויותיו, ובהן זכות להימנע מהפללה עצמית וזכות ההיוועצות בעורך דין. בהמשך הוא מאפשר לרתום את הליך השימוע (הזדמנות לשכנע את התביעה לפני שהוחלט על כתב אישום) ולהראות כי המקרה מתאים לסגירת התיק או להליך מתון יותר.‏
כללים ברורים, לא חשדנות גורפת‏
משרתי המילואים הם עמוד השדרה של צה״ל ושל החברה הישראלית. הם אינם זקוקים לחנינה גורפת, וגם לא לחשדנות גורפת. הם זקוקים לכללים ברורים - ובעיקר להכיר אותם. מותר לגייס בעל מקצוע למשימה צבאית. אסור לשלם בימי מילואים על סחורה או בעד שירות שאינו במסגרת התפקיד. מותר לשרת במתכונת גמישה שאושרה. אסור לרשום ימים שלא בוצעו.‏
ומי שמוצא את עצמו, חלילה, מול חוקרי מצ״ח, צריך לזכור: מי שנתן את כל כולו למדינה ראוי שייכנס לזירת הקרב המשפטית ערוך ומלווה - ולא לבד. שם טוב שנבנה בשדה הקרב אינו צריך ללכת לאיבוד בחדר החקירות.‏
עו״ד רן כהן רוכברגר - לשעבר הסנגור הצבאי הראשי בצה״ל. מנהל משרד כהן רוכברגר ושות׳ המתמחה בדיני צבא וביטחון וצווארון לבן;לעמוד פרופיל - לחצו כאן
בשיתוף CofaceBDi
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה