הביטוח הלאומי מטפל בגל הטרור האחרון בעשרות בני משפחות של הנפגעים, כך נחשף הבוקר (רביעי) בוועדת העבודה והרווחה, שדנה במערכת הסיוע והטיפול בפצועים ובנפגעים מהתקפות טרור. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) שיבחה את הביטוח הלאומי על פעילותו, ואמרה כי "מניסיונה המר, המדינה שכללה את כליה ומערכותיה לטפל בנפגעי התקפות טרור, אך עדיין יש לבדוק כל העת אם לא ניתן לפשט את ההליכים למשפחות הנפגעים, לחבק יותר ולהקל יותר". 

לדברי עו"ד שלומי מור, סגן היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, "אנו מסייעים למשפחות בצורה מידית ובאופן מתמשך. הביטוח הלאומי פונה למשפחות באופן יזום, מקבל מידע ממשרד הבריאות על הפצועים ושולחים את העו"סים שלנו לבתי החולים ומגיעים גם ל"שבעה", כולל סידורי הלוויה, הטסת קרובי משפחה, אספקת מים וכן מוענק סיוע כספי מיידי. גם אחרי ימי השבעה אנו מגיעים למשפחה, ונפגעי פעולות איבה זכאים לכל הסעד לו זכאים משפחות חללי צה"ל". כרמל סטינגר, מנהל אגף השיקום בביטוח הלאומי, סיפרה על צרכים מגוונים של האזרחים הנפגעים ומשפחותיהם, כהסעת בן הזוג לבית החולים, אחזקת משק הבית בתקופת האשפוז, שהיה במלון סמוך לבית החולים, טיפולי בילדי המשפחה ועוד, ופקידי המוסד ממלאים את טפסי התביעה עם המשפחה. 
 

עוד ב-

מס הכנסה וביטוח לאומי במבצע ענק בצפון: הפרוטקשן ייעצר?

לכתבה המלאה

ד"ר חנה צפריר, אחראית שעת חירום במשרד הבריאות, הוסיפה את מערכת הטיפול בנפגעי חרדה פיזית וטלפונית, דרך קופות החולים, מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) תהתה האם די בכוח האדם במערכת בריאות-הנפש המטפל בנפגעי חרדה, ובעיקר לאלו שאינם יכולים או חוששים לצאת מביתם, מופיד מרעי (גחול לבן) קרא למעורבות עמוקה יותר של מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, וחיזוק תקציבי למרכזי-החוסן. קטי שיטרית (הליכוד) קראה להקמת גוף משותף בעניין למשרדי הממשלה ומרכז השלטון המקומי.

ניצב משנה ירון כהן, ראש מחלקת זיהוי פלילי במשטרה, סיפר על הזהירות הנדרשת בהליך זיהוי הנפגעים, כולל במכון לרפואה משפטית, כדי להימנע מטעויות. הוא פירט את פעילות אגף משאבי אנוש מול משפחות השוטרים הנפגעים, ואת הליווי והתמיכה הניתנת לשוטרים הנוספים שהיו באירוע. הוא הדגיש כי בשונה מהעבר, כיום אין התמוטטות נפשית של חוקרי זירה – לאור הליווי והתמיכה הנפשית המוענקת להם. רב פקד גור אשל, ראש תחום נהלים באגף המבצעים במשטרה, הדגיש את האיזון בין חופש-המידע לבין צרכי הביטחון המבצעיים כהבטחת חיסול כל המחבלים ומציאת כל הנפגעים, וכן פרטיות הנפגעים ומשפחותיהם.

לפי עו"ד ענת קספריוס-אלון, היועצת המשפטית של ארגון נפגעי פעולות איבה, יש משפחות נפגעים הנזקקות לסיוע כלכלי, לאחר שנשבר מטה-לחמם, או המפרנס נפגע בכושר עבודתו. רותי פרמינגר, יו"ר ועדת החקיקה בארגון, הדגישה את המחסור הכספי שלו – למרות עבודתם בהתנדבות של עובדיו, והליווי שהם מעניקים למשפחות לנכים, הורים-השכולים וליתומים. 

הילה שבורון, נציגת נט"ל – נפגעי הטראומה על רקע לאומי, סיפרה על קו הסיוע הטלפוני, המעניק סיוע וליווי לנפגעים גם בהמשך החיים, שי גליק, מנכ"ל "בצלמו", הדגיש את רצון המשפחות השכולות להיות שותפות בהליך המשפטי נגד מרצחי-יקיריהם, אך כיום הן אינן מעודכנות בו – והיועץ המשפטי לממשלה הודה כי יש צורך לשנות זאת, כפי שנעשה בחוק נפגעי עבירה, והציע הקמת מינהלת לנפגעי טרור.