קריירה ולימודים

אפליית ההשכלה הטכנולוגית פוגעת בעתיד המדינה

התעלמות של ממשלה אחת מהתחייבויותיה הברורות של קודמתה, לא רק שפוגעת באזרחים, אלא יוצרת אי וודאות גדולה בכל המשק הישראלי, שכן במציאות חיינו ממשלות מתחלפות בתכיפות והאזרחים נותרים עם פוליטיקאים שמבטיחים, אבל לא מבטיחים לקיים.
דר יוכבד פנחסי אדיב (צילום יחצ)
חוסר היציבות הפוליטי מביא עמו לא מעט השלכות קשות על המשק והחברה בישראל, אבל חלקן אינן תוצר של חוסר היציבות עצמו, אלא של העדר הנכונות של מקבלי ההחלטות לייצר רציפות שלטונית ולעמוד בהתחייבויות קודמיהם.
התחייבויות שלטוניות אינן של שר זה או אחר, אלא של ממשלת ישראל ועל הממשלה לעמוד בהן, גם אם זהותם של השרים משתנה.
זה בדיוק המצב האבסורדי בו עומדות נכון להיום המכללות הטכנולוגיות בישראל, שקיבלו התחייבות שלטונית להעברת סכום של 200 מיליון שקל, אך עומדות כעת אל מול ממשלה שמסרבת להעביר את הסכום לו התחייבה קודמתה. התוצאה היא פגיעה בהשכלה הטכנולוגית בישראל. תקצוב של סטודנט טכנולוגי נע בין שליש לחמישית מהתקצוב ממנו נהנה מקבילו במכללה אקדמית או באוניברסיטה כשהתקציב הכולל המופנה להשכלה טכנולוגית עומד על עשירית מהתקציב המופנה להשכלה אקדמית.
הממשלה הכירה בחשיבות התעשייה הטכנולוגית, והנחיצות הגדולה בהנדסאים. קידמה רפורמה והחלה ליישם אותה, אך עצרה תוך שהיא מסרבת להעביר את השלמת התקצוב לו התחייבה, העומדת על כ-200 מיליון שקלים. כסף הנחוץ בכדי לעמוד בהוראות הרפורמה ולאפשר את קידומן ופעילותן של המכללות הטכנולוגיות  בהכשרת סטודנטים לטכנולוגיה מתקדמת. הסכום המדובר מצוי באוצר, בשעה ששרת הכלכלה וראש הממשלה ממאנים לעמוד בהתחייבות השלטונית ולקדם את העברתו למכללות.
אומת ההיי-טק לא תוכל להמשיך ולצמוח ללא השכלה טכנולוגית. ההייטק הוא לא חזות הכל, אלא רק 10% מהמשק הישראלי. בלי תעשייה חזקה המשק יקרוס. אין עתיד לישראל ללא ההשכלה הטכנולוגית – זו לא סיסמה אלא הסתכלות מפוקחת על המציאות.

במקום לעודד צעירים ללמוד מקצועות טכנולוגיים אשר נחוצים לעצם קיומה של התעשייה הישראלית, הממשלה מזניחה את התחום. בעוד באירופה 25% מהצעירים בוחרים ללמוד במכללות הטכנולוגיות, בישראל העדר ההשקעה וההזנחה מביא לידי כך שרק 10% מהצעירים לומדים השכלה טכנולוגית, לעומת 50% שבוחרים בהשכלה אקדמית, דבר שמביא עימו למחסור גדול בידיים עובדות. הכנסת ההנדסאים היום גדולה יותר מזו של בעלי תארים אקדמיים במדעי הרוח והחברה ואחוז ההשמה שלהם במקצועות הלימוד גבוה יותר משל מסיימי תואר ראשון. ההנדסאים משתלבים בשוק בצורה אופטימלית, אבל עדיין זוכים רק לעשירית התקצוב מהמדינה ביחס לאקדמיה.
הממשלה הציעה רפורמה, החלה ליישם אותה, אך מיום כינון הממשלה הנוכחית, הכל נתקע, כולל יותר מ-200 מיליון שקל שהמדינה התחייבה להעביר לטובת שיפור תנאי הלימוד במכללות הטכנולוגיות ולא הגיעו אליהן מעולם. ממשלת ישראל קבעה יעד של 15,000 הנדסאים בוגרים בכל שנה שישתלבו בשוק העבודה, כדי להגיע לכך, אנחנו צריכים 50 אלף סטודנטים במערכת ההשכלה הטכנולוגית. נכון לעכשיו, אנחנו רחוקים מהיעד הזה.
 הצעד הראשון שצריך להיעשות בכיוון הוא פשוט – להעביר את הכסף עליו המדינה כבר התחייבה. איננו מבקשים משהו חדש, אלא קודם כל את מה שכבר הובטח לנו. דמוקרטיה יציבה בנויה על המשכיות שלטונית. התעלמות של ממשלה אחת מהתחייבויותיה הברורות של קודמתה, לא רק שפוגעת באזרחים, אלא יוצרת אי וודאות גדולה בכל המשק הישראלי, שכן במציאות חיינו ממשלות מתחלפות בתכיפות והאזרחים נותרים עם פוליטיקאים שמבטיחים, אבל לא מבטיחים לקיים.
 
הכותבת: ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית הנדסאים באריאל
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה