נמל התעופה בן גוריון הציג היום תערוכה ייצוגית בשיתוף מטה החטופים עבור יום העצמאות. במסגרת התערוכה ציירו החטופים ששוחררו ציורים המסמלים עבורם את העצמאות.

במסגרת הפרויקט, שורדי השבי השתתפו בסדנאות ייחודיות בהן ביטאו את תחושותיהם ואת שעבר עליהם במהלך שבי חמאס. במהלך הסדנאות, שנעשו לקראת ציון יום העצמאות, השורדים הביעו את המשמעות האישית שהם מעניקים למושג “עצמאות”.

בתערוכה מוצגים הציורים של שורדי השבי רז בן עמי, מירב טל, אילנה גריצווסקי, ירדן ביבס, קרינה ארייב, נעמה לוי, לירי אלבג, קרן מונדר, אוהד מונדר זכרי, מרגלית מוזס ואביבה סיגל.

התערוכה תוצג בשבוע הקרוב בנמל התעופה בן גוריון, כך שעשרות אלפי נוסעים יוכלו לצפות בה ולזכור את דחיפות וחשיבות נושא השבת החטופים. בהמשך, הציורים יוצגו גם בניו יורק, במסגרת אירועי יום העצמאות הישראלי.

שורד השבי ירדן ביבס: ״חופש ואהבה״
"כשהזמינו אותי ליצור יחד עם קובי סיבוני מיד ידעתי שארצה לפסל פרפרים מחוטי המתכת.פרפרים מסמלי עבורי קודם כל את אריאל המתוק ויחד איתו את שירי וכפיר האהובים פרפרים מסמלים גם חופש, אוויר, אור שמש. הם מסמלים עצמאות. החופש התבטא עבורי גם ביכולת ליצור שוב, לעבוד עם הידיים כמו שעשיתי לפני שהכל קרה.
פרפרים מופיעים בטבע בימים חמים, ימים של טיולים ומשפחתיות. דרכם אני שולח לשירי, אריאל וכפיר את אהבתי. ודרכם אני גם דורש חופש לכל החטופים שעדיין בשבי. אין עצמאות בלי החטופים בבית, ביום הזיכרון אסור שתהיה משפחה בלי קבר לעלות אליו."

יצירתו של ירדן ביבס. קרדיט: יח"צ

שורדת השבי לירי אלבג: ״בין ייאוש לתקווה״
"לאורך כל השבי אסרו עלינו להביע רגשות, אסרו עלינו להתחבק, לבכות, לכעוס ואפילו לחייך. זה ריסק אותנו. הרגשנו לא אנושיות. חסרות רגשות. פחדנו שלא נוכל להביע יותר רגש. בוקר אחד לא יכולתי להכיל יותר את הקושי. והדמעות חנקו את הגרון ורק רצו לפרוץ החוצה. כל מה שהיה לי – זה מחברת ועט, אז ישבתי וציירתי את עצמי בוכה, ממש כמו שמצויר פה. כי לבכות – לא יכולתי. היום אני יושבת ומציירת לציור הזה את החצי השני, כשאני בבית. אבל חצי ממני עדיין נותר שם. בחדר ההוא. בזמן ההוא. בתחושות שאי אפשר להסביר. והציור הזה, הוא לא רק שלי. של כל מי שעדיין שם — מי שעדיין אסור לו לבכות, אסור לו לחייך, מי שעדיין סופר ימים על הקיר, ומי שעדיין לא זכה לכתוב את החצי השני של עצמו. אני ציירתי את עצמי, אבל אני יודעת שהעיניים בציור הזה — הן גם העיניים של מי שעוד מחכה. והלב בצד האפל — הוא עדיין פועם."

יצירתה של לירי אלבג. קרדיט: יח"צ

שורדת השבי קרינה ארייב: ״הטורנדו שסחף אותי״
"השבעה באוקטובר שאב למערבולת נוראית את כל אשר הכרתי. נפלתי בשבי החמאס.
את חברותיי וחבריי שנרצחו ונפלו במוצב נחל עוז. המערבולת סחפה הכל, את השמיים הכחולים, הטבע הירוק, האוויר הצח. כל מה שחשתי בימי השבי היה אובך גדול ובתוכו כל ישראל האבודה. נוכל לצאת מהמערבולת ולהשתקם כחברה וכעם מאוחד רק כשיחזרו כל החטופים לביתם, כשיחזרו כל החיילים בריאים ושלמים מהקרב וכשכולנו נהיה ראויים לבנות את עצמנו מחדש."

 
יצירתה של קרינה ארייב. קרדיט: יח"צ

שורדת השבי רז בן עמי, שהשתתפה בפרויקט וציורה מוצג בתערוכה:
"בעוד כמה ימים נציין את יום הזיכרון ויום העצמאות, והשנה, יותר מתמיד, אנחנו חשים את החסר העמוק של 59 האחים והאחיות שלנו. החסר הזה מזכיר לנו עד כמה העצמאות שלנו אינה שלמה בלעדיהם, ועד כמה הם צריכים כבר להיות כאן איתנו. אני חזרתי אחרי 54 יום, ואחרי הרבה יותר מידי חודשים אוהד גם חזר אלינו, אז למזלנו אנחנו משפחה שלמה, אבל לא נוכל להמשיך עד שכל החטופים יהיו פה״.

יצירתה של רז בן עמי. קרדיט: יח"צ

עוד ב-

הלוחמת שהעריצה את שרית חדד ונהרגה - זכתה למחווה מהזמרת לאחר מותה

לכתבה המלאה