כסף וצרכנות

מייסד אייר חיפה: "הביקושים היו גבוהים פי 50 מיום רגיל"

מיקי שטרסבורגר, מייסד אייר חיפה, חושף בריאיון את מאחורי הקלעים של טיסות החילוץ שהחזירו אלפי ישראלים הביתה: "טסתי בעצמי ללרנקה לעזור עם המזוודות". על המחירים הגבוהים: "משקפים", והמשבר הבא: "למדנו לקחים"
ענת סימן טוב |  5
מיקי שטרסבורגר (צילום עמית נעים)
חברת התעופה אייר חיפה הוקמה לפני כשנתיים והחלה להפעיל טיסות מסחריות מאז ספטמבר בשנה שעברה. למעשה, היא החלה לפעול עמוק בתוך המלחמה על כל הבעיות והאתגרים שהגיעו עמה. בריאיון מעמיק ופתוח, מיקי שטרסבורגר, מייסד חברת התעופה אייר חיפה, מספר על השבועיים המטורפים שעברו על החברה במהלך מבצע החילוץ של אלפי ישראלים שנתקעו מחוץ למדינה.
הוא חושף את הקשיים בלוגיסטיקה ובתפעול טיסות החילוץ, ההתמודדות עם ביקושי חריגים  פי 50 מהרגיל – ואת האתגרים בשירות הלקוחות תחת לחץ כבד. שסטרבורגר מתייחס למחירי הטיסות הגבוהים, להסברים שמאחוריהם, ולתביעות המשפטיות שצפות בעקבות האירוע. בנוסף, הוא מדבר על מצב שוק התעופה הישראלי, על חזרת חברות זרות, על הפחדים של הנוסעים, ועל ההיערכות לקראת אירועי חירום עתידיים.
איך עברו השבועיים האחרונים?
"השבועיים האחרונים היו מאוד מאוד אינטנסיביים. מורכבים גם ברמה הפיזית, גם תפעולית, וכמובן גם רגשית. אבל בסוף נשארנו עם תחושת סיפוק וגאווה מאוד מאוד גדולה – על העשייה, על החילוץ של אלפי ישראלים. היו אלפי מקרים, הרבה מאוד מקרים הומניטריים. אנשים שהיה חשוב מאוד להחזיר – בגלל סיבות רפואיות או נסיבות אחרות. בסך הכול, כמו שאמרתי: עייפים, מרוצים".
כל האנשים חזרו? כל אלה שנתקעו?
"כן, האנשים שלנו חזרו. בתוך 48 שעות מהרגע שהתחלנו את טיסות החילוץ – בסדר גודל כזה".
תוכל לתת את הרצף של הדברים?
"הפעלנו למעלה מ-100 טיסות חילוץ מלרנקה לחיפה, והבאנו ארצה למעלה מ-7,000 ישראלים. החלק הראשון של טיסות החילוץ הוקדש בראש ובראשונה, בצורה הכי טבעית ולגיטימית, לנוסעים שלנו – אלה שהיו תקועים בחוץ. הנוסעים שלנו, כלומר – אנשים שהחזיקו כרטיסים שלנו,  ידענו שהוצאנו אותם לחו"ל, שהם נמצאים בקפריסין או ביוון, ולכן שיבצנו אותם בטיסות חילוץ באופן גורף ואוטומטי. הודענו להם שהם שובצו בטיסות החילוץ, והבקשה היחידה שהייתה מצד הלקוחות הייתה להודיע לנו – אם הם לא זקוקים לטיסת חילוץ. וזה משני טעמים: האחד, כדי שנוכל להחזיר להם את הכסף על טיסה שהם לא השתמשו בה. השני, כדי שנוכל לנצל את המקום שהתפנה לטובת נוסעים אחרים שנתקעו בחו"ל – גם אם הם לא לקוחות".
מה קרה במקביל לחילוץ של הלקוחות שלכם?
"קיבלנו המון, המון בקשות. מקרים הומניטריים. פשוט התחילו לזרום אלינו פניות לעזור, לסייע, להתגייס. זה התפתח בהדרגה – הייתה לזה ממש אבולוציה. התחלנו להכניס עוד ועוד טיסות – וכל דבר שהכנסנו, נעלם בתוך דקות. כרטיסים נחטפו. לא משנה מה, הכול התמלא מיד".
האם הטיסות כללו גם חברות תעופה זרות?
"בתחילה הטיסות הוקדשו להחזרת הנוסעים שלנו בלבד. לאחר מכן, במשך עשרה ימים, הצטרפו נוסעים של חברות אחרות. למעשה, היינו הראשונים שפתחו מכירה לנוסעים של חברות זרות, והיינו היחידים שהציעו כרטיסי טיסה לישראל במשך תקופה ארוכה".
אבל זה יצר גם קשיים במערכת עצמה, נכון?
"בוודאי. היו גם תופעות לוואי. המערכת שלנו נתקלה בביקושים שהיו גבוהים פי 50 מיום רגיל. זה השפיע על כל מערך השירות של החברה. היו קריסות באתר לפחות פעמיים במהלך התקופה. הייתה חוסר יכולת לספק מענה לפניות,  לפחות לא באופן שאנשים רצו. כמובן שהלקוחות היו בלחץ. הם לא התעניינו במידע שקיבלו בכתב או באתר, הם רצו לשמוע מישהו אנושי, מישהו שיגיד להם אישית: 'מה שכתוב, זה גם מה שיקרה'. אבל זה בלתי אפשרי. אף חברה לא מתכננת מערך שירות להתמודד עם פי 50 מהעומס הרגיל. זה פשוט לא בר קיימא".
גם כוח האדם לא מספיק, נכון?
"נכון. אנחנו חברה עם מקסימום דגש טכנולוגי ומקסימום אוטומציה ואין לנו פקידי כרטוס בחברה. יותר טכנולוגיה יותר אוטומציה. במצב כזה, היינו חייבים לבסס מחדש את מערך כוח האדם – גם כדי לספק מענה בשטח עצמו, בלרנקה. שלחנו אנשי שירות כדי להתמודד עם האירוע שם, פנים מול פנים. ובימים אלה, אפילו הדיילים של החברה מסייעים בטיפול בפניות של לקוחות – כי נפח הפניות עדיין עצום. גם אני טסתי ללרנקה לסייע עם המזוודות, כשכח האדם של שדה התעופה לא תפקד בעקבות העומס שנוצר".
איך זה מתבטא מבחינת הלקוחות?
"לאנשים פשוט אזלה הסבלנות. אנחנו נמצאים במצב שבו אם לקוח לא מקבל תשובה תוך שעה – הוא שולח עוד מייל, ואז עוד מייל, ועוד אחד. וזה מיותר, כמובן. כל מייל נוסף יוצר עוד יותר עומס. זה רק מגביר את הלחץ, את העצבים. וזה לא מקדם כלום".
מה ההמשך?
"אני מאמין שנצליח להשתלט על הכול במהלך הימים הקרובים. ובכל מקרה,  התוצאות מדברות בעד עצמן. תוצאות שירותיות מעולות – למרות הכול. עזרנו להמון בתים, וזה מה שיצר את הסיפוק הכי גדול. זה היה הדלק שהניע את כל המערכת. בשבועיים המטורפים האלו, אנשים שמו הכול בצד. את החיים, את העבודה, את המשימות הרגילות. הם הקדישו את כל תשומת הלב, את כל הכסף, את כל האנרגיה – בשביל דבר אחד: להחזיר אנשים שתקועים בחוץ – הביתה".
מה קיבלו הנוסעים שנתקעו מבחינת זכאות לפיצויים?
"השאלה אם נוסע שנתקע זכאי לשני לילות – אני לא יודע היכן זה מעוגן. אם יש מקום שבו זה כתוב, אשמח לראות. נכון לעכשיו מתקיים דיון ציבורי בנושא, ייתכן שהוא יגיע לוועדת הכלכלה, אבל ככל הידוע לי – לא פעלנו בניגוד לנדרש או בצורה הפוגעת בנוסעים".
הבנתי שיש דרישה מצד חברות תעופה נגד המדינה, בנוגע להחזרים. האם אתם חלק מזה?
"קיימת יוזמה או פנייה מצד חלק מהחברות, במקרה הזה. כן יש דרישה כללית מצד חלק מגופי התעופה לקבל סיוע כלשהו מהמדינה. עם זאת, אנו – כחברה – לא הגשנו דרישה כזו, ואיננו מבקשים סיוע כלכלי".
האם אתם לוקחים חלק בתהליך הזה?
"בסופו של דבר, כל החלטה שתתקבל בנוגע לחברות התעופה הישראליות, ככל הנראה תחול גם עלינו. זה מצב מורכב, שבו מתנהלות תביעות רבות ומתגבשות סוגיות משפטיות שונות – ולכן חשוב לבחון את הדברים בזהירות ואחריות. אף אחד כאן אינו מנסה להפיק רווח על חשבון הציבור".
מה עשיתם בפועל עבור הנוסעים שלכם?
"נוסעים שהיו ברשותם כרטיסים לטיסות מישראל – זוכו באופן אוטומטי בגין טיסות שבוטלו. נוסעים שהיו בחו"ל – שובצו על טיסות חילוץ ייעודיות שהפעלנו".
ומה עם הפיצויים והתביעות המשפטיות הנלוות?
"כל התביעות מטופלות על ידי שירותים משפטיים מקצועיים. ברור שמישהו עלול להטיח שזו לא תוכננה כראוי, אך מדובר בהליך מוכר ומקצועי, ואנחנו לוקחים זאת בחשבון כחלק מהעסק".
איך התמודדתם עם ההחלטה להוציא את המטוסים מישראל?
"כחברת תעופה, מטרתנו היא להפעיל טיסות. איננו שואפים להוציא מטוסים מישראל רק כדי להחנות אותם בקפריסין. מצב שבו מטוסים מושבתים מחוץ לגבולות המדינה ואינם בשימוש – הוא לא סביר ואינו משרת את מטרתנו".
איך מתבצעת הפעלת הטיסה חילוץ למעשה?
"הפעלת טיסת חילוץ מתחילה בתיאום המטוס והקרקע. בשלב ראשון מפעילים את המטוס, ולאחר מכן יש להעביר את כל מערך הטיפול – מכונאים, אנשי קרקע וצוותי טיפול – מחיפה לקפריסין".
כיצד מוסברים המחירים הגבוהים שנגבים בטיסות החילוץ?
"המחירים משקפים את העלויות הגבוהות: הפעלת טיסות ריקות בכיוון אחד, הובלת מערך טיפול מלא הכולל נהגים, אנשי קרקע ומכונאים, חנייה למטוסים, שינוע מזוודות ועוד. ידענו שייתכנו אירועים בהם מערך הטיפול בשדה בלרנקה לא יעמוד בעומס יתר, מה שעלול לגרום לעיכובים ולהישארות מזוודות מאחור. בנוסף, המחיר כולל כיסוי עלויות משפטיות משמעותיות, הנובעות מטיפול בתביעות במקרי חירום בהיקף רחב".
האם התביעות הן תופעה צפויה לאחר אירועים מסוג זה?
"בהחלט. תביעות בעקבות אירועים כאלה צצות לעיתים תכופות, בדומה לפטריות אחרי הגשם. התביעות צפויות ונובעות מהמורכבות והעלויות הגבוהות הכרוכות במבצעי חילוץ".
מה דעתך על הביקורת הציבורית נגד חברת התעופה הישראליות בתקופה הזו?
"יש לא מעט תגובות קשות ברשת, ולעיתים הטון שם חריף מאוד – גם כשמדובר באירועים שוליים יחסית. לדוגמה, נוסעים שקיבלו את המזוודות באיחור של יומיים תיארו את המצב כאילו מדובר בקריסה כללית. בסופו של דבר, היו גם כאלה שאמרו: 'העיקר שתביאו אותנו – גם אם נצטרך לטוס רק עם מה שעלינו'. אני מכיר את אופן הניהול של האירוע הזה מקרוב, ויודע שהחברה עשתה הרבה מעבר למצופה – לעיתים בתנאים בלתי אפשריים".
זה המשבר בראשון הדרמטי של החברה, לא?
"אזכיר לך – התחלנו להפעיל טיסות מנמל תעופה בן גוריון. מבחינתנו, זה היה משבר בפני עצמו. להפעיל קווים מבן גוריון, זה לא עניין של מה בכך. השמיים נסגרו לפני שהתחלנו להפעיל את הקו, ואז נפתחו, ושוב נסגרו. התנאים היו מאוד דינמיים. לדעתי, מדובר במשבר הראשון,  אבל גם במשבר החמישי. למשל, . גם ניוד של נוסעים בתנאים כאלה,  זו פעולה מורכבת. גם קבלת תשובות שליליות מגורמי הביטחון לגבי הפעלת קווים כמו פאפוס, זה משפיע דרמטית על התפקוד שלנו. כל אירוע שפוגע ביכולת שלנו להפעיל טיסות – הוא משבר לכל דבר".
אז בסופו של דבר, אתה רואה במשבר הזה עוד חוליה בשרשרת?
"ממש לא. לא אמרתי שזה עוד אחד מהמשברים. אמרתי שבהתחלה אולי נראה שמדובר במשבר הראשון שלנו – אבל בפועל, זה בהחלט לא הראשון, ולא היחיד".
מה מצבה של חברות התעופה הזרות בשוק הישראלי כיום?
"חלק מהחברות נעלמו בעקבות המצב, בעוד שחלקן מתחילות לחזור. עם זאת, אי הוודאות בשוק הישראלי עדיין גבוה, וצפוי כי קיץ הקרוב נראה ירידה נוספת בפעילות. יש לזכור כי תגובות מסוג זה כבר נצפו בשווקים אחרים בעולם, והמצב אינו ייחודי. קיימת אפשרות שריינאייר הייתה מעוניינת לחזור לשוק הישראלי, אך טרם חזרה משום שהם עדיין מתמקדים בשוק הציבורי וביעדים אחרים. עם זאת, זה מידע פנימי שאין לי יכולת לאשר אם הוא מדויק או לא".
לסיכום, אם תתרחש תקיפה נוספת, האם החברה מוכנה?
"למדנו לקחים מהאירוע האחרון. אמנם קשה להתכונן מראש לאירועים מסוג זה, אך מבצע החילוץ הושלם לאחרונה ואנחנו בעיצומם של תחקירים מקצועיים".
תגובות לכתבה(5):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    איזה חתיך, למות ??
    ישי 07/2025/09
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מהיום אני טס רק באייר חיפה
    סגור
  • 2.
    אחלה חברת תעופה
    ריטה 07/2025/06
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מאמינה בכם
    סגור
  • 1.
    אנחנו בני ערובה
    רפול 07/2025/04
    הגב לתגובה זו
    1 0
    של אייר חיפה בכל הנוגע למחירים הגבוהים גם בימים כתיקונם. אין סיבה שמחיר לרודוס הלוך ושוב הכולל טרולי יעלה 450 דולר.
    סגור
  • Elal
    Xtzfreak 07/2025/10
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לקחתי באל על 240 פר אדם בספטמבר,בהרבה מקרים אל על יותר זולה מי חברות אחרות
    סגור
  • בני ערובה?? סחבק לא חי בארץ או בפלנטה בשנתיים האחרונות?
    לולי 07/2025/06
    הגב לתגובה זו
    0 2
    אלוהים ישמור, תישאר בארץ ואל תתרבה. בני ערובה כי כרטיס עולה 450$ הוא כותב...
    סגור