בשבוע שעבר השיקה דניאל עמית עוגת שוקולד חדשה, הנמכרת בתוך קופסת פח צבעונית במחיר של 139 שקל. מדובר בעוגה המעוצבת בפשטות יחסית, מצופה שוקולד וסוכריות צבעוניות, המזכירה מאוד את עוגת יום ההולדת הקלאסית של ילדי הגנים. אלא שהמחיר החריג עורר סערה נרחבת ברשתות החברתיות, שם רבים טענו כי מדובר במחיר מופקע לעוגה כה בסיסית.

בתגובה לביקורת, הסבירה עמית כי הסיבה למחיר הגבוה היא עליית מחירי חומרי הגלם, ובמיוחד הקקאו, שהתייקר באופן דרמטי בחודשים האחרונים בשל משבר עולמי בענף. עם זאת, הביקורת הציבורית לא שככה. רבים המשיכו לטעון כי המחיר אינו סביר, גם אם לוקחים בחשבון את התייקרות חומרי הגלם, וטענו שמדובר בניצול של מוניטין ומיתוג אישי לצורך גביית מחיר שאינו תואם את המוצר בפועל.

כדי להבין האם מדובר בבעיה נקודתית או בתופעה רחבה יותר, בדקנו את מחירי עוגות השוקולד בישראל, הן בשוק הקמעונאי והן בקרב אופות ביתיות. התמונה שעולה מצביעה על כך שהעוגה של דניאל עמית היא אולי רק סימפטום של מגמה רחבה יותר, שבה עוגות שוקולד פשוטות נמכרות כיום במחירים גבוהים בהרבה מכפי שנהוג היה בעבר.

בגני ילדים ישנה דרישה רווחת להביא עוגת שוקולד חומה, פשוטה ומתוקה, עם סוכריות צבעוניות למעלה. עוגה כזו, שבעבר הייתה נאפית בבית בעזרת מתכון בסיסי וזול, הפכה בשנים האחרונות לעסק של ממש. אופות ביתיות רבות מוכרות כיום עוגות שוקולד בגודל של תבנית ביתית רגילה, ולעיתים מוסיפות גם דף סוכר מודפס בעיצוב אישי או קישוטים נוספים. העלות של עוגה כזו עומדת בממוצע על כשניים עד שלושה מאה שקלים, תלוי ברמת ההשקעה ובמותג הפרטי של האופה.

גם ברשתות הקונדיטוריות המחירים אינם נמוכים. ברשת פיס אוף קייק, עוגת שוקולד עגולה נמכרת במחיר של 79.90 שקלים . ברשת דליקטסן, עוגת שוקולד עגולה במשקל 585 גרם נמכרת ב-99 שקלים, בעוד שעוגה גדולה יותר, במשקל של 2,140 נמכרת ב-336 שקלים. ברשת דודו אוטמזגין, עוגת שוקולד מצופה בסוכריות שוקולד, בקוטר 18 סנטימטר, נמכרת במחיר של 256 שקלים.

הנתונים הללו מצביעים על כך שהעוגה של דניאל עמית, יקרה ככל שתיראה, אינה יוצאת דופן בשוק של ימינו. למעשה, ייתכן מאוד שהיא פשוט יישרה קו עם מגמה קיימת, שבה מאפים שנחשבו בעבר לפשוטים ונגישים הפכו למוצרי יוקרה. אמנם יש להצדיק חלק מהמחירים באמצעות השקעה בעיצוב, שימוש בחומרי גלם איכותיים או עבודה ידנית מרובה, אך קשה להתעלם מהתחושה הרווחת בקרב הצרכנים כי התמחור לעיתים רחוקות תואם את ערך המוצר בפועל.

הרבה מהביקוש לעוגות מוכנות נובע מהיעדר זמן, ידע או חשק לאפות בבית. אלא שישנם כיום פתרונות פשוטים וזולים למדי, שיכולים לספק תוצאה דומה גם ללא השקעה גדולה. חברות רבות משווקות תערובות מוכנות להכנת עוגת שוקולד ביתית, שדורשות רק תוספת של שמן, ביצים ולעיתים מים. למשל, חברת מיימונס מציעה תערובת כזו במחיר של תשעה עשר שקלים ותשעים אגורות. לאחר האפייה, כל שנותר הוא לצפות את העוגה בגנאש שוקולד ולפזר עליה סוכריות צבעוניות. גם חברת פילסברי מציעה תערובת דומה, באותו מחיר, עם הוראות שימוש פשוטות שכל אחד יכול ליישם.

עלות כוללת של הכנת עוגה ביתית בשיטה זו, כולל כל התוספות, עשויה להסתכם בפחות משלושים שקלים. הפער לעומת העוגות המוכנות הוא משמעותי, ולעיתים אפילו פי חמישה או שישה. מדובר בהבדל שניכר במיוחד כאשר מדובר במוצר בסיסי יחסית כמו עוגת שוקולד פשוטה.

עוד ב-

מבחן טעימה: האם העוגה של דניאל עמית שווה 140 שקלים?

לכתבה המלאה

המסקנה המתבקשת היא כי הבעיה המרכזית איננה בדניאל עמית, אלא בשוק כולו. המחירים הגבוהים הפכו לנורמה, ותחום האפייה הביתית המקצועית השתנה ללא היכר. קשה להאשים שחקן בודד כשהשוק כולו נע בכיוון מסוים, אך בהחלט ניתן לשאול האם המחירים שמוצעים כיום לציבור אכן משקפים ערך אמיתי, או שמא מדובר בתוצאה של מגמה שיווקית, תחרות על מיתוג, והיעדר גבולות ברורים בכל הנוגע למהו תמחור הוגן.