כסף וצרכנות

24 מיליארד שקל של אוכל נזרקים לפח: זאת הסיבה

בזבוז מזון הפך להיות מגמה שתופחת עם השנים. אי שימוש נכון במוצרים, גורם לנו לזרוק אותם עוד טרם עת. כמה אכל אנחנו זורקים בשנה? איך ניתן לחסוך? כל המידע
ענת סימן טוב | 
השלכת אוכל לפח (צילום shutterstock)
כמה פעמים פתחתם את המקרר באמצע השבוע וגיליתם מוצר שכבר הגיע לתאריך התוקף, והרגשתם שהוא כבר "לא טוב"? במקרים רבים, ההחלטה לזרוק את המזון נעשית מתוך הרגל, ולא מתוך צורך אמיתי. רבים אינם מבינים את ההבדל בין "בתוקף עד" לבין "לשימוש עד",  שני סוגי תאריכים שמופיעים על אריזות המזון, אך משמעותם שונה לחלוטין.
"בתוקף עד" מתייחס לבריאות המוצר: אחרי התאריך הזה צריכתו עלולה להיות מסוכנת, במיוחד כשמדובר במוצרי חלב, בשר, דגים ומאפים רגישים. לעומת זאת, "לשימוש עד" מתייחס בעיקר לאיכות המוצר , ייתכן שהמוצר יאבד מרקם, טעם, פריכות או צבע, אבל לא יהפוך למסוכן מיד לאחר התאריך. גורמים בענף המזון מציינים כי ברוב המקרים ניתן להשתמש במוצרים כאלו גם שבועיים אחרי התאריך, אם נשמרו בתנאים הנכונים, מבלי לסכן את הבריאות. הבעיה היא שהצרכן רואה את התאריך וממהר לזרוק את המוצר, מה שמוביל לבזבוז עצום של אוכל, כסף ומשאבים.
הנתונים של לקט ישראל ו-BDO ממחישים את היקף הבעיה: במהלך שנת 2023 בלבד אבדו בישראל 2.6 מיליון טונות מזון, בשווי של 24.3 מיליארד שקל. מלחמת "חרבות ברזל" הגדילה את ההפסדים ב-1.6 מיליארד שקל נוספים במהלך תשעת החודשים הראשונים של המלחמה, מתוכם כמיליארד שקל בשל אובדן מזון ישיר, 200 מיליון שקל נזקים סביבתיים ו-370 מיליון שקל עלויות בריאותיות כתוצאה מהגידול באי-בטחון התזונתי. הנתונים מראים שהבזבוז אינו רק בעיה של כסף, מדובר גם באי-בטחון תזונתי משמעותי והשפעה סביבתית רחבה על ישראל כולה.
הבעיה אינה רק מספרית: היא נוגעת להתנהלות הצרכנים היומיומית. קנייה מיותרת, אי-תכנון נכון של הארוחות ושמירה לא נכונה של מזון בתנאים חמים מדי או לחות גבוהה,  כל אלה מחמירים את התופעה. אך גם כאן אפשר לפעול ולשנות את המצב. שינויים קטנים בהרגלים, כמו בדיקה מדוקדקת של המוצרים לפני זריקה, שימוש במזון גם לאחר "לשימוש עד" אם הוא נראה, מריח וטוב למאכל, או תכנון חכם של הארוחות כך שמוצרים ישתמשו בזמן, יכולים לחסוך סכומים אדירים בשנה ולתרום לביטחון התזונתי.
דוגמאות פשוטות ממחישות את הפוטנציאל: גבינות שמרקמן מתקשה לאחר "לשימוש עד" עדיין מצוינות לאפייה או לבישול, ירקות מעט רפויים יכולים להפוך לרטבים, מרקים או תבשילים, ולחמים מעט יבשים מתאימים לאפיית פירורים או טוסטים. כך, כל מוצר שנשמר ונעשה בו שימוש נכון במקום להיזרק, הוא לא רק חיסכון כלכלי, אלא גם תרומה משמעותית לסביבה ולחברה.
 
בישראל של 2025, כאשר המחירים גבוהים הם חלק מהיומיום, מודעות לנושא בזבוז המזון חשובה מתמיד. כל מוצר שמוצא את דרכו אל הצלחת במקום לפח הוא צעד קטן אך חשוב בדרך לחברה אחראית, חכמה וחסכונית יותר.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה