משרד התיירות מסכם את שנת 2025 עם סימנים ברורים של התאוששות בענף, על אף מציאות ביטחונית מאתגרת. השנה צפויה להסתיים עם כניסתם של כ־1.3 מיליון תיירים לישראל, נתון שמצביע על התחזקות הביקוש, בעיקר בעקבות הפחתת אזהרות המסע וחידוש הדרגתי של קווי תעופה. משרד התיירות מביע אופטימיות זהירה לגבי שנת 2026, על סמך קשרים שוטפים עם סוכני תיירות וגורמים בכירים בשווקים המרכזיים.

מהבדיקה עולה כי שלוש מדינות המקור המרכזיות היו ארצות הברית עם כ־400 אלף תיירים, צרפת עם 159 אלף ובריטניה עם 95 אלף, יחד כ־55% מכלל התיירות הנכנסת. אחריהן ברשימה: רוסיה, גרמניה, אוקראינה, קנדה ורומניה. סקר שביצע המשרד בקרב אלפי תיירים במחצית הראשונה של השנה מצביע על שינויים בפרופיל המבקרים: שיעור התיירים היהודים ירד ל־51% לעומת 66% בשנת 2024, ואילו שיעור הצליינים עלה ל־9%. הסיבות העיקריות לביקור היו ביקור קרובים וידידים (45%), עסקים (12%) ונופש (14%). ההוצאה הממוצעת לתייר עצמאי עלתה ל־1,622 דולר, לעומת 1,427 דולר בשנת 2024, ומשך השהייה ירד ל־9.3 לילות לעומת 11.4 בשנה שעברה. עם זאת, שביעות הרצון מהביקור נשמרה גבוהה: 88% מהתיירים הצהירו על שביעות רצון גבוהה ו־83% הביעו כי ימליצו על ישראל כיעד לביקור.

במקביל, תיירות הפנים המשיכה להוות עוגן יציב לענף. עד סוף הרבעון השלישי של השנה נרשמו למעלה מ־13 מיליון לינות של ישראלים בבתי מלון ברחבי הארץ, נתון שמראה על ביקוש יציב גם בתקופה מורכבת. בנוסף, משרד התיירות סיים ביולי את מבצע הפינוי של תושבים מאזורים שבסמוך למוקדי עימות במלחמת "חרבות ברזל", שבו שוכנו כ־125 אלף תושבים ב־670 מקומות לינה. מהלך זה הציל את ענף המלונאות מקריסה, שמר על אלפי מקומות עבודה והוביל לתשלום של כ־7 מיליארד שקלים לבתי המלון, תוך חיסכון נוסף למדינה.

במהלך השנה קידם המשרד גם רפורמות תכנוניות משמעותיות, ביניהן אפשרות להוסיף עד 49% מגורים בשטחי ייעוד מלונאי, במטרה להבטיח כדאיות כלכלית ליזמים תוך שמירה על ייעוד הקרקע. במקביל הוקמה יחידת "המגדלור", המלווה יזמים משלב התכנון ועד לקבלת כל האישורים הרגולטוריים, ומספקת שירותים דיגיטליים ותיאום בין-משרדי.

המשרד גם תמך בהרחבת ההיצע המלונאי באמצעות מענקים בהיקף של מעל 180 מיליון שקלים להקמת 2,050 חדרי מלון חדשים, וכן 175 מיליון שקלים לשיפוץ מקומות לינה שאירחו מפונים. בנוסף, אושר תקציב של כ־174 מיליון שקלים לפרויקטים של תשתיות תיירות ציבוריות ברשויות המקומיות.

בין היוזמות הציבוריות, בחודש נובמבר התקיים לראשונה "חודש התיירות הישראלית", שבו השתתפו כ־85 אלף ישראלים בפעילויות תרבותיות ותיירותיות ברחבי הארץ במחיר סמלי. המיזם זכה להיענות גבוהה והמשוב חיובי, ומוביל להכנות לקיום חודש תיירות נוסף בשנת 2026.

לקראת השנה הבאה, המשרד מתכנן להעמיק את פעילותו בתחום הבינה המלאכותית, להקים קהילת חדשנות טכנולוגית בענף, ולשלב פתרונות AI בפעולות השיווק. בהתאם להנחיית שר התיירות חיים כץ, המשרד רואה בבינה מלאכותית כלי אסטרטגי לצמיחה כלכלית ולא רק פתרון טכנולוגי נוסף.

עוד ב-

וולט מסכמת את 2025: 78% קונים אונליין, שליש מגבירים בזמן מלחמה

לכתבה המלאה

שר התיירות חיים כץ ציין כי 2026 צפויה להיות שנת התאוששות, בעוד מנכ"ל המשרד מיכאל יצחקוב הדגיש את חשיבות העבודה בשותפות עם התעשייה, השקעה בתשתיות וחיזוק אמון השוק הבינלאומי, מתוך מטרה להבטיח צמיחה כלכלית, תעסוקה בפריפריה וחוויית תיירות איכותית בישראל.