הוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל המשיכה היום (חמישי) בדיוניה בפרק ב' (הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום) בחוק ההסדרים (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024.

הצעת החוק מבקשת להסדיר את המסגרת הרגולטורית לשירותי תשלום חוץ בנקאים, להוסיף את האפשרות של ייזום תשלום – שהיא שירות חדשני להגברת התחרות ולקשור בין אפליקציות ה-P2P ובין חשבונות התשלום ובכך, שיהיה ניתן להעביר כספים בין אפליקציות שונות. כל זאת, במטרה להגדיל את השוק, להוסיף תחרות, ולהוריד רגולציה לצרכן. 

בסוגיה סביב מתן אפשרות לחברות העוסקות בשירותי תשלום להתחרות בשוק הריבית על הפיקדונות, הסביר אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, כי החוק מנסה לעודד את התחרות והחדשנות בשוק התשלומים ומעודד כניסת שחקנים חדשים עם רגולציה קלה. "צריך לזכור כי השוק הזה הוא ריכוזי. לגבי ריבית על פיקדונות, זה סיפור על חסכונות של הציבור ולפתוח את כל השוק הזה לתחרות ולאפשר לציבור לקבל תשואה נאה על החסכונות שלו, זה תחום אחר לגמרי הדורש רגולציה אחרת".

עוד הסביר: "זה לא מקרי שברגולציה האירופאית לא משלמים ריבית על ארנקים. אם בכל זאת גוף רוצה לשלם ריבית הוא יכול לבקש רישיון - להפוך להיות בנק". הוא הוסיף כי בשוק הפיקדונות יש שיפור בתחרות וננקטו צעדים כהנפקות מק"מ וקרנות כספיות. "ממליץ לא לערבב בין הנושאים".

עו"ד טידה שמיר, יועצת משפטית לבנק ישראל, טענה כי החוק בכללו עוסק בהגדרה של שירותי תשלום ולא במקרה לא מוזכר העיסוק בניהול פיקדון. "יש רצון לעודד תחרות ובצדק ויש הרבה הסתייגויות מהתנהלויות של הבנקים. לתת אשראי וגם לנהל פיקדונות זה בהגדרה בנק". עוד היא ציינה כי זה שיש כל מיני דרכים להבטיח את כספי הלקוחות, לא נותן מענה מספיק לסיכונים שיש לפעילות לקבלת פיקדונות ומתן אשראי כאחד. "נכון שרוצים לדאוג דווקא לאוכלוסייה שקשה לה שאינה מקבלת את הריבית על הפיקדונות. קל לומר את זה והנזקים שנגרמים אחר כך מרגולציה לא מתאימה מזיקה בסוף בדיוק לאוכלוסייה זו. יש להגן עליה מפני הסיכונים שיש בכך". 

עו"ד דרור שטרום, ממונה על ההגבלים לשעבר וימי שעמד בראש "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" הקרויה גם "ועדת שטרום: "מתחלחל מחלק מהנימוקים שאני שומע כאן. המטרה של החוק היא עידוד התחרות לא רק בתחום התשלומים, חד משמעית! הנושא של תשלומים לא מנותק בתחרות בבנקאות. חברת תשלומים שתיתן ריבית על כסף שנמצא בחשבון השוטף של החברה ולהשוות את זה לבנק, זה דבר מגוחך ביותר מפני שאין אפשרות למינוף כי זה לא קיים כאן. מבחינה משפטית, אנחנו מגיירים את ההוראות מחו"ל בהתאם לאופי השוק המקומי. מדברים על מק"מ וקרנות כספיות, כאשר רוב המכריע של הציבור משקיעים את הכספים שלהם בפיקדונות בריביות אפס. עכשיו בהעלאת הריבית מטעם הנגיד, שהיא  מוצדקת, זה בולט במיוחד. אז מתגלה כוח השוק הבנקאי שמגדיר את ריביות החובה בגבהים וריביות הזכות מתגמדות". האיסור על חברות התשלומים לתת ללקוחות שלהם זה עוול חברתי - כלכלי מהשורה הראשונה, אמר.

בתגובה על דברי היועמ"ש לבנק ישראל, שמיר אמר עו"ד שטרום: "שאל אותך יו"ר הוועדה, מדוע את שומרת רק על זה שלא יתקרבו לבנקים. בשם איזה ערך צריכה חברת התשלומים לשמור כסף לקבל עליו ריבית ולא לתת גרגר ממנו ללקוח? חוץ מהסגת גבול המקצוע של הבנקים. איך את דואגת לאזרחים בחוק שאת ניסחת אותו". היועצת המשפטית לבנק ישראל, עו"ד שמיר, אמרה כי "צריך פעם אחת להפסיק את ההסתה הזו. אנחנו משרתי ציבור ודואגים לכסף של האזרח. לא להגביר את הרווחיות של הבנקים, זו הסתה מספיק לומר את זה. הסיכון של האזרח הוא הרבה יותר גדול מאשר הרווח המינימלי שיקבל". 

עוד ב-

בנק ישראל מפעיל לחץ על לאומי ל"התאים" את השווי של נשיונל

לכתבה המלאה

בתום דיון ארוך החליט יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל, לבטל את הסעיף שאוסר על ארנקים דיגיטליים לשלם ריבית על פיקדונות. ההחלטה התקבלה למרות התנגדות נציגי בנק ישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ טל: "החלטתי להוריד את סעיף הריביות מנוסח החוק ולאפשר לאזרחים לקבל ריבית על הכסף שנמצא בארנקים, אלא אם בנק ישראל יציג נוסח מאוזן ומספק לוועדה".