בכירי הקריפטו מנתחים: האם העסקים בישראל ערוכים לרכישות במטבעות דיגיטליים?
האם בעתיד הקרוב כולנו נוכל לרכוש באמצעות מטבעות קריפטו בישראל? מהם החסמים שמונעים את מהפכת המטבעות הדיגיטליים בישראל, ומהם הפתרונות? בכירי הקריפטו בישראל עונים על השאלה המסקרנת מכולן
פנינו לבכירי הקריפטו בישראל כדי לקבל תשובה לשאלה המסקרנת מכולן: האם העסקים בישראל ערוכים לרכישות בקריפטו? מתי זה יקרה ומה מונע את מהפכת הקריפטו במשק הישראלי?
"אנחנו עובדים מול הרגולטור בכדי להקל על הציבור"
נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין: "עבור משתמשי המטבעות הדיגיטליים, איגוד הביטקוין הישראלי ריכז באתר שלו מאות עסקים ונותני שירות המקבלים תשלום בביטקוין ובמטבעות דיגיטליים אחרים. אנחנו יודעים להעריך שיש עוד עסקים ישראליים רבים המעוניינים לקבל תשלום במטבעות דיגיטליים.
לכאורה, זה תהליך פשוט ואין צורך בהערכות מורכבת, עסק רק צריך לפתוח ארנק ביטקוין ולקבל תשלום. אבל החסם המשמעותי הוא בפני ציבור הצרכנים כאשר כל רכישה קטנה כגדולה נחשבת ל"אירוע מס". כלומר, אם רכשת פלאפל בביטקוין, תצטרך לדווח למס הכנסה על הפעולה וגם לחשב את הרווח/ההפסד על הביטקוין מהרגע שקניתי אותו ועד שהוא מומש בקניית מנת הפלאפל.
אנחנו עובדים מול הרגולטור בכדי להקל על הציבור, והצעתנו היא להכיר בביטקוין כמטבע בכדי שבדומה למטבע חוץ, מי שימיר אותו יהיה פטור ממיסוי על הפרשי השער. העלנו גם הצעה למתן פטור מדיווח על סכומים קטנים, בהם ברור שהביטקוין משמש כאמצעי תשלום לקניית שירותים וטובין ולא למסחר ספקולטיבי".
נעה משיח. צילום: יעל צור
"אט אט נראה נראה שימוש רחב ויומיומי במטבעות קריפטוגרפיים"
עו"ד גיא סרוסי, יו"ר (משותף) ועדת מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים בלשכת עורכי הדין: "ענף הקריפטו מתפתח ומתמסד. בתפקידי כעו"ד וקצין ציות שמלווה עסקים שרוצים להשמיש קבלת תשלום במטבעות קריפטוגרפיים בהחלט רואים מגמה לאחרונה. יחד עם זאת, מדובר בעיקר בעסקים שמבצעים עסקאות בסכומים גבוהים - גלריות לאמנות, כלמוביל לאחרונה ונותני שירותים כמו עורכי דין ורואי חשבון.
עדיין המשק עצמו מתפתח ומתבשל ביחס לרכישות במטבעות קריפטוגרפיים. כולי תקווה שאט אט נראה נראה שימוש רחב ויומיומי במטבעות קריפטוגרפיים בעסקים נוספים".
עו"ד גיא סרוסי. צילום: מקסים דינשטיין
"פריצת הדרך הגדולה בישראל בתחום הרכישות בקריפטו תהיה עם השקת מטבע דיגיטלי יציב הצמוד לשקל"
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין והווב 3: "כבר לפני 8 שנים הוטמעה ברוב הקופות הרושמות של עסקים בישראל האופציה לקבלת תשלומים בביטקוין, אך הפונקציה הזאת נעלמה עם השנים עקב חוסר שימוש. הסיבה היא התנודות המהירות בשער המטבע, המביאות לעליה בכמות המשלמים כשהשער עולה, ופוחתת בירידות.
בכל סייקל אנחנו רואים חברות ריטייל המאפשרות תשלום בקריפטו, אולם אחר כך זה נעלם. פריצת הדרך הגדולה בישראל בתחום הרכישות בקריפטו תהיה עם השקת מטבע דיגיטלי יציב הצמוד לשקל. מטבע כזה יפתור לא רק את אתגרי התנודתיות אלא גם יאפשר פעולה בעמלות נמוכות מאוד ויעודד עסקים וצרכנים להשתמש בקריפטו כמערכת תשלומים זולה ויעילה שעשויה אף להחליף את מערכות התשלומים המסורתיות".
ניר הירשמן. צילום: יעל צור
"חוסר מודעות וחסמים טכנולוגיים עדיין מונעים מעסקים לקבל תשלומים בקריפטו"
יובל רואש, מנכ"ל ומייסד חברת Bits of Gold: "העולם כבר הבין שתחום המטבעות הדיגיטליים הוא לא טרנד חולף, הטכנולוגיה עצמה מתפתחת וכבר יש לה שימושים בחיי היום יום בארץ ובעולם. למשל, שיתוף הפעולה החדש שלנו עם קבוצת כלמוביל, המאפשרת קניית רכבים בביטקוין ואתריום.
כדי לאפשר שימוש רחב יותר בתשלומים בקריפטו בישראל צריך לתת מענה לכמה אתגרים: חוסר מודעות וחסמים טכנולוגיים עדיין מונעים מעסקים לקבל תשלומים בקריפטו ואסדרה ברורה יותר של רגולציה בעניין תוכל לקדם תשלומים באמצעות מטבעות דיגיטליים".
"המערכת הבנקאית בישראל בלשון המעטה לא מחבבת את אימוץ המטבעות הדיגיטליים"
בן סמוחה, מייסד CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו': "עסקים בעיניי לא ערוכים לקבלת תשלום בקריפטו. הסיבות לכך כרוכות במגוון בעיות שיש בתעשיה המקומית, כאשר המרכזיות הן:
1. בנקים - המערכת הבנקאית בישראל בלשון המעטה לא מחבבת את אימוץ המטבעות הדיגיטליים - לא כהשקעה, ועל אחת כמה וכמה שלא כאמצעי תשלום. הדרישה מצד הבנקים היא להוכחות למסלולי הכסף, חוות דעת משפטיות, ועוד בקשות נוספות שרוב מה שעומד מאחוריהן הוא גישה גורסת שכל מי שנוגע בקריפטו עבריין, וחובת הוכחת חפות הפשע נשענת עליו. התוצר של זה הוא שהציפייה של הבנקים, על מנת לקבל את הכסף, תהיה שכבעל עסק אני אצטרך לעשות זיהוי מלא לא רק של הלקוח, אלא גם של מקור הכסף שלו.
2. מסים - קריפטו מוכר כנכס לצרכי מס, ולכן ישנן השלכות מיסויות החל מאופן הדיווח, דרך חבות מס רווחי הון במידה ובעל העסק בוחר שלא לממש, ועד כמובן הקושי לשלם את המסים עצמם במידה ואין גשר באמצעות המערכת הבנקאית.
לאור שתי הבעיות הללו (ויש בעיות נוספות כולל ממשקי Point of Sale סטנדרטיים שמחוברים למערכות הנה"ח, אך הן המרכזיות), עסקים צפויים להתחיל לקבל תשלום בקריפטו, פשוט לעשות זאת מבלי להצהיר על כך, או קבלת התשלום הקריפטו ואחזקתו לטווח ארוך תוך ספיגת הפגיעה התזרימית (קרי, תשלום המס באמצעות שקלים שנזילים בבנק ולא לאחר הנזלת הקריפטו לבנק)".
בן סמוחה. צילום: איתמר אריאלי
"אנחנו מעריכים שהמגמה הזאת תלך ותגדל"
חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד פרוקסיביט: "אנחנו עדים לעניין הולך וגובר בקריפטו, הכולל גם שינוי תפיסתי ועניין הולך וגדל בקריפטו כאמצעי תשלום יום יומי. גם מצד בעלי עסקים וגם מצד ציבור הלקוחות. עסקים שלא התכוננו מראש עשויים להתמודד עם תנודתיות המטבעות וקשיים בהמרה לשקלים, מה שיכול להשפיע על תפעול העסק היומיומי.
לעומתם, עסקים שהתארגנו רגולטורית ותפעולית עם נותני שירותים פיננסיים בעלי רישיון, מסוגלים לקבל קריפטו כאמצעי תשלום כבר היום. אנחנו מעריכים שהמגמה הזאת תלך ותגדל".
חיים ונציה. צילום: יעל צור
"כדי שעסקים וחברות יוכלו לקבל תשלומים במטבעות דיגיטליים בדרך נוחה ויעילה כמו מזומן צריך לעבור עוד דרך"
שאולי רג'ואן, שותף מנהל קרן הון סיכון Masterkey: "אומנם ביטקוין הוא הנכס הראשון בעולם המגיע עם מערכת הרישום של עצמו, אבל כדי שעסקים וחברות יוכלו לקבל תשלומים במטבעות דיגיטליים בדרך נוחה ויעילה כמו מזומן צריך לעבור עוד דרך. תשלומים זה נושא מאוד מורכב מבחינה רגולטורית - על מנת להתאים את המערכות הקיימות נדרשת חדשות טכנולוגית ורגולטורית, זה השלב שאנחנו נמצאים בו בישראל.
בעולם יש כבר מדינות שהצליחו לגשר על הפערים ואפילו הכירו בביטקוין כאמצעי תשלום רשמי, כך שעצם השימוש של מטבעות קריפטו לא גורר אירוע מס או תהליך רגולטורי אחר".
